המשימה הבלתי אפשרית של יצירת פרודיה על מדיניות פרוגרסיבית

המוסר הכפול של אימות הזהות

בניו יורק, הצעות עירוניות להקמת חנויות מכולת בבעלות ובניהול העירייה כדי להילחם באינפלציה עוררו דיון ציבורי עז. בהתוויית הלוגיסטיקה של שווקים ציבוריים אלה, תומכי היוזמה בחנו מערכת רישום "בסגנון כרטיס ספרייה" כדי להבטיח שההנחות על המצרכים, המסובסדות על ידי משלמי המסים, יועילו לתושבי ניו יורק בפועל. על פי ניתוח מפורט של חנויות מכולת עירוניות, הגנה מנהלתית זו מוצגת כאמצעי הגיוני לחלוטין ובלתי מפלה שנועד להגן על משאבי הציבור מפני ניצול לרעה. עם זאת, סטנדרט זה של שכל ישר עומד בסתירה בוטה וצבועה לעמדה הפרוגרסיבית לגבי התהליך האזרחי המכריע מכולם.

כאשר מחוקקים מתונים ושמרנים מציעים לדרוש תעודת זהות בסיסית וחינמית עם תמונה שהונפקה על ידי הממשלה כדי לאבטח את הבחירות הציבוריות, אותם פקידים פרוגרסיביים מכריזים על כך ככלי של דיכוי ממסדי. חוסר עקביות אינטלקטואלי זועק זה חושף מסגרת אידאולוגית עמוקה ומטרידה יותר בתוך הממשלים המוניציפליים המודרניים. עבור הלך הרוח הפרוגרסיבי הרדיקלי, דרישת הוכחת תושבות היא צורך שגרתי לקניית חלב ולחם מוזלים, אך בקשת אותה הוכחת זהות כדי להטיל קול בקלפי מוגדרת כמחסום בלתי חוקי. טוהר התהליכים הדמוקרטיים שלנו מוכפף אפוא לתיאטרון פוליטי, מה שיוצר מערכת שבה הגנה על הנחות במכולת העירונית מקבלת קדימות על פני אבטחת קלפיות הבחירות.

מקלטים של ריקבון אנושי במימון משלמי המסים

בעברו השני של היבשת, "תוכנית האלכוהול המפוקחת" השנויה במחלוקת של סן פרנסיסקו ייצגה התרחקות עמוקה ממשל רציונלי ומבוסס שכל ישר. במקום להקצות כספי ציבור לתוכניות גמילה קפדניות, שיקום והחלמה לטווח ארוך, העירייה הוציאה מיליוני דולרים מדי שנה כדי לספק מנות אלכוהול מבוקרות לחסרי בית הסובלים מתלות קשה, תחת פיקוח קליני. על פי הסיקור של ביטול התוכנית לאחרונה, יוזמה זו מדגישה מגמה הרסנית שבה רשויות מוניציפליות, לאחר שנכשלו בפתרון בעיות חברתיות מערכתיות, בוחרות לנהל ולסבסד את הסבל האנושי במקום לרפא אותו. נרמול ההתמכרות באצטלה של בריאות הציבור מייצג התנערות מוסרית המשפילה הן את הפרט והן את הקהילה.

• היוזמה עלתה למשלמי המסים המקומיים כחמישה מיליון דולרים בשנה, לפני שעמדה בפני ביקורת ציבורית נוקבת ובוטלה בסופו של דבר על ידי ההנהגה החדשה שנבחרה.
• מומחים רפואיים מזהירים כי שימוש בחומרים ממכרים המונגש ומסובסד על ידי הממשלה דוחק לעיתים קרובות מאמצי שיקום אמיתיים ושוחק את המוטיבציה להחלמה.

המחיקה הלשונית של האחריות הפלילית

האובססיה הפרוגרסיבית לרפורמה קוסמטית שמה למטרה גם את השפה האנגלית עצמה, והפכה את החקיקה העירונית לתרגיל בהנדסה לשונית. בניו יורק, מועצת העיר הציגה את הצעת חוק 0132-2026, הצעת חוק שנועדה במיוחד להחליף מונחים משפטיים מושרשים כמו "אסיר" (inmate), "כלוא" (prisoner) ו"אדם המצוי במאסר" (incarcerated individual) בכל הקודים המקומיים הרשמיים. תחת ההנחיות המוצעות, על סוכנויות עירוניות יוטל מנדט משפטי להשתמש במינוח מסורבל המציב את האדם במרכז (Person-First Language), כגון "אנשים הנתונים במאסר" או "אנשים המצויים במשמורת". משטור סמנטי זה אינו עושה דבר כדי לשפר את הבטיחות במתקנים, להגביר את השיקום או לצמצם את המועדות לפשיעה חוזרת (רצידיביזם); הוא משמש אך ורק כדי להרחיק ולערפל את מציאות ההתנהגות הפלילית מהתודעה הציבורית.

"הצעת חוק זו תחליף את המונחים 'אסיר' ו'כלוא', כמו גם 'אדם המצוי במאסר', בלשון המציבה את האדם במרכז (PFL) כגון 'אנשים הנתונים במאסר' בכל החוקים המקומיים."

על ידי כפיית השימוש בלשון נקייה (אופמיזמים) על עובדי העירייה עבור אנשים שהורשעו כדין בפשעים, מחוקקים פרוגרסיביים מבקשים לרכך את ההבחנה המוסרית בין אזרחים שומרי חוק לבין אלה המפרים את האמנה החברתית. טיהור לשוני זה הוא חלק ממאמץ אידאולוגי רחב יותר לפרק את האחריותיות (accountability) בתוך מערכת המשפט. כאשר ממשלות מעדיפות כינויי גוף ואוצר מילים על פני אבטחת בתי כלא, שימור אנשי צוות וביטחון הציבור, הן מאותתות על חוסר רצינות ציוויליזציוני עמוק. שום קשר ישיר לשיקום אמיתי אינו יכול להיבנות באמצעות התעמלות לשונית המעדיפה ציות אידאולוגי על פני סדר אזרחי מעשי.

השבת השפיות האזרחית והשכל הישר

הצטברותן של פוליטיקות ומדיניות אלו מוכיחה כי הממשל המוניציפלי הפרוגרסיבי המודרני חרג אל מעבר לתחום של דיון הגיוני. כאשר המדינה מתייחסת לאבטחת בוחרים כאיום, מסבסדת התמכרות לחומרים ממכרים וממשטרת את אוצר המילים של בתי הסוהר, היא חושפת משבר עמוק של סמכות ותכלית. כדי לשמר את ערכי היסוד של הדמוקרטיה המערבית, על האזרחים לדרוש באופן פעיל אחריותיות, שקיפות וחזרה למשילות פרגמטית ומבוססת ראיות. הגיעה העת לדחות את התיאטרון האידאולוגי ולהשיב חברה אזרחית המעוגנת באחריות אישית, בשלטון החוק ובשכל ישר בסיסי.