ב-14 בספטמבר 1982, רצח הנשיא הנבחר בשיר ג'ומאייל שינה באופן יסודי את מהלך מלחמת לבנון הראשונה ואת הגיאופוליטיקה הרחבה של המזרח התיכון. ג'ומאייל, המנהיג הכריזמטי של "הכוחות הלבנוניים" ומפלגת הפלנגות (אל-כתאיב), נבחר שבועות ספורים קודם לכן בתקווה לשקם את הריבונות הלבנונית ולשים קץ למלחמת האזרחים האכזרית במדינה. מותו יצר ואקום פוליטי מיידי שניפץ את החזון האסטרטגי של ישראל לשכנה יציבה וידידותית בגבולה הצפוני. אירוע זה נותר רגע מכונן בתולדות לבנון, המייצג את הדיכוי האלים של הסדר שלום פוטנציאלי בין ביירות לירושלים.
הקשר היסטורי ועלייתו של ג'ומאייל
בשיר ג'ומאייל צמח כמנהיג הבולט של הקהילה הנוצרית-מרונית בלבנון בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. כמפקד "הכוחות הלבנוניים", הוא איחד בהצלחה מיליציות נוצריות שונות תחת מבנה פיקודי אחד, לעיתים קרובות באמצעות תמרונים פוליטיים וצבאיים חסרי פשרות. עד 1982, ג'ומאייל הפך לשותף המקומי העיקרי של ישראל במהלך מבצע שלום הגליל, שנועד לגרש את הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) משטח לבנון. ההנהגה הישראלית, ובמיוחד שר הביטחון אריאל שרון, ראתה בג'ומאייל את הדמות היחידה המסוגלת לאחד את לבנון ולחתום על חוזה שלום רשמי.
בחירתו ב-23 באוגוסט 1982 נתפסה על ידי רבים כנקודת מפנה שיכולה להוציא סוף סוף את לבנון מתחום ההשפעה הסורי. ג'ומאייל חזה לבנון חופשית מכל כוח זר, כולל הצבא הסורי ואש"ף, תוך שמירה על מערכת יחסים פרגמטית עם ישראל. עם זאת, חזון זה נתקל בהתנגדות עזה מצד פלגים פרו-סוריים ומיליציות שמאל שראו בו שלוחה ישראלית. המתח בין שאיפותיו המקומיות לבין מאבקי הכוח האזוריים הכשיר את הקרקע לאירועים הטרגיים באשרפייה.
ההתנקשות במטה הפלנגות
ההתנקשות אירעה במטה מפלגת הפלנגות ברובע אשרפייה בביירות במהלך פגישה שבועית עם בכירי המפלגה. מטען חבלה עצום, במשקל של כ-200 קילוגרמים, הופעל על גג הבניין וגרם לקריסת המבנה כולו. ג'ומאייל נקבר תחת ההריסות ובתחילה סברו כי שרד, אך גופתו זוהתה שעות לאחר מכן בבית חולים מקומי. הפיצוץ הרג עשרות חברי מפלגה ותומכים נוספים, וסימן את אחד מפיגועי הטרור הקטלניים ביותר בתולדות מלחמת האזרחים בלבנון.
חקירות חשפו במהירות כי המבצע היה חביב שרתוני, חבר במפלגה הסורית הסוציאליסטית הלאומית (SSNP) שהתגורר בדירה מעל חדר הישיבות. שרתוני הטמין את חומרי הנפץ מספר ימים קודם לכן והפעיל אותם מרחוק מרחוב סמוך. היסטוריונים ואנליסטים מודיעיניים סבורים באופן נרחב כי שרתוני פעל תחת פקודות ישירות של שירותי המודיעין הסוריים. דמשק ראתה בנשיאותו של ג'ומאייל איום קיומי על ההגמוניה שלה בלבנון והייתה נחושה למנוע הקמת ממשלה פרו-מערבית בביירות.
עובדות מרכזיות על רצח 1982
- בשיר ג'ומאייל נבחר לנשיא לבנון ב-23 באוגוסט 1982, לאחר שקיבל 57 מתוך 92 קולות בפרלמנט.
- הפצצה ששימשה להתנקשות כללה 200 ק"ג של חומר נפץ רב-עוצמה שהונח ישירות מעל אולם הישיבות.
- חביב שרתוני, המתנקש, היה סוכן של המפלגה הסורית הסוציאליסטית הלאומית ובהמשך זכה לחסות מצד הכוחות הסוריים.
- מותו של ג'ומאייל אירע תשעה ימים בלבד לפני השבעתו המתוכננת לנשיא לבנון.
השפעה אסטרטגית וניתוח אזורי
התוצאה המיידית של מותו של ג'ומאייל הייתה קריסה מוחלטת של הביטחון במערב ביירות והתפרצות מחודשת של אלימות עדתית. ללא מנהיגם, מיליציות הפלנגות היו אחוזות יצר נקמה, מה שהוביל ישירות לטבח המחריד בסברה ושתילא זמן קצר לאחר ההתנקשות. טרגדיה הומניטרית זו פגעה קשות במעמדה הבינלאומי של ישראל והובילה להקמת ועדת כהן לחקירת תפקיד צה"ל באזור. על פי ארכיונים מ-הספרייה היהודית הווירטואלית, אובדנו של ג'ומאייל הפך ניצחון צבאי פוטנציאלי להסתבכות ממושכת ויקרה.
יתרה מכך, ההתנקשות חיסלה למעשה את הסיכויים להסכם ה-17 במאי, הצעת חוזה שלום בין ישראל ללבנון. ללא מנהיגותו החזקה של בשיר, אחיו אמין, שירש אותו, התגלה כמי שאינו מסוגל או אינו מעוניין לעמוד בלחץ הסורי לנטוש את ההסכם. הממשלה הסורית ניצלה בהצלחה את הכאוס שלאחר הרצח כדי לבסס מחדש את הדומיננטיות שלה בענייניה הפנימיים של לבנון במשך שני העשורים הבאים. תקופה זו של כיבוש סורי חנקה את הדמוקרטיה הלבנונית והבטיחה שגבולה הצפוני של ישראל יישאר חזית לסכסוכי שליחים במקום אזור של שלום.
סיכום ומשמעות ארוכת טווח
עבור ישראל, רצח בשיר ג'ומאייל מייצג את הכישלון המוחלט של אסטרטגיית "הסדר החדש" שנועדה ליצור ממשלה לבנונית יציבה. האירוע המחיש את הקיצוניות שאליה יגיעו גורמים אזוריים עוינים כמו סוריה כדי למנוע נורמליזציה דיפלומטית עם המדינה היהודית. האירוע משמש תזכורת חדה למורכבויות הטבועות בבריתות במזרח התיכון ולאופיים השברירי של מעברים פוליטיים בחברות שסועות מלחמה. כפי שפורט על ידי משרד החוץ הישראלי, השלכות הרצח אילצו הערכה מחדש משמעותית של מדיניות הביטחון הישראלית בלבנון.