---
title: "Fact check: סיוע המזון בארה\"ב הוא זכאות תקציבית מקומית מחייבת המופרדת על פי חוק מסיוע חוץ, בעוד שרכש כלי הטיס האחרון של ישראל מומן באמצעות מסגרות מענקים צבאיים קיימות ומתקציב הביטחון הלאומי שלה עצמה."
description: "סיוע המזון בארה\"ב הוא זכאות תקציבית מקומית מחייבת המופרדת על פי חוק מסיוע חוץ, בעוד שרכש כלי הטיס האחרון של ישראל מומן באמצעות מסגרות מענקים צבאיים קיימות ומתקציב הביטחון הלאומי שלה עצמה."
url: "https://he.hasbara.co.il/facts-myths/myth-federal-food-assistance-and-defense-spending"
type: "fact-check"
locale: "he"
published: "2026-10-16T09:11:00.000Z"
updated: "2026-11-03T10:17:39.278Z"
categories: ["diplomacy-allies"]
---

# Fact check: סיוע המזון בארה"ב הוא זכאות תקציבית מקומית מחייבת המופרדת על פי חוק מסיוע חוץ, בעוד שרכש כלי הטיס האחרון של ישראל מומן באמצעות מסגרות מענקים צבאיים קיימות ומתקציב הביטחון הלאומי שלה עצמה.

*סיוע המזון בארה"ב הוא זכאות תקציבית מקומית מחייבת המופרדת על פי חוק מסיוע חוץ, בעוד שרכש כלי הטיס האחרון של ישראל מומן באמצעות מסגרות מענקים צבאיים קיימות ומתקציב הביטחון הלאומי שלה עצמה.*

## מיתוס

ארצות הברית שללה תלושי מזון משישה מיליון אמריקנים כדי לרכוש לישראל שנים-עשר מסוקי אפאצ'י ועשרים וחמישה מטוסי קרב מסוג F-35.

## עובדה

סיוע המזון בארה"ב הוא זכאות תקציבית מקומית מחייבת המופרדת על פי חוק מסיוע חוץ, בעוד שרכש כלי הטיס האחרון של ישראל מומן באמצעות מסגרות מענקים צבאיים קיימות ומתקציב הביטחון הלאומי שלה עצמה.

## מנגנונים תקציביים נפרדים בחוק הפדרלי

הטענה לפיה ארצות הברית שללה סיוע במזון ממיליוני אזרחים כדי לרכוש כלי טיס צבאיים עבור ישראל מציגה באופן מסולף את מנגנוני היסוד של התקציב הפדרלי של ארצות הברית. על פי החוק הפדרלי, תוכנית הסיוע בתזונה משלימה (SNAP) פועלת כתוכנית זכאות מחייבת המאושרת במסגרת חוק החקלאות (Farm Bill) הרב-שנתי ומנוהלת על ידי שירות המזון והתזונה של מחלקת החקלאות של ארצות הברית. המימון ל-SNAP אינו נתון לשיקול דעת מבחינה חוקית; כל אדם או משק בית העומדים בקריטריונים הפדרליים של הכנסה ונכסים זכאים על פי חוק לקבל הטבות.

מאחר ש-SNAP היא תוכנית זכאות, הקונגרס אינו מגביל את מימונה כדי להעביר חסכונות לחשבונות לענייני חוץ. סיוע צבאי זר, לעומת זאת, מסווג כהוצאה הנתונה לשיקול דעת המוסדרת באמצעות חוקי ההקצאות השנתיים של מחלקת המדינה, פעולות חוץ ותוכניות נלוות. כספים מתוכניות חובה מקומיות אינם יכולים להיות מנותבים באופן חוקי למימון סיוע צבאי זר או לרכש מעבר לים.

## תנודות ברישום ל-SNAP לאחר המגפה

השינויים בנתוני הרישום ל-SNAP המצוטטים בטענות הוויראליות משקפים את פקיעתם של צעדי חירום זמניים ולא הקצאות חקיקתיות מחדש. במהלך מצב החירום של מגפת הקורונה, הממשל הפדרלי אישר הקצאות חירום שהעניקו את סכומי ההטבה המרביים המותרים לכל משקי הבית הזכאים, לצד השעיה זמנית של מגבלות הזמן בדרישות העבודה. כפי שנקבע בחוק ההקצאות המאוחד לשנת 2023, הקצאות חירום אלו מתקופת המגפה הסתיימו ברחבי המדינה במרץ 2023.

