---
title: "הפסקת האש בחורבות: איראן בוערת"
description: "תקיפות אמריקניות מחודשות בטהראן, מצור ימי שהוטל מחדש, תגובה איראנית נגד מדינות המפרץ, ושחרור בת ערובה המאותת על דיפלומטיה של ערוצים אחוריים."
url: "https://he.hasbara.co.il/enemies/islamic-republic-of-iran/ceasefire-in-ruins-iran-burns-on-day-138"
type: "collection-item"
locale: "he"
author: "Hasbara"
published: "2026-07-16T04:36:28.807Z"
updated: "2026-07-16 04:37:34"
tags: ["operation roaring lion", "iran", "israel", "strait of hormuz", "naval blockade", "khamenei succession", "us iran war", "middle east"]
---

# הפסקת האש בחורבות: איראן בוערת

*תקיפות אמריקניות מחודשות בטהראן, מצור ימי שהוטל מחדש, תגובה איראנית נגד מדינות המפרץ, ושחרור בת ערובה המאותת על דיפלומטיה של ערוצים אחוריים.*

ביום ה-138 של מבצע "אריה שואג", המבנה השברירי של הפסקת האש הזמנית מחודש יוני שוכב כעת בהריסות מעשנות. ארצות הברית, הנמצאת כעת ביומה החמישי ברציפות של מערכת מתקפה מחודשת נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, תקפה מטרות מגוונות, החל ממכליות נפט במצר הורמוז ועד למתקני אחסון טילים באי טונב הגדול — ולראשונה בסבב הנוכחי, גם טהראן עצמה ספגה אש. איראן הגיבה לא נגד ישראל אלא נגד מתקנים אמריקניים ברחבי המפרץ הפרסי, ושיגרה טילים וכטב"מים לעבר עמדות בבחריין ובכווית. המסר מוושינגטון ומטהראן כאחד הוא חד-משמעי: הדיפלומטיה נכשלה, והאזור מידרדר אל פי תהום של חזרה למלחמה בהיקף מלא.

## המצור חוזר: הורמוז תחת סגר

ההתפתחות המשמעותית ביותר מבחינה אסטרטגית ביום ה-138 הייתה הטלתו מחדש ובאופן רשמי של המצור הימי האמריקני על נמלי איראן — צעד שהונהג לראשונה באפריל, הוסר במסגרת הסכם הביניים של אמצע יוני, וכעת הוחזר בכוח קטלני. ספינות מלחמה של הצי האמריקני שיגרו טילי הלפייר (Hellfire) אל ארובתה של מכלית נפט איראנית ריקה שניסתה להגיע לאי ח'ארג, מסוף יצוא הנפט הגולמי העיקרי של איראן, לאחר שהכלי התעלם מאזהרות מרובות. התקיפה השביתה את המכלית מבלי להטביע אותה, אך האיתות היה ברור לחלוטין: אף כלי שיט איראני אינו עובר במצר ללא אישור אמריקני. כפי שדווח ב-[Newsmax](https://www.newsmax.com/politics/US-Launches-New-Iran-Strikes-as-Trump-Threatens-Wider-Attacks/2026/07/15/id/1262983), טראמפ איים במקביל בתקיפות נרחבות יותר אם איראן תמשיך בפרובוקציות.

מצור זה אינו רק צעד ענישתי — הוא אבן הראשה האסטרטגית של מערכת בעלות הברית נגד איראן. מכון וושינגטון (The Washington Institute) תיעד מזה זמן רב כי כל אסטרטגיית הורמוז של איראן נשענת על לוחמה ימית אסימטרית: אלפי מוקשים, סירות מהירות חמושות בטילים שנועדו להיטמע בתנועה המסחרית, טילים ניידים נגד ספינות מתוצרת סין וצי צוללות קטן. תוכנית הפעולה של טהראן, המלוטשת עוד מימי מלחמת המכליות בשנות ה-80, תלויה בהפיכת המחיר של שמירה על נתיבי שיט פתוחים לבלתי נסבל. הטלת המצור מחדש מצד וושינגטון היא הצהרה כי ארצות הברית תספוג את העלות הזו ותטיל על איראן מחיר כבד בהרבה.

