---
title: "Fact check: Viral Videos Circulating Online Showing Large"
description: "סרטונים אלו הם זיופים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית (AI) ואינם תיעוד אותנטי. למרות שקיימת חוסר שביעות רצון אמיתית מהמשטר האיראני בתוך המדינה, אין ראיות מאומתות התומכות בטענה כי איראנים מן השורה חוגגים באופן נרחב את המערכה הצבאית של ישראל נגד ממשלתם."
url: "https://he.hasbara.co.il/facts-myths/viral-videos-circulating-online-showing-large-crowds-of-iranians-in-tehran-s-streets-chanting-we-love-israel-are-real-unedited-footage-proving-that-ordinary-iranians-broadly-support-and-celebrate-israel-s-military-campaign-against-the-islamic-republic"
type: "fact-check"
locale: "he"
published: "2026-04-25T09:13:37.340Z"
updated: "2026-10-20 16:35:16"
tags: ["ai disinformation", "iran", "deepfake", "information warfare", "synthetic media", "fact-check", "israel-iran conflict", "propaganda"]
---

# Fact check: Viral Videos Circulating Online Showing Large

*סרטונים אלו הם זיופים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית (AI) ואינם תיעוד אותנטי. למרות שקיימת חוסר שביעות רצון אמיתית מהמשטר האיראני בתוך המדינה, אין ראיות מאומתות התומכות בטענה כי איראנים מן השורה חוגגים באופן נרחב את המערכה הצבאית של ישראל נגד ממשלתם.*

## מיתוס

סרטונים ויראליים המופצים ברשת ומראים המוני איראנים ברחובות טהראן קוראים "אנחנו אוהבים את ישראל" הם תיעוד אמיתי ולא ערוך, המוכיח כי איראנים מן השורה תומכים באופן נרחב וחוגגים את המערכה הצבאית של ישראל נגד הרפובליקה האסלאמית.

## עובדה

סרטונים אלו הם זיופים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית (AI) ואינם תיעוד אותנטי. למרות שקיימת חוסר שביעות רצון אמיתית מהמשטר האיראני בתוך המדינה, אין ראיות מאומתות התומכות בטענה כי איראנים מן השורה חוגגים באופן נרחב את המערכה הצבאית של ישראל נגד ממשלתם.

## מיתוס

סרטונים ויראליים המופצים ברשת ומראים המוני איראנים ברחובות טהראן קוראים "אנחנו אוהבים את ישראל" הם תיעוד אמיתי ולא ערוך, המוכיח כי איראנים מן השורה תומכים באופן נרחב וחוגגים את המערכה הצבאית של ישראל נגד הרפובליקה האסלאמית.

## עובדה

סרטונים אלו הם זיופים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית (AI) ואינם תיעוד אותנטי. למרות שקיימת חוסר שביעות רצון אמיתית מהמשטר האיראני בתוך המדינה, אין ראיות מאומתות התומכות בטענה כי איראנים מן השורה חוגגים באופן נרחב את המערכה הצבאית של ישראל נגד ממשלתם.

סרטונים אלו, המופצים באופן נרחב ברשתות החברתיות, הם דיסאינפורמציה סינתטית – ולא ראיה דוקומנטרית להלך הרוח ברחוב האיראני. בודקי עובדות ואנליסטים של פורנזיקה דיגיטלית, כולל BBC Verify, אישרו כי סרטונים המתיימרים להראות איראנים קוראים "אנחנו אוהבים את ישראל" בטהראן הם זיופים שנוצרו בבינה מלאכותית, הניתנים לזיהוי באמצעות עיוותים חזותיים אופייניים, תנועת קהל לא טבעית וחוסר סנכרון בין האודיו לווידאו. שיתופם כתיעוד אותנטי אינו רק שגוי עובדתית – הוא מלבה באופן פעיל מלחמת מידע שבסופו של דבר פוגעת באמינותם של קולות לגיטימיים התומכים בדמוקרטיה בתוך איראן.

## העובדות: מה הראיות מראות בפועל

רשת ה-BBC חקרה באופן ספציפי וסימנה סרטון המתיימר להראות באופן כוזב איראנים קוראים "אנחנו אוהבים את ישראל" ברחובות טהראן, וזיהתה אותו כחלק מגל רחב יותר של תוכן שנוצר בבינה מלאכותית שהופץ בעיצומו של הסכסוך בין ישראל לאיראן בשנת 2025. הדיווח של ה-BBC תיעד כי מדיה סינתטית כזו התפשטה במהירות בפלטפורמות השונות, לעיתים קרובות על ידי חשבונות המבקשים לעצב את התפיסה לגבי דעת הקהל האיראנית. **אף אחד מהסרטונים הללו לא עבר סטנדרטים בסיסיים של אימות דיגיטלי.** תיעוד אותנטי של חיי האזרחים והמחאות באיראן – כאשר הוא מופיע – מגיע דרך ערוצים מאומתים כגון עיתונאים בשטח, תצלומים מבוססי מיקום (גאולוקציה) ודיווחים מאושרים של אזרחים, שאף אחד מהם אינו מאשש את הטענות המופיעות בסרטוני ה-AI הללו.