עדכונים סטטוטוריים מאוחרים יותר, כולל החלת דרישות העבודה בהדרגה שנחקקה במסגרת חוק האחריות הפיסקלית של 2023 ואישורים מנהליים שגרתיים מחדש שלאחר המגפה, החזירו את התוכנית לכללי הבסיס שלה. במקביל, הצמיחה הלאומית בתעסוקה והעלייה בהכנסות משקי הבית הובילו באופן טבעי להתאמה כלפי מטה ברשימות המשתתפים משיאי תקופת המגפה ההיסטוריים. שינויים מנהליים וסטטוטוריים אלה נחקקו באמצעות פשרות פיסקליות פנימיות שאינן קשורות כלל למימון צבאי זר.

## מימון הרכש הצבאי הישראלי

הטענה מעוותת באופן יסודי גם את אופן המימון של רכש ביטחוני ישראלי. רכישתם של עשרים וחמישה מטוסי קרב מסוג F-35, אשר סוכמה רשמית ביוני 2024, ממומנת באמצעות תוכנית המימון הצבאי הזר (FMF) הדו-צדדית שהוקמה במסגרת מזכר ההבנות מ-2016 שנחתם בתקופת ממשל אובמה. מסגרת עשר-שנתית זו מספקת סיוע ביטחוני בסך 3.3 מיליארד דולר מדי שנה לשנות התקציב 2019 עד 2028. על פי תנאי ההסכם, מענקי ה-FMF חייבים לשמש לרכש מיצרניות ביטחוניות אמריקניות, מה שמחזיר הון ישירות למפעלי ייצור אמריקניים, להנדסת תעופה וחלל מתקדמת ולכוח אדם ביטחוני מקומי בעל מיומנות גבוהה.

במקביל, רכישת שנים-עשר מסוקי בואינג AH-64E אפאצ'י על ידי ישראל כרוכה בהוצאות ישירות של מדינת ישראל. באוקטובר 2026 אישרה ממשלת ישראל קרוב למיליארד שקלים מתקציבה המקומי למימון הרכש הדחוף מיצרניות תעופה אמריקניות בעקבות אישור הסוכנות לשיתוף פעולה ביטחוני של ארצות הברית. במקום להסתמך על משלמי המסים האמריקנים או על קיצוצים בתוכניות הרווחה של ארצות הברית, ישראל מימנה רכש זה מקופת המדינה שלה.

## פירוק נרטיב ה"וויתור המדומה"

קמפיינים של תעמולה מנצלים תכופות תהליכים תקציביים מורכבים על ידי הצגת התאמות רווחה מקומיות לצד סיוע חוץ כדי לייצר זעם ציבורי:

- **חוסר היתכנות משפטית:** כללי התקציב הפדרלי מפרידים בקפדנות בין כספי זכאות מחייבים כגון SNAP לבין סעיפי סיוע חוץ הנתונים לשיקול דעת.
- **גורמים בלתי תלויים:** היקף הרישום לסיוע במזון השתנה כתוצאה מההתאוששות הכלכלית שלאחר המגפה ומפקיעתן המתוכננת של הוראות שעת חירום, ולא בשל הוצאות צבאיות.
- **מימון ריבוני:** עסקאות נשק מרכזיות ממומנות באמצעות מסגרות ביטחוניות דו-צדדיות ותיקות שתוקצבו מראש, או נרכשות ישירות מתקציב המדינה של ישראל עצמה.

הטענה לפיה רשתות הביטחון התזונתיות של ארה"ב פורקו כדי לרכוש כלי טיס עבור ישראל מייצרת קשר סיבתי פיקטיבי לחלוטין, שמטרתו לכרסם באמון הציבור ולערער על הלגיטימיות של שיתוף פעולה ביטחוני מוצדק.

## מקורות

- [congress.gov](https://www.congress.gov/crs-product/RL33222)
- [congress.gov](https://www.congress.gov/crs-product/R42505)
- [dsca.mil](https://www.dsca.mil/Press-Media/Major-Arms-Sales/Article-Display/Article/4394583/israel-ah-64e-apache-helicopters)
- [timesofisrael.com](https://www.timesofisrael.com/government-approves-nis-1-billion-toward-urgent-purchase-of-12-apache-helicopters/)
- [timesofisrael.com](https://www.timesofisrael.com/israel-inks-deal-to-buy-25-more-f-35-fighter-jets-for-3-billion/)