---
title: "מלחמתה של איראן עוברת להתשה כלכלית"
description: "איראן מסלימה את התקפותיה הימיות במצר הורמוז, בעוד שהפסקת האש בלבנון קורסת וושינגטון מאותתת על צמצום מטרות המלחמה שלה."
url: "https://he.hasbara.co.il/enemies/islamic-republic-of-iran/day-169-iran-s-war-shifts-to-economic-attrition"
type: "collection-item"
locale: "he"
author: "Hasbara"
published: "2026-08-16T04:35:24.277Z"
updated: "2026-08-16 04:36:41"
tags: ["operation roaring lion", "iran", "israel", "strait of hormuz", "hezbollah", "lebanon", "us foreign policy", "middle east"]
---

# מלחמתה של איראן עוברת להתשה כלכלית

*איראן מסלימה את התקפותיה הימיות במצר הורמוז, בעוד שהפסקת האש בלבנון קורסת וושינגטון מאותתת על צמצום מטרות המלחמה שלה.*

היום ה-169 של מבצע "אריה שואג" נפתח לא ברעם מטחי הטילים הבליסטיים או בשאגת מטוסי ה-F-35 הישראליים מעל טהראן, אלא בצליל השקט והחבלני יותר של גוף מכלית נפט המתעקם תחת אש איראנית במצר הורמוז. ב-15 באוגוסט 2026, המלחמה בין ישראל לרפובליקה האסלאמית של איראן — שהחלה ב-28 בפברואר במערכה ש[כתבה מחדש את כללי הלוחמה האווירית המודרנית](https://www.fdd.org/analysis/2026/03/19/operation-roaring-lion-is-rewriting-the-rules-of-war-against-iran/) — חשפה את אופייה המתפתח בבהירות שאינה משתמעת לשני פנים. הדומיננטיות הקינטית שביססה ישראל במרחב האווירי של איראן בשבועות הראשונים של המבצע פנתה את מקומה למאבק שחיקה מתיש של לחץ כלכלי, התכתשויות של שלוחים (פרוקסי) וכיול דיפלומטי מחדש. השאלה העומדת בפני ירושלים, וושינגטון וטהראן כאחד איננה עוד מי שולט בשמיים, אלא מי מסוגל להחזיק מעמד במלחמה הארוכה יותר.

## חזית לבנון מתלקחת מחדש

ההתפתחות האלימה ביותר של היום התחוללה לא בשטח איראן אלא לאורך הגבעות המצולקות של דרום לבנון, שם "הסכם הרגיעה" הזמני בין ישראל לחיזבאללה מ-20 ביוני ספג את ההפרה החמורה ביותר מאז חתימתו. תקיפות אוויריות של חיל האוויר הישראלי על תשתיות חיזבאללה באזורי נבטיה ואנסאר הרגו לפחות **אחד-עשר בני אדם**, בהם שלושה ילדים ושתי נשים בכפר אנסאר וארבעה נוספים בדיר א-זהראני, כך לפי משרד הבריאות הלבנוני. צה"ל אישר את חיסולו של מפקד בחיזבאללה והצהיר כי התקיפות היו תגובה ישירה למתקפת חיזבאללה שבה "נפצעו קשה" שלושה חיילי צה"ל שפעלו ברצועת הביטחון הדרומית, כפי ש[דווח על ידי הפייננשל טיימס](https://www.ft.com/content/1bd69e67-266f-4a4a-9c49-eb3c83bcb295).

תגובתו של חיזבאללה הייתה מתריסה כרגיל: הארגון הזהיר כי התקיפות הישראליות "ייענו בהתאם". חילופי דברים אלה חושפים את הפגם היסודי בהסכם הרגיעה של ה-20 ביוני, אשר דרש את פירוק חיזבאללה מנשקו ונסיגה ישראלית משטח לבנון — תנאים שהמיליציה הנתמכת על ידי איראן מעולם לא הייתה צד להם ודחתה אותם על הסף. הדפוס מוכר באופן טרגי. כפי שמרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית [תיעד בהרחבה](https://www.terrorism-info.org.il/en/spotlight-on-terrorism-hezbollah-and-lebanon-may-5-12-2025/), לחיזבאללה יש רקורד מבוסס היטב של טענות לאלפי "הפרות" ישראליות תוך בנייה מחדש של תשתיות צבאיות מדרום לנהר הליטני, בניגוד מוחלט להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם. העובדה שהסכם הרגיעה קורס כעת לחלוטין אינה אמורה להפתיע אף משקיף רציני העוקב אחר התנהלות הארגון.

ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, גינה את תקיפות ישראל כ"הפחדה של תושבים בבתיהם", ניסוח שהשמיט באופן בולט כל אזכור למתקפת חיזבאללה על חיילי צה"ל שהובילה לתגובה זו. המניין המצטבר בלבנון מאז תחילת מעשי האיבה — למעלה מ-4,300 הרוגים ויותר ממיליון עקורים — הוא מחיר אנושי כבד, מחיר שנופל ישירות על כתפיו של השלוח האיראני שהפך את דרום לבנון לבסיס קדמי לפעילות נגד מדינה ריבונית שכנה. יותר משלושים חיילים ישראלים נהרגו על ידי חיזבאללה עד כה, הקרבה המדגישה את חומרת האיום שעמו מתמודד צה"ל לאורך הגבול הצפוני.

## מצר הורמוז: הנשק הכלכלי של איראן

בעוד הזירה הלבנונית תופסת את הכותרות, מרכז הכובד האסטרטגי של המלחמה הוסט באופן נחרץ למים הצרים המפרידים בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן. בערב ה-14 באוגוסט, מכלית נפט המופעלת על ידי חברת ADNOC הותקפה בעת שעברה במצר הורמוז — **המתקפה השלישית מסוג זה על כלי שיט של חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי בתוך שבוע אחד בלבד**. איחוד האמירויות הערביות האשים רשמית את איראן וקרא לטהראן "להפסיק את התקיפות הבלתי מוצדקות". בנפרד, מרכז פעולות הסחר הימי של בריטניה (UKMTO) אישר כי אוניית צובר נפגעה מקליע לא מזוהה באותו תאריך.

מצר הורמוז סגור בפועל מאז החלה המלחמה ב-28 בפברואר, מה שחונק נתיב מים שדרכו עבר בעבר כחמישית מהנפט והגז המובלים בים בעולם. לא ניתן להפריז בחשיבותו האסטרטגית של אקט חסימה זה. כפי שהעריך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), המצר הוא "נקודת צוואר בקבוק בעלת חשיבות קריטית ליציבות האזורית והעולמית כאחד", כאשר כ-17 מיליון חביות נפט עוברות דרכו מדי יום בתנאים נורמליים. הפיכת צוואר בקבוק זה לנשק בידי איראן מייצגת את מנוף הלחץ החזק ביותר שנותר למשטר — מנוף שכעת גורם לנזק מדיד לכלכלה העולמית.

ההשלכות הכלכליות הולכות ומצטברות. מחירי שמן הבסיס מקבוצה III (Group III), הקריטי לחומרי סיכה למנועים המשמשים בכל מכונית על פני כדור הארץ, **כמעט שולשו** מרמותיהם שלפני המלחמה לכ-4,000 דולר לטונה באירופה ובארצות הברית, בעקבות תקיפות טילים איראניות מוקדמות יותר על מתקן הפקת הגז לנוזלים (GTL) של חברת של (Shell) בקטאר. פולקסווגן, סטלנטיס וטויוטה נאבקות להשיג אספקה חלופית, כפי ש[דווח בפייננשל טיימס ב-16 באוגוסט](https://www.ft.com/content/161ee092-d2b6-4375-a853-e7a6fbee60e2). איראן אולי איבדה את מערך ההגנה האווירית שלה ואת כושר ייצור הטילים הבליסטיים שלה תחת כובד התקיפות הישראליות, אך במצר הורמוז היא מצאה נשק שאינו פוגע במטרות צבאיות, אלא בארנקו של כל צרכן בעולם המתועש.

