---
title: "המלחמה עוברת לשולחן המשא ומתן"
description: "העימות נכנס להפוגה דיפלומטית מתמשכת בזמן שבוושינגטון דנים בחידוש התקיפות בעוד איראן מאותתת על מוכנות למלחמה, כאשר שיחות דוחה מעצבות את השלב הבא."
url: "https://he.hasbara.co.il/enemies/islamic-republic-of-iran/day-123-the-war-moves-to-the-negotiating-table"
type: "collection-item"
locale: "he"
author: "Carlos"
published: "2026-07-01T04:34:47.946Z"
updated: "2026-07-01 04:36:00"
tags: ["operation roaring lion", "iran", "israel", "trump", "doha negotiations", "mou", "nuclear weapons", "strait of hormuz"]
---

# המלחמה עוברת לשולחן המשא ומתן

*העימות נכנס להפוגה דיפלומטית מתמשכת בזמן שבוושינגטון דנים בחידוש התקיפות בעוד איראן מאותתת על מוכנות למלחמה, כאשר שיחות דוחה מעצבות את השלב הבא.*

ביום ה-123 למבצע "אריה שואג", אף חימוש ישראלי או אמריקאי לא נפל על אדמת איראן. שום סוללת כיפת ברזל לא עקבה אחר ראש קרב נכנס מעל תל אביב. שום מיירט חץ 3 לא שרק לעבר השמיים כדי לפגוש איום בליסטי מעל בקעת הירדן. זה היום השלושה-עשר ברציפות מאז חתימת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן ב-17 ביוני, שבו תותחי המערכה חסרת התקדים הזו נדמו — אך המלחמה רחוקה מלהסתיים. היא פשוט עברה לתוך המבנים, לחדרי הוועידות בדוחה ולחדרי המצב בוושינגטון, שם תוצאת העימות הזה תיקבע לא על פי גיחות תקיפה שיבוצעו אלא על פי התחייבויות שיושגו ויאומתו.

## ההפוגה המבצעית: שלושה-עשר ימים ונמשכת

חלון הזמנים בן 48 השעות של ה-29–30 ביוני לא הניב כל עדות לפעילות תקיפה מאומתת של חיל האוויר הישראלי או של ארה"ב נגד מטרות איראניות. הדבר מהווה המשך של ההפוגה המבצעית שנקבעה במסגרת מזכר ההבנות (ה-MoU), המעניק **חלון הזדמנויות של 60 יום** — הנמשך בקירוב עד ה-17 באוגוסט — לניהול משא ומתן על פתרון קבע לשאיפות הנשק הגרעיני של איראן. ההסכם, שנחתם באיסלמבאד, מחייב מעבר חופשי וללא תשלום במצר הורמוז, הפסקת פעולות האיבה ומשא ומתן מובנה לקראת פירוק מלא ומאומת של תשתית הגרעין של איראן. כפי שדווח ב-[Daily Wire](https://www.dailywire.com/news/americans-see-some-relief-from-high-price-headache-after-trump-signs-iran-deal), מזכר ההבנות מבטיח מעבר פתוח במצר הורמוז למשך תקופת 60 הימים, תוך קריאה לאיראן, עומאן ומדינות המפרץ לנהל משא ומתן על הניהול ארוך הטווח של נתיב המים — סעיף שבעצמו נושא השלכות אסטרטגיות עצומות.

סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס אישר ב-1 ביולי כי תנועת הנפט דרך מצר הורמוז **"הגיעה לרמתה שלפני המלחמה"**, כאשר בימים מסוימים נרשמו נפחים גבוהים יותר מאשר לפני פרוץ העימות. המצר, שהיה סגור למעשה במהלך השלבים האינטנסיביים ביותר של המערכה — כאשר איראן ניסתה להטיל מצור מלא וצי ארה"ב נלחם כדי לפתוח אותו מחדש — מתפקד כעת כאילו העימות הצבאי המשמעותי ביותר במזרח התיכון מאז 1991 לא התרחש מעולם. איראן ייצאה כ-**50 מיליון חביות נפט גולמי** מאז שהסירה ארה"ב את המצור הימי שלה, כ-1.66 מיליון חביות ביום לאורך חודש יוני, על פי חברת מעקב המכליות TankerTrackers.com. משרד האוצר האמריקאי הנפיק אישור ל-60 יום המאפשר ייצור ומכירה של נפט גולמי איראני עד ה-21 באוגוסט, ויתור שגרר ביקורת חריפה מצד נצים בוושינגטון ובירושלים כאחד.

## המאבק הפנימי בוושינגטון: "לסיים את העבודה"

הסיפור המשמעותי ביותר ביום ה-123 אינו מה שקרה באיראן או בדוחה — אלא מה שנדון בתוך הבית הלבן. על פי דיווח של ה-[וול סטריט ג'ורנל שפורסם בניוזמקס](https://www.newsmax.com/politics/donald-trump-iran-conflict-mou/2026/06/30/id/1261387), הנשיא טראמפ קיים לאחרונה מספר שיחות עם מזכיר המלחמה פיט הגסת' וגנרל חיל האוויר דן קיין, יו"ר המטות המשולבים, בשאלה האם לנטוש לחלוטין את הערוץ הדיפלומטי ולחדש **"תקיפות בקנה מידה מלא"** על איראן. כמה גורמים רשמיים הציגו אפשרות זו בבוטות כ"לסיים את העבודה" — התייחסות להשמדה המלאה והמאומתת של כל רכיב שנותר מתשתית הנשק הגרעיני של איראן, כולל מתקנים ששרדו את גלי התקיפה הקודמים.

טראמפ טרם קיבל החלטה סופית. אך לפי הדיווחים הוא אמר לעוזריו כי הוא מאמין שסבב נוסף של תקיפות בקנה מידה מלא עלול **לשבש את הדיפלומטיה ולפגוע במטרה** של פירוק קבוע של תוכנית הגרעין של איראן — מה שמרמז, לפחות לעת עתה, כי הנשיא רואה בשולחן המשא ומתן את הנתיב האמין יותר לאותו יעד אסטרטגי. התלבטות פנימית זו משקפת מתח אמיתי בתוך הממשל. האופציה הצבאית השיגה תוצאות יוצאות דופן בחודשיה הראשונים של המערכה, אך המטרות הקשות ביותר — בראש ובראשונה מתקן ההעשרה התת-קרקעי העמוק בפורדו — נותרו שלמות בחלקן, והשמדתן עשויה לדרוש פעולות ממושכות המסתכנות בהסלמה אזורית רחבה יותר.

התיאור המקיף של הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library) על מקורות המערכה מדגיש את הדילמה הזו. כאשר הקבינט המדיני-ביטחוני של ישראל הצביע פה אחד על אישור המבצע, גורמי צבא הודו במגבלה קריטית: **"פורדו יושמד רק אם ארה"ב תתקוף אותו"**, הצהיר גורם רשמי אחד, ובכך הדגיש את תלותה של ישראל בכוח האש האמריקאי לצורך היעד המשמעותי ביותר. נתניהו עצמו הגדיר את המערכה במונחים קיומיים, והזהיר כי בידי איראן חומר מועשר "המספיק לשמונה עד תשע פצצות" וכי היא מתקדמת לקראת חימוש — [מציאות שתועדה בהרחבה](https://jewishvirtuallibrary.org/israel-strikes-iran-operation-rising-lion) בהערכות המודיעין של ישראל לפני היציאה לדרך ב-28 בפברואר.

