---
title: "שעון הגרעין האיראני מתקתק מאחורי מסך העשן של הורמוז"
description: "משטרה הפצוע של איראן מנצל את הדיפלומטיה של מצרי הורמוז כדי לגונן על תוכנית הגרעין הבלתי פתורה שלו, בעוד המנהיג העליון שלו נותר נעדר."
url: "https://he.hasbara.co.il/enemies/islamic-republic-of-iran/day-159-iran-s-nuclear-clock-ticks-behind-hormuz-smokescreen"
type: "collection-item"
locale: "he"
author: "Hasbara"
published: "2026-08-06T04:34:48.322Z"
updated: "2026-08-06 04:36:04"
tags: ["operation roaring lion", "iran nuclear program", "strait of hormuz", "mojtaba khamenei", "israel iran war", "us iran diplomacy", "middle east security", "iran regime"]
---

# שעון הגרעין האיראני מתקתק מאחורי מסך העשן של הורמוז

*משטרה הפצוע של איראן מנצל את הדיפלומטיה של מצרי הורמוז כדי לגונן על תוכנית הגרעין הבלתי פתורה שלו, בעוד המנהיג העליון שלו נותר נעדר.*

היום ה-159 של מבצע "אריה שואג" מוצא את מלחמת ישראל-איראן תלויה ועומדת באי-ודאות מסוכנת — אזור דמדומים בין חורבן קינטי לתיאטרון דיפלומטי, שבו המשטר התיאוקרטי של הרפובליקה האסלאמית, חבול אך לא שבור, מוציא לפועל את אחד המהלכים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון. לא אושרו גיחות תקיפה של חיל האוויר הישראלי או של צבא ארצות הברית בחלון הזמנים של 48 השעות שבין ה-4 ל-6 באוגוסט. שום טילים בליסטיים איראניים לא שוגרו במסלול קשתי לעבר ערי ישראל. עם זאת, שתיקת התותחים ביום ה-159 צריכה לעורר דאגה, לא להרגיע, שכן מתחת לשקט המדומה על פני השטח, היעד הקריטי ביותר של המערכה כולה — חיסול יכולתה הגרעינית הצבאית של איראן — נותר באופן בולט ומסוכן ללא מענה.

## מנהיג עליון רפאים ומשטר בתהליכי התפרקות

ההתפתחות יוצאת הדופן ביותר העולה מטהרן ביום ה-159 נוגעת לאיש אשר לכאורה מנהיג את הרפובליקה האסלאמית. מוג'תבא ח'אמנאי, שנטל את כס המנהיג העליון לאחר שאביו עלי ח'אמנאי **חוסל בתקיפות הפתיחה האמריקאיות-ישראליות ב-28 בפברואר**, לא נראה בציבור מאז תפס את השלטון לפני למעלה מחמישה חודשים. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הודה ב-6 באוגוסט כי התקשורת עם ח'אמנאי הפכה ל**"קשה מאוד"** — הודאה מדהימה מצד ראש ממשלה מכהן בנוגע לסמכות העליונה שלו עצמו. התקשורת הממלכתית באיראן מסרבת באופן בולט לפרסם הקלטות שמע של מוג'תבא ח'אמנאי, כאשר היומון הטהרני *המשהרי* מדווח כי ההקלטות נשמרות בחסות החשכה כדי להסתיר את מיקומו ואת מצבו הפיזי, תוך ציון סיכונים מחתימות אקוסטיות, הפרעות ברשת החשמל וניתוח מתח קולי, כפי ש[דווח ב-Newsmax](https://www.newsmax.com/newsfront/masoud-pezeshkian-iran-mojtaba-khamenei/2026/08/05/id/1265228).

ההשלכות הן מרחיקות לכת. מנהיג עליון שלא ניתן לראותו, לשמוע אותו או ליצור עמו קשר אמין אינו מושל — הוא מסתתר, ואולי אף מנוטרל עקב פציעות שספג בתקיפה ב-28 בפברואר. המיתולוגיה שנבנתה בקפידה על ידי המשטר בדבר חסינות אלוהית נופצה לרסיסים. בינתיים, הממשלה האזרחית מתפרקת סביבו. על פי הדיווחים, פזשכיאן הגיש מכתב התפטרות רשמי ב-31 במאי, בטענה שפלגים קיצוניים במשמרות המהפכה תפסו שליטה בפועל בענייני המדינה וכי הוא אינו יכול עוד למלא את חובותיו החוקתיות. איש דת בכיר המקורב למשפחת ח'אמנאי, מוחמד-באקר ח'ראזי, שיגר אזהרה בוטה: מוג'תבא ח'אמנאי רמז שאם פזשכיאן יתפטר שוב, הוא יקבל זאת. זהו משטר הקורע את עצמו מבפנים תחת הלחץ המתמשך של מבצע "אריה שואג".