## התוקפנות החות'ית וממד השלוחים

רשת השלוחים של איראן המשיכה להפגין יכולת מבצעית מעבר ללבנון. ב-14 באוגוסט שיגרו הכוחות החות'ים הנתמכים על ידי איראן בתימן **שישה טילים בליסטיים** לעבר נמל מוחא במערב תימן, והרגו לפחות שומר אבטחה אחד. החות'ים, המשמשים ככוח מבצעי קדמי של איראן המשבש את השיט בים האדום מאז שלהי 2023, נותרו איום מתמיד למרות לחץ מתמשך מצד הקואליציה הבינלאומית. התקיפה שלהם נגד מוחא — נמל המשמש כוחות המיושרים נגדם — מדגימה את רוחבה של אסטרטגיית הלוחמה הבלתי קונבנציונלית של איראן, המבקשת לגבות מחיר בכמה זירות במקביל.

פרשת הטייסים האיראנים השבויים הוסיפה ממד יוצא דופן נוסף. תת-אלוף האיראני, סייד מוחמד באגרזאדה, האשים רשמית את קטאר במכתב לצלב האדום (ICRC) כי היא מחזיקה בשבי שלושה טייסים איראנים — ג'וואד סאלחי, עבדולמג'יד דשטיאן ועומראן בהראבשיאן — שהופלו ב-2 במרץ בעת שהטיסו מפציצי Su-24 במשימה לתקוף את בסיס חיל האוויר אל-עובייד. טייס רביעי, מג'יד כאזמי, נהרג. קטאר הכחישה את ההאשמות מכל וכל. תקרית זו, המתוארכת לימיה הראשונים של המלחמה, משמשת תזכורת לכך שהשאיפות ההתקפיות הראשוניות של איראן הגיעו עד כדי פגיעה במתקנים צבאיים אמריקאיים המארחים בעלות ברית במפרץ — אקט תוקפנות שסייע לגבש את הקואליציה הרחבה הניצבת כעת נגד טהראן.

## שינוי מטרות המלחמה של וושינגטון

אולי ההתפתחות בעלת ההשלכות האסטרטגיות המשמעותיות ביותר של היום הגיעה לא משדה קרב כלשהו, אלא מאולפן פוקס ניוז, שם הגדיר מחדש סגן הנשיא ג'יי די ואנס את יעדי המלחמה האמריקאיים. ואנס פירט שני יעדים בלבד: הבטחת זרימת האנרגיה מהמפרץ בצורה יציבה עבור הצרכנים האמריקאים, והבטחה שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני. הדבר מהווה צמצום בולט מהמסגרת המקורית בת ארבעת החלקים של הממשל, שכללה שינוי משטר, פירוק קבוצות השלוחים ופירוז מלא מגרעין. מזכירת העיתונות של הבית הלבן, קארולין ליביט, התעקשה כי "שני היעדים חשובים באותה מידה לנשיא", בעוד שהנשיא טראמפ הצהיר כי הוא "לעולם לא יתנצל" על מחירי הדלק.

הכיול מחדש של ואנס, בשילוב מזכר הבנות בין ארה"ב לאיראן מיוני שעל פי הדיווחים "בקושי הזכיר" את היעדים האמריקאיים המקוריים, וההכרה המשתמעת של טראמפ בכך שחומרי הגרעין של איראן עשויים להיות כעת בלתי נגישים במתקנים קבורים עמוק באדמה, מהווים יחד את האיתות הפומבי הברור ביותר לכך שוושינגטון עשויה להיערך למשא ומתן על יציאה בתנאים הנופלים בהרבה מדרישותיה הראשוניות. דיווחים על כך שארה"ב איבדה כ-25 אחוזים מצי מל"טי ה-MQ-9 ריפר (Reaper) שלה בזירה, והדיווח המפורט של CNN על שחיקה מורלית קשה על סיפון נושאת המטוסים אברהם לינקולן (USS Abraham Lincoln) ונושאות מטוסים דומות, מחזקים את תמונת המצב של הממסד הצבאי האמריקאי החש בכובד משקלו של עימות הנכנס כעת לחודשו השישי.

