---
title: "הפסקת האש קורסת עם הטלת מצור מלא מחדש מצד ארה\"ב"
description: "הפסקת האש של יוני מתפוררת בשעה שאמריקה מטילה מחדש את המצור הימי שלה, מחדשת את התקיפות הליליות הרב-מוקדיות על איראן, וטהראן מגיבה בפעולות תגמול ברחבי אזור המפרץ הפרסי."
url: "https://he.hasbara.co.il/enemies/islamic-republic-of-iran/day-137-ceasefire-collapses-as-u-s-reimposures-full-blockade"
type: "collection-item"
locale: "he"
author: "Hasbara"
published: "2026-07-15T04:34:34.904Z"
updated: "2026-07-15 04:35:51"
tags: ["operation roaring lion", "iran war", "naval blockade", "strait of hormuz", "us strikes iran", "irgc retaliation", "trump iran policy", "day 137"]
---

# הפסקת האש קורסת עם הטלת מצור מלא מחדש מצד ארה"ב

*הפסקת האש של יוני מתפוררת בשעה שאמריקה מטילה מחדש את המצור הימי שלה, מחדשת את התקיפות הליליות הרב-מוקדיות על איראן, וטהראן מגיבה בפעולות תגמול ברחבי אזור המפרץ הפרסי.*

ביומו המאה שלושים ושבעה של מבצע "אריה שואג", חוט הדיפלומטיה הדק האחרון שבין וושינגטון לטהראן ניתק. מזכר ההבנות שנחתם ב-17 ביוני – המסמך שהביא להסרה זמנית של המצור הימי האמריקני והשהה שבועות של מבצעים קינטיים – הוא כעת אות מתה. ב-14 ביולי 2026, פיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM) הטיל באופן רשמי מחדש מצור ימי מלא על נמלים, מסופי נפט ואזורי חוף איראניים, ובכך חידש את אותה מערכת לחץ צבאי מרבי שאפיינה את חודשיה הראשונים של המלחמה. במקביל, משמרות המהפכה האסלאמית של איראן פתחו במכות התגמול המבוזרות ביותר מבחינה גיאוגרפית מאז תחילת העימות, כשהם פוגעים בנתיבי שיט מסחריים במצר הורמוז ומצהירים על תקיפת מתקנים צבאיים אמריקניים בבחריין, כווית וירדן. מה שהיה, במשך כארבעה שבועות, הפסקת מעשי איבה שבירה הפך למשהו מסוכן בהרבה: מלחמה הסלמתית ללא כל מוצא דיפלומטי באופק.

## שבע שעות מעל המצר

קצב התקיפות האמריקניות ב-14 ביולי הדגיש עד כמה מהר הואץ מחדש הקצב הצבאי. פיקוד המרכז (CENTCOM) אישר כי המשימה של הלילה הקודם – שנמשכה מה-13 ביולי אל תוך ה-14 ביולי – כללה תקיפות דיוק נגד מטרות צבאיות איראניות ב-**בושהר, צ'אהבאהר, ג'אסק, קונארק, אבו מוסא ובנדר עבאס**, תוך התמקדות ספציפית במערכות הגנת חוף, אתרי טילים וכטב"מים, וביכולות ימיות. תקיפה מאושרת נוספת דווחה ליד חאג'י-אבאד שבאיראן. עד ליל ה-14–15 ביולי, פיקוד המרכז הכריז על השלמתו של **גל תקיפות נוסף של שבע שעות** נגד עשרות מטרות צבאיות ליד מצר הורמוז ולאורך אזורי החוף של איראן, כפי שדווח ב-[Newsmax](https://www.newsmax.com/newsfront/us-iran-naval-blockade/2026/07/14/id/1262853).