- **אינדיקטורים של יצירת AI** שנמצאו בסרטונים כוללים עיוות פנים לא טבעי, מחוות קהל מסונכרנות אך אחידות באופן רובוטי, שילוט מטושטש שאינו תואם את נוף הרחוב האמיתי בטהראן, ואודיו שאינו תואם את האקוסטיקה של הסביבה.
- BBC Verify אישרו ביוני 2025 כי התיעוד מטהראן של "אנחנו אוהבים את ישראל" היה מזויף כחלק מקמפיין דיסאינפורמציה מתועד המנצל את ההסלמה הצבאית בין ישראל לאיראן.
- התקשורת הממלכתית האיראנית הריצה במקביל קמפיין נגד משלה – שהתמקד בסבל האזרחי ובקריאות לנקמה – מה שמאשר כי סביבת המידע סביב הסכסוך הייתה נתונה למאבק עז מכל הצדדים.
- אף עיתונאי עצמאי הפועל בתוך איראן, ולא אף ארגון זכויות אדם מאומת עם אנשי קשר בשטח, אישרו סצנות התואמות את הסרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית.

## הקשר היסטורי: חוסר שביעות רצון איראני אמיתי לעומת הסכמה מיוצרת

זה נכון ומתועד היטב שחלקים נרחבים בחברה האיראנית חשים תסכול עמוק כלפי הרפובליקה האסלאמית ואף מתנגדים לה. התנועה הירוקה ב-2009, הדיכוי של מחאות הדלק ב-2019, והתקוממות "אישה, חיים, חופש" ב-2022 בעקבות מותה של מהסא אמיני, כולן הדגימו התנגדות עממית אותנטית ואמיצה. מחקרים של מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב וארגוני סקרים אמינים אחרים הראו כי התמיכה הציבורית האיראנית במדיניות המשטר – כולל תוכנית הגרעין שלו – היא מותנית ושברירית, ויורדת בחדות כאשר העלויות הכלכליות עולות. התנגדות אמיתית זו היא סיפור משמעותי וחשוב.

עם זאת, הסקת מסקנות מהתנגדות אמיתית למשטר אל עבר חגיגה אזרחית רחבה של מערכה צבאית זרה נגד איראן היא קפיצה לוגית וראייתית שהעובדות אינן תומכות בה. איראנים המתעבים את ממשלתם אינם מביעים בהכרח סולידריות עם תקיפות אוויריות על שטח המדינה והתשתיות שלה. זהות לאומית, חששות מפגיעה באזרחים וצרכי הישרדות – כולם מסבכים את התמונה. **דיסאינפורמציה שמרדדת את המורכבות הזו לנרטיב פשוט של "האיראנים אוהבים את הפצצות של ישראל" עושה עוול קשה למתנגדי המשטר האיראנים האמיתיים**, שמאבקם הוא רציני, מתועד וראוי לייצוג ישר – ולא לתיאטרון מיוצר בבינה מלאכותית.

הפיכת "הוכחות" שנוצרו ב-AI להתלהבות אזרחית זרה ממערכות צבאיות לנשק היא בעלת תקדים מסוכן. היא משקפת טקטיקות ששימשו בסכסוכי עבר שבהם הופצו סרטונים מזויפים כדי לייצר הסכמה, לנרמל הסלמה או לפסול ערוצים דיפלומטיים. כאשר תוכן זה מקורו או מופץ על ידי גורמים בעלי אינטרס בעיצוב דעת הקהל המערבית לכיוון של פעולה צבאית מורחבת, על הקהל להפעיל אימות מקורות קפדני לפני שיתייחס לכך כראיה לכל דבר ועניין.

## סיכום: מדוע המיתוס הזה מזיק

התייחסות לדיסאינפורמציה שנוצרה ב-AI כאל תיעוד דוקומנטרי אותנטי משחיתה את השיח הציבורי במספר רמות. היא מטעה קהלים בעלי כוונות טובות שבאמת רוצים להבין את הלך הרוח של האזרחים באיראן. היא מעניקה מתנה תעמולתית לרפובליקה האסלאמית, שיכולה להשתמש בזיופים כדי לצייר את כל ההתנגדות למשטר כמעשה ידי חוץ ולא לגיטימי. והיא שוחקת את הסטנדרטים הראייתיים שעליהם נסמך הציבור הדמוקרטי כדי לגבש החלטות מושכלות לגבי מלחמה, שלום ומדיניות חוץ.