## העמדה הדיפלומטית הדו-ראשית של איראן

אסטרטגיית המשא ומתן של טהראן ביום ה-123 היא תרגיל קלאסי בדיפלומטיה כופה. הנושא והנותן הבכיר של איראן ויו"ר הפרלמנט שלה, **מוחמד באגר קאליבאף**, הופיע בטלוויזיה הממלכתית של איראן ב-1 ביולי ומסר מסר המכוון למספר קהלים בו-זמנית. "אנו חותרים לדיאלוג", הצהיר קאליבאף, "אך אם הדיאלוג לא ייושם, אנו מוכנים גם למלחמה ונגיב בהתאם". ההצהרה נועדה להקרין סבירות לציבור המערבי ובו-זמנית לאותת לקו הנוקשה מבית ולשלוחים האזוריים כי טהראן לא נכנעה — ולהזכיר לוושינגטון כי מחיר חידוש מעשי האיבה לא יוטל על צד אחד בלבד.

עמדה זו אינה צריכה להפתיע איש המכיר את ספר החוקים של הרפובליקה האסלאמית בניהול משא ומתן בארבעת העשורים האחרונים. הנהגת איראן השתמשה בעקביות בהפוגות דיפלומטיות כדי לשקם יכולות, לסחוט ויתורים ולמשוך זמן — דפוס שתועד לעייפה בכישלונות הסכם הגרעין (JCPOA) מ-2015, שאותו ניצלה איראן כדי לקדם את תוכנית ההעשרה שלה לרמות הקרובות לדרגת נשק תוך שהיא נותרת מבחינה טכנית בגבולות הפרשנויות הגמישות ביותר של ההסכם. השאלה העומדת בפני מקבלי ההחלטות האמריקאים והישראלים היא האם מסגרת מזכר ההבנות מכילה מנגנוני אימות מספקים כדי למנוע את הישנות ההיסטוריה הזו, או שמא טהראן שוב מנסה להרוויח זמן.

## ערוץ דוחה: התפקיד המחושב של קטאר

ראש ממשלת קטאר, השייח' מוחמד בן עבד אל-רחמן אל ת'אני, נפגש ב-1 ביולי בדוחה עם השליחים האמריקאים **סטיב ויטקוף** ו-**ג'ארד קושנר** כדי לקדם את יישום מזכר ההבנות. משרד החוץ של קטאר אישר כי הפגישה עסקה הן במסגרת היחסים בין ארה"ב לאיראן והן ב"התפתחויות האזוריות האחרונות, בייחוד הפסקת האש בלבנון". משלחות טכניות איראניות ואמריקאיות מתכנסות על פי הדיווחים "בהקשרים שונים" — כלומר, שיחות עקיפות בתיווך גורמים קטארים ולא משא ומתן ישיר פנים אל פנים.

תפקידה של קטאר כמתווכת ראוי לבחינה מדוקדקת. דוחה מקיימת מזה זמן רב קשרים הן עם וושינגטון והן עם טהראן, כמו גם עם חמאס והאחים המוסלמים, ובכך ממצבת את עצמה כמתווכת חיונית תוך קידום האינטרסים האסטרטגיים שלה. העובדה שהשיחות הללו מתקיימות על אדמת קטאר מעניקה לדוחה השפעה משמעותית על התהליך — כולל הקצב, הניסוח ותזרים המידע בין הצדדים. ישראל, יש לציין, אינה יושבת סביב השולחן בשום תפקיד ישיר, מה שמעורר שאלות לגבי האם דרישות הביטחון המרכזיות של ירושלים — ובמיוחד הדרישה לפירוק *מלא* ולא רק הגבלה של תוכנית הגרעין של איראן — ייוצגו כראוי בהסכם סופי כלשהו.

