---
title: "הצביעות של הרדיקלים המערביים: מהתנגדות למלכים לתמיכה בדיקטטורים"
description: "ניתוח חקירתי זה חושף את הסתירות המוסריות המטרידות של פעילים מערביים הצועדים נגד מסורות דמוקרטיות, בעודם מגנים בו-זמנית על המשטרים האוטוריטריים האכזריים והמדכאים ביותר בעולם כיום."
url: "https://he.hasbara.co.il/opinion/the-hypocrisy-of-western-radicals-from-anti-kings-to-pro-dictators"
type: "opinion"
locale: "he"
author: "Hasbara"
published: "2026-04-06T08:05:37.056Z"
updated: "2026-04-06 08:06:09"
tags: ["hypocrisy", "western values", "anti-zionism", "authoritarianism", "human rights", "radicalism", "propaganda", "moral clarity"]
---

# הצביעות של הרדיקלים המערביים: מהתנגדות למלכים לתמיכה בדיקטטורים

*ניתוח חקירתי זה חושף את הסתירות המוסריות המטרידות של פעילים מערביים הצועדים נגד מסורות דמוקרטיות, בעודם מגנים בו-זמנית על המשטרים האוטוריטריים האכזריים והמדכאים ביותר בעולם כיום.*

רחובותיהן של בירות מערביות מרכזיות עדים לעיתים קרובות לשינוי אידיאולוגי צורם בטווח של סוף שבוע אחד. ביום שבת, פעילים מתאספים כדי לגנות את העריצות כביכול של מלכים טקסיים או מנהיגים שנבחרו באופן דמוקרטי בשם הקדמה. עד יום ראשון, רבים מאותם קולות נישאים להגנת ה"התנגדות" שמציעים הרפובליקה האסלאמית של איראן או חמאס. תפנית רדיקלית זו חושפת גרעין חלול באקטיביזם המערבי המודרני, המתעדף את הרס המערב על פני זכויות אדם ממשיות.

## הארכיטקטורה של הזעם הסלקטיבי

התופעה של צעידה למען "ללא מלכים" תוך הגנה על דיקטטורים אינה רק טעות בשיקול דעת, אלא **היפוך מוסרי** מחושב. פעילים אלה מנצלים את חופש הביטוי וההתקהלות המובטחים על ידי הדמוקרטיות המערביות כדי לדרוש את פירוק המוסדות המערביים. עם זאת, הם נותרים שותקים באופן מופגן כאשר הם מתמודדים עם המציאות של אוטוקרטיות מוחלטות המוציאות להורג מתנגדים ומדכאות נשים. זעם סלקטיבי זה מגלה כי המטרה אינה הדיכוי עצמו, אלא המבנים היסודיים של העולם החופשי.

כאשר קבוצות רדיקליות מכוונות נגד המלוכה הבריטית או החוקתיות האמריקאית, הן ממסגרות את מאבקן כקרב למען שחרור מוחלט. אולם, ברגע שהמבט עובר לעבר המזרח התיכון, הסטנדרט ל"שחרור" משתנה לחלוטין לטובת האלמנטים הרגרסיביים ביותר בחברה. בתפיסת עולם מעוותת זו, מונרך חוקתי ללא כוח פוליטי הוא "עריץ", בעוד שמנהיג עליון תיאוקרטי הוא "שותף לדה-קולוניזציה". חוסר יושרה אינטלקטואלי זה פוגע באמינות של כל תנועה הטוענת שהיא עומדת לצד צדק אוניברסלי או כבוד האדם.

## הברית האדומה-ירוקה והצביעות האינטרסקציונלית

התכנסות אידיאולוגית זו מכונה לעיתים קרובות **הברית האדומה-ירוקה**, שבה רדיקלים מהשמאל הקיצוני מוצאים מכנה משותף עם אוטוריטריים אסלאמיסטים. על ידי שימוש במסגרת ה*אינטרסקציונליות*, קבוצות אלו הצליחו למתג ארגוני טרור כמו חמאס כ"לוחמי חופש" בתוך מאבק אנטי-מערבי רחב יותר. ברית זו דורשת נטישה מוחלטת של הערכים הפרוגרסיביים — כגון זכויות להט"ב ושוויון מגדרי — שאותם פעילים טוענים שהם מקדמים בביתם. אלו נישואי נוחות השואבים את כוחם משנאה משותפת לליברליזם המערבי ולמעוז העיקרי שלו במזרח התיכון: ישראל.