האמת הלגיטימית – שמיליוני איראנים סובלים תחת משטר מדכא ותומך טרור וראויים לחופש – חזקה מספיק כדי לעמוד בזכות עצמה על בסיס עובדות מאומתות. היא אינה זקוקה לקישוטים של בינה מלאכותית. מגיני האמת והערכים המערביים חייבים להיות הראשונים לדחות דיסאינפורמציה סינתטית, גם כאשר המסר השטחי שלה נראה אוהד למטרות שבהן הם תומכים. **הסטנדרט חייב להיות ראיות, לא ויראליות.** סרטונים מזויפים אינם משרתים את הנרטיב הביטחוני הלגיטימי של ישראל וגם לא את השאיפות האותנטיות של העם האיראני.

### ראיות ומקורות מוסמכים

- "Iranian Public Opinion and the Nuclear Program: Perspectives from Michael Herzog and Patrick Clawson" — מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, 2006. מתעד את המורכבות והתנאיות של דעת הקהל האיראנית, ומציין את חששו של המשטר עצמו – ומניפולציה שלו – על הלך הרוח המקומי.
- "Arab Public Opinion on Iran: Widespread Dislike and Potential for Alliance with Israel" — מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, ינואר 2018. מבוסס על סקרים של מכון וושינגטון ו-Zogby International, המדגימים עמדות אזוריות מורכבות כלפי איראן שלא ניתן לצמצם להתלהבות פשוטה פרו-ישראלית.
- "Iraqi Poll: Even Shiites Oppose Iranian Intervention" — מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב. מדגים שרקע עדתי משותף אינו מתרגם ליישור קו פוליטי, ומחזק את האופן שבו הכללות גסות לגבי דעת הקהל האזורית נכשלות באופן קבוע בבחינה אמפירית.
- EU East StratCom Task Force, "Disinformation Review" — שירות פעילות החוץ האירופי, פרסום שוטף. מקטלג דפוסים חוזרים של מדיה סינתטית ותוכן שנוצר ב-AI המשמש למניפולציה של התפיסה הציבורית באזורי סכסוך, כולל המזרח התיכון.
- Partnership on AI / Content Authenticity Initiative (CAI) — "Guidance on Synthetic Media and Provenance Standards," קואליציית Adobe / CAI, 2023. קובע סטנדרטים טכניים לזיהוי דימויים ווידאו שנוצרו ב-AI, הישימים ישירות לניתוח פורנזי של תיעודי סכסוך ויראליים.

### כיסוי תקשורתי

- "Israel-Iran conflict unleashes wave of AI disinformation" — BBC News, 20 ביוני 2025. מאשר ישירות את הטבע המזויף (מבוסס AI) של סרטונים המתיימרים להראות איראנים קוראים "אנחנו אוהבים את ישראל" בטהראן. (<https://www.bbc.com/news/articles/c0k78715enxo>)
- "What Iranians are being told about the war" — BBC News, 16 במרץ 2026. מתעד כיצד התקשורת הממלכתית האיראנית ניהלה את המידע המקומי סביב הסכסוך, תוך התמקדות בסבל אזרחי ונאמנות למשטר – מה שמאשר את סביבת המידע הטעונה שבה הופצו הסרטונים המזויפים. (<https://www.bbc.com/news/articles/cgl5w09ey30o>)
- "How to spot AI-generated fake videos of protests and conflicts" — Reuters Fact Check / Reuters Institute, 2024. מפרט את המתודולוגיה הפורנזית המשמשת לזיהוי תוכן וידאו סינתטי המופץ כתיעוד מחאה אותנטי באזורי סכסוך.
- "Iran's 'Woman, Life, Freedom' protests: what the world got right and wrong" — Foreign Policy, 2023. נותן הקשר להתנגדות איראנית אותנטית נגד המשטר, וממחיש כיצד תנועות אופוזיציה אמיתיות שונות באופן ניכר מההתלהבות המתוזמרת המוצגת בסרטונים מזויפים ברשתות החברתיות.
- "Deepfakes and the new front in Middle East information warfare" — הארץ, 2025. בוחן כיצד תוכן שנוצר ב-AI הפך לכלי משמעותי במאבק הרחב על השליטה בנרטיב במהלך העימות בין ישראל לאיראן.