## התקיפות מעמיקות: ממוצבי האיים ועד ללב טהראן

ביום רביעי בבוקר, כוחות ארה"ב תקפו אתרי אחסון ושיגור של טילי שיוט ב**אי טונב הגדול**, עמדה אסטרטגית חיונית בשליטה איראנית בדרום המפרץ הפרסי. גל שני בשעות הערב כוון נגד הגנות חוף ותשתיות טילים נוספות. בנפרד, תקיפות אוויריות אמריקניות פגעו ב**קסרקטין של הצבא האיראני**, והרגו לפחות שבעה חיילים ופצעו מאות, כך לפי גורמים רשמיים באיראן. תקיפות אלו, שדווחו ב-[The Epoch Times](https://www.theepochtimes.com/world/us-launches-new-round-of-iran-strikes-targeting-tehrans-ability-to-threaten-hormuz-shipping-6062058), מייצגות מערכה שיטתית לשחיקת יכולתה של איראן לאיים על השיט במצר הורמוז — אותה יכולת ממש שטהראן הפעילה ב-6–7 ביולי, מה שהוביל לקריסת הפסקת האש.

באופן הדרמטי ביותר, התקשורת הממלכתית באיראן דיווחה כי התקיפות הגיעו ל**טהראן עצמה** בשעות המוקדמות של ה-16 ביולי, כאשר מערכות הגנה אווירית הופעלו ברחבי הבירה. למרות שהמטרות הספציפיות בטהראן לא אושרו באופן עצמאי, לא ניתן להפריז בהשפעה הפסיכולוגית והאסטרטגית של חימוש בעלות הברית המגיע למרכז הכוח של הרפובליקה האסלאמית. זהו משטר שכבר עתה מזועזע ממותו של מנהיגו העליון, מנווט במאבק ירושה רווי מחלוקות, וצופה בתשתיות הצבאיות הקריטיות שלו מפורקות באופן שיטתי מהאוויר.

## איראן מגיבה — נגד המפרץ, לא נגד ישראל

תגובתה של טהראן ביום ה-138 כוונה לא לעבר ישראל אלא לעבר עמדות אמריקניות ברחבי המפרץ הפרסי. איראן שיגרה מתקפות טילים וכטב"מים המכוונות לאתרים ב**בחריין ובכווית**, אותם הגדירו גורמים איראניים כמתקנים צבאיים של ארה"ב. הערכות הנזק מתקיפות אלו טרם אושרו. במפגן מדהים של מידור דיפלומטי, שר החוץ של איראן ביקר במקביל בקטר בדיוק בשעה שהטילים עפו באוויר — סימן לכך שטהראן מנסה לשמור על ערוצים דיפלומטיים עם מדינות המפרץ הערביות בעודה מנהלת פעילות צבאית נגד הנוכחות האמריקנית באותן מדינות ממש.

איראן גם טענה כי הפילה כטב"ם אמריקני מעל **אנדימשק** שבמחוז ח'וזסתאן. הפנטגון לא אישר ולא הכחיש טענה זו נכון למחזור הדיווח האחרון. ראוי לציון כי ביום ה-138 לא נרשם כל ירי תגובה איראני מאושר לעבר שטח ישראל. דפוס זה — שבו טהראן מרכזת את תגובתה הקינטית בנכסים אמריקניים במפרץ במקום בישראל עצמה — מרמז כי המשטר, אפילו בתוך סערת הירושה, שומר על חישוב אסטרטגי מספק כדי להימנע מפתיחת חזית ישירה מול מערך הגנת הטילים הרב-שכבתי והאימתני של ישראל, הכולל את "כיפת ברזל", "קלע דוד" ומערכת "חץ".

