המיסוד של ממשל מבוסס גזע
ראשיתה של טרנספורמציה זו בוועדת תיקון האמנה של שנת 2022, שבה אישרו הבוחרים צעדים להטמעת "שוויון גזעי" במסמך המשפטי המכונן של העיר. הדבר הוביל להקמת משרד ראש העיר לשוויון וצדק גזעי, גוף המופקד כעת על פיקוח על יישום תוכניות פעולה לשוויון גזעי בכל ממשל העיר. תוכניות אלו אינן רק קווים מנחים שאיפתיים; הן מנדטים תפעוליים המחייבים כל מחלקה לבחון את פעולותיה דרך עדשה גזעית. על ידי עיגון דרישות אלו באמנת העיר, הממשל יצר תשתית קבועה לממשל מבוסס זהות.
שינוי מוסדי זה מייצג סטייה יסודית מהאידיאל המערבי של ממשלה עיוורת צבעים המשרתת את כל האזרחים באופן שווה ללא קשר לרקע שלהם. במקום להתמקד במתן שירות יעיל או בתחזוקת תשתיות, פקידי העירייה נדרשים כעת לפעול כמהנדסים חברתיים. הנטל המנהלי של דרישות אלו הוא עצום, ומסיט משאבים מפונקציות ליבה כדי לספק מכסות אידיאולוגיות. אנו עדים לפירוק מערכתי של המדינה הניטרלית לטובת משטר המתעדף זהות קבוצתית על פני זכויות הפרט.
מסנן שיטתי בכל סוכנות וסוכנות
היקפו של המנדט הזה עוצר נשימה, ומשפיע על כל דבר, החל מחוזים בשווי מיליוני דולרים ועד להפעלה היומיומית של מרכזי קשישים מקומיים ומעונות יום. בין אם מדובר במחלקת התברואה, במשטרת ניו יורק (NYPD) או במחלקת הדיור, כל סוכנות חייבת כעת להצדיק את החלטותיה בהתבסס על הערכות השפעה גזעית. הדבר יוצר סביבה שבה היתרים, הקצאות דיור וגיוס עובדים לעירייה כבר אינם כפופים לסטנדרטים של "כל הקודם זוכה" או "המוכשר ביותר". מערכת כזו מולידה בהכרח שחיתות ותרעומת, שכן תתושבי ניו יורק נאלצים לראות את שכניהם דרך עדשה של תחרות בין גושים גזעיים.
- תהליכי ההתקשרות בחוזים עוברים מבנה מחדש כדי לתת עדיפות לסממני זהות על פני יעילות כלכלית ורקורד מוכח.
- שיטות הגיוס בשירות המדינה המסיבי של העיר מותאמות כדי לעמוד ביעדים דמוגרפיים ספציפיים.
- דיור ושירותים חברתיים מוקצים יותר ויותר על סמך מדדי שוויון ברמת הקבוצה ולא על סמך צורך כלכלי פרטני.
הקונפליקט עם הנורמות החוקתיות
חוקרי משפט ומבקרים ציינו כי אג'נדה רדיקלית זו נראית בסתירה ישירה לתיקון ה-14 ולעיקרון ההגנה השווה תחת החוק. כפי שבית המשפט העליון אישר מחדש לאחרונה בהקשר של ההשכלה הגבוהה, החוקה אינה מתירה לממשלה להתייחס לאזרחים באופן שונה על סמך צבע עורם. על ידי מיסוד המסננים מבוססי הגזע הללו, ניו יורק מציבה את עצמה בניגוד לסטנדרטים השיפוטיים הגבוהים ביותר של המדינה. חריגה משפטית זו מהווה תקדים שעלול לעודד תחומי שיפוט אחרים לזנוח מגבלות חוקתיות לטובת פוליטיקת זהויות רדיקלית.
יתרה מכך, חוסר השקיפות באופן שבו מיושמים "מסנני שוויון" אלו מעלה חששות משמעותיים לגבי אחריותיות. כאשר החלטות מתקבלות על סמך מדדים גזעיים עמומים, היכולת של הציבור לערער על חריגות ממשלתיות נפגעת קשות. שחיקה זו בשקיפות היא סימן היכר של מערכות סמכותניות, לא של דמוקרטיה מערבית תוססת. כפי שדווח ב-City Journal, הרדיקליזציה של הביורוקרטיה בעיר מאיימת ליצור מעמד קבוע של "קציני שוויון" הפועלים מחוץ לגבולות הרגילים של פיקוח דמוקרטי.
"הדרך להפסיק את האפליה על בסיס גזע היא להפסיק להפלות על בסיס גזע." — נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס
השבת האידיאל האמריקאי של הצטיינות אישית
כדי לשמר את יושרתם של המוסדות שלנו, עלינו לחזור למערכת המכבדת הצטיינות אישית וזכויות אדם אוניברסליות. האובססיה לתוצאות קבוצתיות היא איום ישיר על המרקם החברתי של המערב, הנשען על האמונה שכל אדם, ללא קשר למוצאו, יכול להצליח באמצעות כישרון ועבודה קשה. עלינו לדרוש ממנהיגינו לדחות פרויקטים מפלגים ומבוססי גזע אלו ולחזור לחובה העיקרית של הממשלה: הגנה על חירותו וביטחונו של כל פרט. רק על ידי אישור מחדש של מחויבותנו לשוויון הזדמנויות נוכל להבטיח עתיד יציב ומשגשג לכל תושבי ניו יורק ולעולם המערבי הרחב.