ההיקף המבצעי של תקיפות אלו הוא משמעותי. יותר מ-**20 ספינות מלחמה של הצי האמריקני ומאות מטוסים צבאיים** פועלים כעת ברחבי זירת המזרח התיכון, על פי הודעתו של פיקוד המרכז עם הטלת המצור מחדש בשעה 16:00 (שעון החוף המזרחי) ב-14 ביולי. פריסת כוחות זו משקפת, ואולי אף עולה על, ריכוז הכוח הימי האמריקני שנראה במהלך השלב הראשוני של המלחמה במרץ ובאפריל. הטלתו מחדש של המצור מסמנת הכרה נחרצת בכך שההפוגה הדיפלומטית של ה-18 ביוני לא השיגה דבר בר-קיימא – וכי וושינגטון חזרה לאסטרטגיית השחיקה המתמשכת שאפיינה את מאה הימים הראשונים של המלחמה.

## טהראן מכה בחזרה ברחבי האזור

תגובתה של איראן ב-14 ביולי לא הייתה סמלית או מוגבלת. משמרות המהפכה הכריזו כי פגעו באמצעות טילים ב-**שתי מכליות ענק סוררות** במצר הורמוז, אתגר ישיר לחופש השיט שהמצור האמריקני נועד לכאורה להגן עליו. משרד ההגנה של איחוד האמירויות אישר כי **שתי מכליות בבעלות אמירתית נפגעו מטילי שיוט איראניים** בעת שעברו בנתיבי השיט במים הטריטוריאליים של עומאן, תקיפה בה נהרג לפחות אדם אחד. מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב אישר כי איראן תקפה **שבע ספינות מסחריות במהלך השבוע האחרון** בתוך המצר וסביבתו – מערכה מתמשכת של תוקפנות ימית שמזכירה את "מלחמת המכליות" של שנות ה-80, אך כעת מתנהלת באמצעות נשק מדויק וקטלני בהרבה.

מעבר למצר, משמרות המהפכה טענו כי ביצעו מתקפה אזורית נרחבת. טילי שיוט נורו לעבר **מרכז לוגיסטי צבאי של ארה"ב במינא עבדאללה, כווית**. כטב"מים כוונו לעבר **בסיס חיל האוויר אל-אזרק בירדן**, מה שהוביל את צבא ירדן לאשר את יירוטם של ארבעה טילים איראניים שחדרו למרחב האווירי שלו. באופן הפרובוקטיבי ביותר, משמרות המהפכה טענו כי תקפו **מתקנים של הצי החמישי של ארה"ב בבחריין**, כולל מה שטלוויזיית המדינה האיראנית IRIB תיארה כמרכזי פיקוד ובקרה, מחסנים ומתקני אחסון דלק ש"נמחצו". הרשויות בבחריין הפעילו אזעקות והפצירו בתושבים לחפש מחסה. רוחב גיאוגרפי זה – הורמוז, בחריין, כווית, ירדן – מייצג את המאמץ הברור ביותר של משמרות המהפכה עד כה לגבות מחיר לא רק מארצות הברית אלא מכל ממשלה אזורית המאפשרת את המבצעים הצבאיים של ארה"ב. כפי שתיעד המכון להגנת הדמוקרטיות (FDD), יכולות תקיפת הדיוק המתפתחות של משמרות המהפכה, כולל טילי שיוט תת-קוליים לתקיפת מטרות קרקעיות ופלטפורמות כטב"מים מתוחכמות יותר ויותר, תוכננו בדיוק עבור סוג זה של תגובת תגמול מבוזרת ורב-חזיתית נגד מטרות אמריקניות ובעלות בריתן ברחבי המפרץ הפרסי ([ניתוח של ה-FDD](https://www.fdd.org/analysis/2023/09/14/irans-escalating-threats-assessing-u-s-policy-toward-irans-malign-activities/)).

## טראמפ מצהיר כי היעדים "הושלמו" – ואז מאיים בהסלמה

בראיון לתוכנית "Special Report" של פוקס ניוז ששודר ב-14 ביולי, הנשיא טראמפ סיפק הערכה בוטה, כהרגלו, לגבי התקדמות המלחמה. יעדי הליבה האמריקניים – מניעת השגת נשק גרעיני מאיראן, שמירה על מצר הורמוז פתוח, ושחיקת הצבא האיראני – הם, לטענתו, כבר **"הושלמו".** ביטחונו העצמי היה בולט: "אם היינו עוזבים ממש עכשיו, היה לוקח להם 20 שנה לבנות מחדש את מה שיש להם". אך באותה נשימה, טראמפ אותת כי השלמת היעדים אינה משמעותה הפסקת המבצעים. התקיפות, כך הכריז, "יימשכו עד שאגיד שזה מספיק".