## תמרון הורמוז: המגן הדיפלומטי של טהרן

בעוד מבנה ההנהגה שלו נסדק, המנגנון הדיפלומטי של איראן מוציא לפועל תמרון מתוחכם שנועד להפוך את משבר מצרי הורמוז מנטל אסטרטגי לקלף מיקוח. משרד החוץ האיראני אישר ב-5 באוגוסט כי המשא ומתן עם עומאן על מתווה לפתיחה מחדש של המצרים נמצא ב**"שלביו הסופיים"**. ההסדר המוצע עוצר נשימה בחוצפתו: איראן תפקח על כל תנועת השיט הנכנסת דרך נתיב שיט בשליטה איראנית, תקים "מסדרון תיכון" חדש שיחליף את נתיבי הניווט הקיימים, תטיל אגרות אבטחה ושירותים סביבתיים על כלי שיט חוצים, ותקשור את ההסדר כולו להסרת סנקציות הנמלים של ארה"ב. הרשויות בעומאן ינפיקו אישורי יציאה רק לאחר הודעה מראש לטהרן, כפי ש[דווח ב-Breitbart](https://www.breitbart.com/middle-east/2026/08/05/iran-says-talks-with-oman-progressing-meetings-with-pakistan-ongoing/).

במונחים מעשיים, איראן מציעה להפוך מעשה של תוקפנות בינלאומית — סגירת אחד מצווארי הבקבוק הימיים הקריטיים ביותר בעולם — לתביעת ריבונות קבועה הגובה דמי מעבר. אין זו דיפלומטיה; זוהי סחיטה באיומים הלבושה בלשון של משא ומתן. סוכנות הידיעות תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, האשימה את העיכוב בגיבוש ההסכם ב"התערבות ארה"ב ואיומים בפעולה צבאית" — ניסיון שקוף להציג את וושינגטון כמכשול ליציבות המפרץ ולא את טהרן, שהמצור שלה הוא שיצר את המשבר מלכתחילה.

## שאלת הגרעין שאיש אינו משיב עליה

העובדה המשמעותית ביותר מבחינה אסטרטגית ביום ה-159 לא נוסחה על ידי גנרל בשדה הקרב, אלא על ידי לוטננט גנרל בדימוס קית' קלוג בראיון ל-Newsmax. קלוג קבע במפורש כי עסקת השיט בהורמוז ותוכנית העשרת הגרעין של איראן הן **שני מסלולים נפרדים לחלוטין** — וכי סוגיית הגרעין נותרה ללא פתרון. מילותיו דורשות ציטוט ישיר:

> "אנחנו רוצים להיפטר מהאורניום המועשר שלהם ולמנוע את האפשרות שהם יהפכו למעצמה גרעינית. לא דיברנו על האורניום המועשר. זהו המפתח. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהם יהפכו למעצמה גרעינית. אני לא בטוח שאנחנו שם."

הודאה זו, מפי דמות בעלת קשרים עמוקים למנגנון הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ, היא הנורות האדומות הקבורות תחת כותרות הורמוז, כפי שסוקר ב-[Newsmax ב-5 באוגוסט](https://www.newsmax.com/politics/keith-kellogg-newsmax-iran-conflict/2026/08/05/id/1265224). מבצע "אריה שואג" יצא לדרך בדיוק משום ששנים של מעורבות דיפלומטית של הקהילה הבינלאומית מול טהרן כשלו במניעת צעידתה לעבר יכולת גרעינית צבאית. התקיפות על נתנז, פורדו ואיספהאן בשלבים המוקדמים של המערכה הסיגו את התוכנית לאחור, אך גורמים רשמיים באיראן עצמם הודו כי היא **"עוכבה אך לא נהרסה"**. אם הערוץ הדיפלומטי הנוכחי יצליח לפתוח מחדש את הורמוז תוך השארת תשתית ההעשרה של איראן על כנה ומאגר האורניום המועשר שלה ללא פגע, המערכה תשיג ניצחון טקטי במחיר של כישלון אסטרטגי.

## התקיפה שלא התרחשה

הנשיא טראמפ אישר בסביבות ה-2 באוגוסט כי ביטל את מה שתיאר כפעולה הצבאית הגדולה ביותר **"מאז מלחמת העולם השנייה"** על מנת להעניק זמן נוסף למשא ומתן הגרעיני ולערוץ הדיפלומטי של הורמוז. בסביבות ה-5 באוגוסט הצהיר טראמפ בפומבי כי הוא יעדיף הסכם דיפלומטי עם איראן על פני פעולה צבאית נוספת, באומרו: "אני רוצה לתת להם כל הזדמנות אחרונה לפני עריפת ראשים. זה דבר קשה מאוד לעשייה". במקביל, הוא שמר על לחץ רטורי מקסימלי ב-Truth Social, כשכתב: "בכל פעם שאיראן הורגת חייל אמריקאי, היא תשלם על הרצח הזה פעמים רבות!"