## הפריפריה: פעולות משמרות המהפכה ואיתותים אזוריים

בגבולה הצפון-מערבי של איראן, דיווחו משמרות המהפכה על הריגתם של **שישה בדלנים חמושים** שניסו להסתנן מחו"ל — מבצע שטהראן תיארה כעניין ביטחוני פנימי שאינו קשור למערכה המשותפת של ארה"ב וישראל. האירוע בכל זאת חושף טפח. אפילו במהלך הפוגה מוסכמת בעימות הקיומי שלה עם ישראל וארצות הברית, הרפובליקה האסלאמית מתמודדת עם התנגדות חמושה פנימית מצד מיעוטים אתניים — כורדים, בלוג'ים ואזרים — הסובלים מזה זמן רב מדיכוי המשטר. הצורך של המשטר לבצע פעולות חמושות בגבולותיו שלו תוך שהוא מנהל במקביל משא ומתן על הישרדותו בדוחה, ממחיש את השבריריות שחשפו תקיפות הפתיחה ההרסניות של מבצע "אריה שואג".

ראש ה-**מוסד** של ישראל הצהיר באפריל כי משימתה של ישראל נגד איראן תסתיים רק כאשר "המשטר הקיצוני" **יוחלף** — עמדה מקסימליסטית החורגת בהרבה מהמסגרת המוצהרת של מזכר ההבנות לפירוק הגרעין. כפי שדווח ב-[פוקס ניוז](https://www.foxnews.com/world/israels-spy-chief-says-iran-mission-only-end-when-extremist-regime-replaced), הדבר מאותת כי ירושלים רואה בהפוגה הדיפלומטית הנוכחית שלב במערכה ארוכה יותר, ולא נקודת סיום. שר הביטחון של ישראל חיזק מסר זה רק לאחרונה ב-30 באפריל, כשהזהיר כי התקיפות עשויות להתחדש "בקרוב" — הצהרה המבהירה כי המערכה רחוקה מלהיות גמורה בחישוב האסטרטגי של ישראל.

## הערכת היום ה-123: השעון מתקתק בדוחה

מבצע "אריה שואג" נמצא בנקודת מפנה. המערכה שהחלה ב-28 בפברואר עם 200 מטוסי קרב ישראליים שתקפו למעלה מ-500 מטרות ברחבי איראן — המטס הצבאי הגדול ביותר בתולדות חיל האוויר — השיגה את מה שראש הממשלה נתניהו הכריז עליו ב-12 באפריל כ**"ריסוק"** תוכניות הגרעין והטילים של איראן, כאשר המשטר "נלחם על הישרדותו". אך הישרדות היא בדיוק מה שהרפובליקה האסלאמית מנהלת עליו כעת משא ומתן בדוחה, ואין להקל ראש בארבעת העשורים של ערמומיות דיפלומטית מצד טהראן.

ששת השבועות הבאים יקבעו האם מסגרת מזכר ההבנות תניב סוף קבוע ומאומת לשאיפות הנשק הגרעיני של איראן, או שתהפוך לפרק נוסף בהיסטוריה הארוכה של הסכמים שהמשטר מנצל ובסופו של דבר משליך לפח. הוויכוח הפנימי בוושינגטון — בין אלה שרוצים לסיים את העבודה מהאוויר לבין אלה המאמינים כי הדיפלומטיה יכולה להשיג את אותה תוצאה — יעצב לא רק את תוצאות העימות הזה אלא את ארכיטקטורת הביטחון של המזרח התיכון לדור שלם. ביום ה-123, המלחמה נמצאת בחדר בדוחה, לא בשמיים מעל איראן. אך השמיים נותרו אופציה — וכל מי שיושב סביב השולחן יודע זאת.

## מקורות

- [middleeasteye.net](https://www.middleeasteye.net/live-blog/live-blog-update/iran-says-it-pursuing-diplomacy-remains-ready-war)
- [middleeasteye.net](https://www.middleeasteye.net/live-blog/live-blog-update/qatari-prime-minister-meets-us-envoys-talks-iran-negotiations)
- [middleeasteye.net](https://www.middleeasteye.net/live-blog/live-blog-update/irgc-says-it-killed-six-separatists-northwestern-iran)
- [breitbart.com](https://www.breitbart.com/politics/2026/03/31/netanyahu-iran-no-longer-existential-threat-joint-op-crushed-terror-regime/)