החלק המשמעותי ביותר בדבריו של טראמפ נגע להסלמה. כפי שדווח ב-[Epoch Times](https://www.theepochtimes.com/world/trump-threatens-to-strike-power-plants-unless-iran-returns-to-negotiation-6061940), הנשיא הזהיר כי אם טהראן לא תשוב לשולחן המשא ומתן, ארצות הברית תתחיל לפגוע ב-**תשתיות אזרחיות בתוך ימים**. "בשבוע הבא יגיע תורן של תחנות הכוח. בשבוע הבא יגיע תורם של הגשרים. אנחנו הולכים להשבית את כל תחנות הכוח שלהם", הצהיר טראמפ. הדבר מייצג שינוי איכותי בדוקטרינת תקיפת המטרות המוצהרת – מתשתיות צבאיות למערכות המקיימות חיים אזרחיים – ויגביר בהכרח את הבחינה המשפטית והדיפלומטית סביב המבצעים האמריקניים. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) העריך מזה זמן רב כי חולשתה האסטרטגית של איראן הופכת מצור מלא וממושך להרסני מבחינה כלכלית עבור המשטר, בהתחשב בכך שיצוא הנפט מהווה כ-80 אחוזים מהכנסותיה של איראן והמצר מנתב כ-20 אחוזים מצריכת הנפט העולמית היומית ([הערכת ה-INSS](https://www.inss.org.il/publication/the-straits-of-hormuz-strategic-importance-in-volatile-times/)). איום ההסלמה של טראמפ מרמז כי וושינגטון סבורה שחנק כלכלי לבדו אינו מספיק, וכי ייתכן שיידרש לחץ קינטי על תשתיות כדי לאלץ את טהראן לחזור לשולחן הדיונים.

## העסקה שקרסה והנתיב הדיפלומטי המצטמצם

אולי הפרט החושפני ביותר מראיונו של טראמפ היה אישורו לכך ש-**עסקה הייתה בהישג יד כיומיים קודם לכן** – בסביבות ה-12 ביולי – אך איראן הפרה אותה "ברגע האחרון". הנשיא הביע אי-ודאות אמיתית לגבי השאלה האם טהראן תחתום בסופו של דבר על הסכם כלשהו, והוסיף כי "עסקה היא הדרך שבה מלחמה מסתיימת". סגן שר החוץ האיראני, קאזם ע'ריבאבאדי, האשים בינתיים את וושינגטון בניסיון לשלול מאיראן "ריבונות אפקטיבית" על מצר הורמוז, ובכך אותת כי עמדת המשא ומתן של טהראן נותרה נטועה בתביעות מקסימליסטיות על נתיב המים שדרכו עובר חמישית מהנפט בעולם.

ההערכה האסטרטגית של פרסומים מערביים מרכזיים בימים 14–15 ביולי הייתה מפכחת באופן אחיד. ה-*Wall Street Journal* פרסם ניתוח תחת הכותרת "The U.S. and Iran Reckon With Shrinking Options to End the War", בעוד ה-*Financial Times* הזהיר כי "Trump's return to war with Iran offers no clear path to victory." הערכות אלו משקפות קונצנזוס הולך וגובר בקרב אנליסטים מערביים לפיו המלחמה נכנסה לשלב של תשישות הדדית ללא ויתור הדדי – המבנה המסוכן ביותר בכל עימות מזוין.