## משבר הירושה: משטר ללא האדריכל שלו

מעבר לכל התפתחות טקטית ביום ה-138 מרחפת המציאות האסטרטגית המרעישה כי **האיאתוללה עלי ח'אמנאי מת**. לאחר שנהרג בתקיפות הראשוניות של ארה"ב וישראל ב-28 בפברואר שהשיקו את מבצע "אריה שואג", היעדרו של המנהיג העליון הותיר את מבנה הפיקוד של איראן במצב התנודתי ביותר שלו מאז מהפכת 1979. כפי ש[דווח ב-Fox News](https://www.foxnews.com/world/us-sanctioned-mojtaba-khamenei-named-irans-next-supreme-leader-after-fathers-death-reports), בנו של ח'אמנאי, מוג'תבא, מונה ליורש כבר בתחילת מרץ, אך מעבר השלטון נותר שנוי במחלוקת עמוקה בין השמרנים הקיצוניים, מפקדי משמרות המהפכה ומה שנותר מהסיעה הפרגמטית של איראן.

הניתוח המקיף של מכון וושינגטון לגבי תרחישי הירושה באיראן מזהיר כי איראן שלעידן פוסט-ח'אמנאי צפויה להתגלות כרדיקלית *יותר*, ולא פחות, ככל שהקיצוניים יבססו את כוחם ומשמרות המהפכה יהדקו את אחיזתם הן בממשל הצבאי והן בממשל האזרחי. טקסי ההלוויה של ח'אמנאי האב כללו אבלים שקראו בגלוי לרצוח את הנשיא טראמפ, ראש הממשלה נתניהו והסנאטור המנוח לינדזי גראהם. שלט חוצות ענק שהוצב בכיכר המהפכה האסלאמית בטהראן מציג את טראמפ מת בארון קבורה לצד האיום בשפה האנגלית: **"We Kill Trump."** זהו אינו משטר שמתכונן לפיוס — זהו משטר שהגרעין האידיאולוגי שלו דורש הסלמה, גם כאשר היכולת הצבאית שלו נשחקת.

## אותות סותרים: שחרור בת ערובה בעיצומה של אש הגיהנום

אך למרות שהטילים עפים לשני הכיוונים, איראן סיפקה מחווה המכוילת ללא ספק לצריכתה של וושינגטון. טהראן שחררה את **דנה קרארי**, אזרחית איראנית-אמריקנית שהייתה עצורה מאז דצמבר 2024 באשמת ריגול הקשורה לעבודתה בארגון הומניטרי לילדים ללא מטרות רווח. הנשיא טראמפ הודה בפומבי לאיראן על מה שכינה "מחווה של רצון טוב" ברשת Truth Social, בעוד מטוסי קרב אמריקניים ממשיכים בגיחותיהם מעל שטח איראן. עורך דינה של קרארי, ג'ארד גנזר, אישר ל-[Fox News](https://www.foxnews.com/politics/trump-says-iran-released-american-woman-held-2024-gesture-goodwill) כי היא "בטוחה כעת ועושה את דרכה חזרה לארצות הברית".

שילוב זה — של דיפלומטיית בני ערובה המתנהלת במקביל לפעולות לחימה פעילות — מאפיין את אינסטינקט ההישרדות של הרפובליקה האסלאמית. טראמפ עצמו ציין כי איראן **"רוצה להגיע להסדר נואשות"**, מסגור המציג את ארצות הברית כמי שפועלת מתוך עמדת כוח. ב-13 ביולי, טראמפ הפעיל מחדש רשמית את שעון חוק סמכויות המלחמה (War Powers Act) על ידי הגשת הודעה חדשה לקונגרס, תוך ציון מתקפותיה של איראן בהורמוז ב-6–7 ביולי כאירוע המחולל שהביא לסיום הפסקת האש. ההודעה, כפי שדווח ב-[The Daily Wire](https://www.dailywire.com/news/trump-restarts-war-powers-clock-with-new-iran-campaign), פירטה כי כוחות ארה"ב הגיבו בתקיפות על אתרי שיגור טילים, מערכות הגנה אווירית, נכסים ימיים ומתקני פיקוד ושליטה.