## השקט מעל איראן עצמה

בולט במיוחד בהיעדרו בדיווחים ב-48 השעות האחרונות כל אישור לתקיפה של חיל האוויר הישראלי על מטרות בתוך שטח איראן. ארצות הברית השעתה רשמית את התקיפות הצבאיות הישירות על אדמת איראן בשלהי יולי כדי ליצור מרחב דיפלומטי, והמערכה האווירית הישירה נגד התשתית הצבאית של איראן נראית כמי שנמצאת במצב של המתנה. אין זה בהכרח סימן לירידה ביכולת הישראלית. כפי שהעריך הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) במרץ, המערכה של חיל האוויר השמידה כ-80 עד 85 אחוזים ממערך ההגנה האווירית של איראן והפחיתה את כושר ייצור הטילים הבליסטיים שלה לאפס מקצב שלפני המלחמה של כ-100 טילים בחודש. ההפוגה עשויה לשקף חישוב לפיו תקיפות נוספות יניבו תשואה פוחתת כל עוד הערוצים הדיפלומטיים נותרים פתוחים להלכה.

גם לא אושרו תקיפות של טילים בליסטיים או כטב"מים איראניים על שטח ישראל בחלון זמן זה, ולא דווח על נתוני יירוט של הגנה מפני טילים — דבר העולה בקנה אחד עם השחיקה ביכולת השיגור ההתקפית של איראן. עם זאת, אין לטעות ולחשוב שההפוגה המבצעית היא פתרון אסטרטגי. איראן מחזיקה עדיין בחומר גרעיני מועשר, רשת השלוחים שלה נותרה פעילה מביירות ועד צנעא, ומצר הורמוז נותר חסום בפועל.

## מבט אסטרטגי: ההתשה הארוכה

היום ה-169 מציג בצורה מזוקקת מלחמה שנכנסה לשלב שונה לחלוטין. העליונות האווירית עוצרת הנשימה של מערכת הפתיחה — 5,700 גיחות קרב, 12,000 חימושים שהופעלו, ויכולת צבאית-תעשייתית איראנית מנופצת — פינתה את מקומה למבחן של כוח רצון וכושר עמידה. איראן, שאינה מסוגלת להכות בישראל ישירות, מנהלת מלחמה כלכלית דרך מצר הורמוז והטרדות של שלוחיה באמצעות חיזבאללה והחות'ים. ישראל שומרת על עליונות טקטית בלבנון אך ניצבת בפני האתגר של קיום מבצעים על פני מספר חזיתות. וארצות הברית, השותפה ההכרחית שהכוח האווירי והלוגיסטיקה שלה מהווים את התשתית של המערכה כולה, מכיילת באופן גלוי את שאיפותיה כלפי מטה.

החלטתה של קנדה ב-14 באוגוסט להטיל סנקציות על חמישה פקידים איראנים בשל המצור על מצר הורמוז מאותתת על לכידות מתמשכת של בעלות הברית המערביות, אך סנקציות לבדן לא יפתחו מחדש את המצר ולא יפרקו את חיזבאללה מנשקו. המציאות האסטרטגית הבסיסית נותרת ללא שינוי: הרפובליקה האסלאמית, אף שהיא מוחלשת מבחינה צבאית, לא נשברה מבחינה פוליטית. עד שהמשוואה הזו תשתנה — באמצעות לחץ מתמשך, הרתעה אמינה, או התחשבנות של העם האיראני עצמו עם משטרו — משימתו של מבצע "אריה שואג" נותרה בלתי גמורה. נחישותה של ישראל, שנבחנה לאורך 169 ימים והיד עוד נטויה, תצטרך להחזיק מעמד עוד זמן רב.

## מקורות

- [cnn.com](https://www.cnn.com/2026/08/15/politics/sailors-air-craft-carriers-longer-deployments-uss-abraham-lincoln)
- [cnn.com](https://www.cnn.com/2026/08/16/politics/trump-team-shifting-iran-goals)
- [theepochtimes.com](https://www.theepochtimes.com/world/canada-sanctions-five-iranian-officials-over-blockade-of-strait-of-hormuz-6075351)