ביטולה של תקיפה מתוכננת מסיבית אינו מהווה, כשלעצמו, סימן לחולשה — הוא משקף את כובד המשקל של ההחלטה ואת האפשרות הממשית שדיפלומטיה תחת איום צבאי אמין עדיין יכולה לחלץ ויתורים משמעותיים. אך הוא גם מייצר חלון הזדמנויות שטהרן מנצלת באגרסיביות. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ניצל את ההפוגה כדי להעביר איומים מפורשים בערוצים דיפלומטיים בכירים למקביליו בסעודיה, טורקיה, קטר ופקיסטן, והזהיר כי כל חידוש של התקיפות האמריקאיות יגרור תגובה איראנית נגד מתקני אנרגיה במפרץ, בתי זיקוק, רשתות חשמל, תשתיות מים ושדות נפט. עראקצ'י הזכיר ספציפית את התקיפות על מתקני ארמקו ב-2019 כתקדים — תזכורת נוקבת לכך שאיראן הוכיחה יכולת ונכונות לפגוע בתשתיות קריטיות ברחבי המפרץ הפרסי.

## העורף והנחישות להתמיד

סקר של אוניברסיטת מרקט שפורסם ב-5 באוגוסט מצא כי מרבית האמריקאים סבורים כעת כי המלחמה באיראן נכשלה ולא הייתה שווה את המחיר. זוהי התפתחות צפויה בכל מערכה צבאית ממושכת, אך זהו גם נתון שאסטרטגים בטהרן יעטו עליו כמוצא שלל רב. הרפובליקה האסלאמית מעריכה מזה זמן רב כי לדמוקרטיות המערביות אין את כושר העמידה הנדרש לעימותים ממושכים — שדעת הקהל, עייפות התקשורת ומחזורי הבחירות יצילו בסופו של דבר את המשטרים הסמכותניים מהשלכות התוקפנות שלהם. האסטרטגיה הדו-מסלולית של איראן — הקרנת פגיעות באמצעות מנהיגה העליון המוסתר והמנוטרל לכאורה, תוך איום סימולטני בהסלמה אזורית קטסטרופלית — נועדה בדיוק להאיץ את שחיקת הנחישות המערבית הזו.

עם זאת, יסודות הסכסוך לא השתנו. תוכנית הגרעין של איראן, אף שספגה פגיעה, נותרה איום סף על הביטחון האזורי והעולמי. רשתות הפרוקסי שלה — למרות שנחלשו לאחר פירוק התשתית הצבאית של חמאס בעזה ושחיקת מבנה הפיקוד של חזבאללה בלבנון — ממשיכות לשמש ככלי הקרנת כוח עבור אידיאולוגיה השואפת להשמדת ישראל ולגירוש ההשפעה האמריקאית מהמזרח התיכון. הטיעון המוסרי והאסטרטגי להבטחת כך שמשטר זה לעולם לא ישיג נשק גרעיני משכנע ביום ה-159 בדיוק כפי שהיה ביום הראשון. ואן ג'ונס מ-CNN הגדיר בטעות אך בדיוק רב את הפרק על הפרק במהלך סיקור הפריימריז במישיגן ב-5 באוגוסט, כשהגן על כיפת ברזל של ישראל והצהיר כי התנגדות למכירת נשק אמריקאי לישראל שקולה לעמדה של "להפקיר את ילדי ישראל להפצצות ורקטות".

## היום ה-159: פסק הדין

השקט של היום ה-159 אינו שלום. זהו קולו של משטר הקונה זמן בעוד יריביו מתווכחים האם לסיים את מה שהחלו. תמרון הורמוז של איראן, איומיה נגד תשתיות האנרגיה במפרץ, פניותיה הדיפלומטיות לפקיסטן ולעומאן — כל אלה הם מהלכים של אויב פצוע אך מחושב, המבין כי נקודת התורפה הגדולה ביותר של קואליציות דמוקרטיות היא חוסר הסבלנות שלהן עצמן. שעון הגרעין לא הפסיק לתקתק. אם הערוץ הדיפלומטי הנוכחי ייכשל בטיפול במאגר האורניום המועשר של איראן, ההפוגה המבצעית המאפיינת את היום ה-159 תיזכר לא כסבלנות אסטרטגית, אלא כרגע שבו המערב איפשר למשימה המקורית לחמוק מידיו. ישראל ובעלות בריתה אינן יכולות להרשות לכותרות על הורמוז לטשטש את השאלה היחידה שחשובה בסופו של דבר: האם איראן תצא מהמלחמה הזו עם היכולת לבנות נשק גרעיני? ביום ה-159, התשובה הכנה נותרת: איננו יודעים.

## מקורות

- [breitbart.com](https://www.breitbart.com/middle-east/2026/08/05/iran-says-talks-with-oman-progressing-meetings-with-pakistan-ongoing/)
- [breitbart.com](https://www.breitbart.com/clips/2026/08/05/van-jones-el-sayeds-position-is-leave-israeli-children-to-be-bombed-and-rocketed/)