## המימד הישראלי: סבלנות אסטרטגית או הפוגה מבצעית

לא אושרו באופן עצמאי מבצעי תקיפה ספציפיים של חיל האוויר הישראלי במקורות החדשות בטווח הדיווח שבין ה-13 ל-16 ביולי. המערכה הקינטית הנוכחית נראית ככזו המובלת בעיקרה על ידי ארה"ב, כאשר ישראל שומרת על מה שעשוי להיות הפוגה מבצעית מכוונת או חלוקת עבודה אסטרטגית שבה וושינגטון מטפלת בזירת הורמוז בעוד ירושלים שומרת על יכולותיה למקרי חירום אחרים. תרומתה הקודמת של ישראל למערכה הרחבה יותר — כולל התקיפות ההרסניות של יוני 2025 שחיסלו למעלה מעשרים בכירים בצבא האיראני, בהם מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי ורמטכ"ל הכוחות המזוינים מוחמד באקרי — עיצבו מחדש מן היסוד את שדה הקרב שבו מתנהלים המבצעים של היום.

אין לטעות ולפרש את היעדר הפעילות הקינטית הישראלית בחלון זמן ספציפי זה כהתנתקות. מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל נותר בכוננות גבוהה, ומערך המודיעין של צה"ל ממשיך לספק תמיכה בבחירת מטרות למערכה המשותפת. החלטתה של איראן לכוון את אש התגובה שלה למטרות במדינות המפרץ במקום לישראל עשויה לשקף כשלעצמה את אפקט ההרתעה של היכולות הישראליות — הכרה בטהראן כי תקיפת ישראל באופן ישיר תגרור תגובה בעלת עוצמה שונה לחלוטין.

## התחזית האסטרטגית: 72 השעות הבאות

היום ה-138 של מבצע "אריה שואג" מציג פרדוקס המגדיר את השלב הנוכחי של סכסוך זה. הסכם הביניים של יוני — אשר קבע חלון משא ומתן של שישים יום על תוכנית הגרעין של איראן והסיר זמנית את המצור הימי — הוא, כדברי MSNBC, *"קרוע לגזרים"*. עם זאת, האיתותים על המשך התיאבון הדיפלומטי נותרים בעינם: שחרור בת הערובה, ביקור שר החוץ בקטר, והצהרתו של טראמפ כי איראן רוצה בהסדר. אפילו שר ההגנה לשעבר של טראמפ הזהיר בפומבי כי **"ארה"ב לא תנצח במלחמה מול איראן מהאוויר"**, וקרא להפעלת לחץ אסטרטגי קרקעי או למציאת נתיבי יציאה במשא ומתן.

האמת המרה היא שהמשטר התיאוקרטי של איראן, המנווט כעת במשבר ירושה תחת הפצצות אוויריות רצופות, ניצב בפני ברירה שהאידיאולוגיה שלו אינה מאפשרת לו לקבל: כניעה אמיתית בנוגע לתוכנית הגרעין שלו ולרשת השליחים (פרוקסי) האזורית שלו, או המשך שחיקה במלחמה שבה אינו יכול לנצח באופן קונבנציונלי. עבור ישראל וארצות הברית, הצו העליון נותר ללא שינוי מאז היום הראשון — נטרול קבוע של איום הגרעין האיראני ופירוק תשתית הטרור שאיימה על המזרח התיכון במשך ארבעה עשורים. 72 השעות הבאות יכריעו האם עימות זה יסלים בחזרה לעוצמות של חודש מרץ, או שמא אינסטינקט ההישרדות של טהראן יגבר בסופו של דבר על התיאולוגיה המהפכנית שלה.

## מקורות

- [foxnews.com](https://www.foxnews.com/politics/trump-says-iran-released-american-woman-held-2024-gesture-goodwill)
- [cnn.com](https://www.cnn.com/2026/07/15/politics/iran-released-american-detained-dena-karari)
- [dailywire.com](https://www.dailywire.com/news/trump-restarts-war-powers-clock-with-new-iran-campaign)