## הסנקציות מהדקות את המלחציים הכלכליים

כהשלמה למערכה הצבאית, המשרד לפיקוח על נכסים זרים של משרד האוצר האמריקני (OFAC) הטיל ב-14 ביולי סנקציות על **יותר מ-50 יחידים, ישויות וכלי שיט** הקשורים לאיל הספנות האיראני **חוסיין שמח'אני**, המואשם בסיוע לעסקאות נפט ונשק הן עבור טהראן והן עבור מוסקבה. שר האוצר סקוט בסנט הצהיר: "המשטר האיראני שורד על הונאה, ורשת שמח'אני היא אחד המנועים הרווחיים ביותר שלו". המספר הכולל של אנשים וישויות שהוטלו עליהם סנקציות תחת רשת שמח'אני עולה כעת על **200**. בנפרד, טראמפ הודיע כי וושינגטון תוותר על ההיטל המוצע של 20 אחוזים על ספינות שעוברות במצר הורמוז, ותבחר במקום זאת בעסקאות סחר והשקעות עם מדינות המפרץ – ויתור פרגמטי המכיר בכך שהצעת האגרה הרחיקה את אותן בעלות ברית שארצות הברית זקוקה להן כדי לקיים את המצור.

## מה שנותר לא ידוע

פערים משמעותיים נותרו בתמונת המצב של יום 137. לא הופיע כל דיווח מאומת המפרט **פעילות תקיפה ספציפית של חיל האוויר הישראלי** במהלך ה-13–14 ביולי בנפרד ממבצעי פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM). מדדי ביצועי ההגנה האווירית של ישראל – שיעורי היירוט של כיפת ברזל, חץ 3 וקלע דוד – נעדרים מהדיווחים הזמינים בחלון זמן זה של 48 שעות. נתוני נפגעים ספציפיים בתוך איראן מסבבי התקיפות האחרונים נותרו לא מאומתים. היעדר פרטים מבצעיים מצד ישראל ראוי לציון בפני עצמו: הוא עשוי לשקף משמעת מידע מכוונת של צה"ל, מעבר לתפקיד תומך ולא מוביל בשלב זה של המבצעים, או פשוט את ערפל הקרב. מה שברור הוא שמבצע "אריה שואג", שהחל ב-28 בפברואר כמערכה הצבאית הישירה של ישראל נגד תשתיות הגרעין והצבא של איראן, התפתח למשהו גדול יותר – מאמץ מלחמתי משותף של ארה"ב וישראל שבו הכוחות האמריקניים מבצעים כעת את מרבית המבצעים הקינטיים הגלויים.

## יום 137: פרשת הדרכים המכריעה של המלחמה

אירועי ה-14 ביולי מסמנים נקודת תפנית מכרעת במבצע "אריה שואג". הפסקת האש מתה. המצור הוטל מחדש. התקיפות האמריקניות מתעצמות מדי לילה. איראן מגיבה באזור עם שאיפה גיאוגרפית גוברת. עסקה שהייתה קרובה לסיכום קרסה. ונשיא ארצות הברית שוקל בפומבי תקיפות על תשתיות חשמל אזרחיות בתוך ימים. המלחמה כבר אינה בשלב של הסלמה מדודה – היא בשלב של מומנטום מצטבר, שבו פעולותיו של כל צד מצרות את אפשרויותיו של הצד השני ומרחיבות את טביעת הרגל של העימות. עבור ישראל, שפתחה במלחמה זו כדי לחסל איום גרעיני קיומי, החישוב האסטרטגי נותר ללא שינוי: יש לפרק לצמיתות את יכולתה של הרפובליקה האסלאמית לאיים על המדינה היהודית בהשמדה. יעד זה – היסוד המוסרי והאסטרטגי של מבצע "אריה שואג" – אינו נתון למשא ומתן. מה שנותר לקבוע הוא האם טהראן תקבל מציאות זו ליד שולחן המשא ומתן, או שמא יהיה צורך להטיל אותה עליה בשדה הקרב.

## מקורות

- [theepochtimes.com](https://www.theepochtimes.com/world/trump-threatens-to-strike-power-plants-unless-iran-returns-to-negotiation-6061940)
- [breitbart.com](https://www.breitbart.com/clips/2026/07/14/trump-we-completed-goals-in-iran-strikes-will-continue-not-sure-theyll-make-deal-deal-is-how-war-ends/)