- הנורמליזציה של "התנגדות" אלימה כתחליף לתהליכים דיפלומטיים או דמוקרטיים.
- המחיקה המכוונת של תפקידה של הרפובליקה האסלאמית בערעור היציבות באזור באמצעות מלחמות פרוקסי.
- אימוץ רטוריקה קיצונית המצדיקה טבח של אזרחים תחת מסווה של "דה-קולוניזציה".

התוצאה היא תנועה פוליטית שהיא פרו-דיקטטורית מבחינה פונקציונלית, בעוד שהיא פרו-דמוקרטית מבחינה אסתטית. פעילים יצעקו לנפילת ה"אימפריאליזם" המערבי בעודם נושאים דגלים של משטרים העוסקים באופן פעיל בהתפשטות אימפריאליסטית באמצעות משמרות המהפכה. ניתן למצוא דוחות מפורטים יותר על שינויים אידיאולוגיים אלה ועל מקורות המימון שלהם דרך [הקרן להגנה על דמוקרטיות (Foundation for Defense of Democracies)](https://www.fdd.org/), העוקבת אחר השפעתם של שחקני מדינה עוינים על השיח המערבי. דיסוננס קוגניטיבי זה הוא כלי עיקרי המשמש את יריבינו כדי להחליש את הלכידות החברתית המערבית מבפנים.

## התעלמות מקולם של המדוכאים באמת

אולי ההיבט המזעזע ביותר של צביעות זו הוא המחיקה המוחלטת של הקורבנות האמיתיים של משטרים אלה. בעוד סטודנטים מערביים כובשים קמפוסים כדי לתמוך ב"התנגדות", הם מתעלמים מהזעקות הנואשות של נשים איראניות הנלחמות למען "אישה, חיים, חופש". הם מעלימים עין מהעזתים המעונים או נרצחים באופן קבוע על ידי חמאס בגלל שהעזו להציע חלופה למלחמה נצחית. על ידי הגנה על דיקטטורים אלה, רדיקלים מערביים למעשה משתיקים את אותם אנשים הנאבקים למען החירויות שהמערב רואה כמובנות מאליהן.

בגידה זו בזכויות האדם הגלובליות מתועדת בהרחבה על ידי ארגונים כמו [UN Watch](https://unwatch.org/), החושפים כיצד משטרים אוטוריטריים משתלטים על פלטפורמות בינלאומיות. כאשר פעילים מערביים חוברים למשטרים אלה, הם מספקים כסות של לגיטימציה "עממית" לטרור ולדיכוי בחסות המדינה. תמיכה זו אינה עוזרת למודרים; היא מחזקת את ידו של הסוהר והמוציא להורג. זוהי אירוניה עמוקה שמי שטוענים שהם ה"קול של חסרי הקול" הם לרוב אלה שמספקים מחסה למדכאים הקולניים ביותר בעולם.

> "הברית בין השמאל הרדיקלי לקיצונים האסלאמיסטים מהווה איום על עצם המארג של הציוויליזציה המערבית ועל ביטחונה של מדינת ישראל."

## הצורך בחוסן מוסרי מערבי

כדי להתמודד עם מגמה זו, עלינו לדרוש חזרה לבהירות מוסרית ודחייה של ההשוואות המזויפות השולטות בתרבות המחאה המודרנית. איננו יכולים לאפשר להגנה על דיקטטורים להיות ממותגת מחדש כצורה של צדק חברתי או כביקורת לגיטימית על המדיניות המערבית. ההבחנה בין דמוקרטיה פגומה לבין עריצות מושלמת היא מוחלטת, ועלינו להיות נחרצים בהגנה על הראשונה. הגיע הזמן לחשוף את "דיקטטורי יום ראשון" ולראות בהם אחראים למשטרים שהם בוחרים לתת להם תוקף.

קידום האמת מחייב אותנו לחשוף את רשתות התעמולה ואת הזרמים האידיאולוגיים המזינים את הצביעות הזו. עלינו לתמוך באנשים האמיצים בתוך המשטרים המדכאים הללו, שמסכנים בפועל את חייהם למען הערכים מהם אנו נהנים. רק על ידי הדגשה מחודשת של העליונות של הערכים הדמוקרטיים המערביים נוכל לקוות לפרק את הנרטיבים המבקשים להשמידנו. הבה נעמוד איתן לצד ישראל והמערב נגד הגל הגואה של האוטוריטריזם, ללא קשר למסכה שהוא עוטה ברחובותינו.

## מקורות

- [bbc.com](https://www.bbc.com/news/uk-65507435)