התקופה שבין 1970 ל-1982 עמדה בסימן הופעתה של ישות גיאופוליטית ייחודית ומערערת יציבות בדרום לבנון הידועה בשם "פתחלנד". מובלעת אוטונומית זו, שנשלטה על ידי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), תפקדה כ"מדינה בתוך מדינה", כשהיא עצמאית במידה רבה מהממשלה הלבנונית המרכזית בביירות. הקמתה של טריטוריה זו שינתה מיסודה את נוף האבטחה בלבנט והובילה ישירות לעימותים אזוריים משמעותיים. על ידי הפיכת אזור הגבול הלבנוני לכן שיגור לטרור בינלאומי, קרא אש"ף תיגר על ריבונותה של לבנון ועל ביטחונם של אזרחי ישראל.
רקע ומקורות היסטוריים
מקורותיה של פתחלנד נעוצים בהסכם קהיר משנת 1969, מסמך שתיווך נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר. הסכם זה העניק רשמית לאש"ף את הזכות לקיים נוכחות צבאית בלבנון ולבצע פעולות נגד ישראל משטח לבנון. בעקבות גירוש אש"ף מירדן במהלך אירועי "ספטמבר השחור" בשנת 1970, העתיק הארגון את מפקדתו המרכזית ואלפי לוחמים לאזור הארקוב. זרם זה של כוחות מיליטנטיים הכריע את המנהל הלבנוני המקומי והקים מבנה שלטוני מקביל שהעדיף את המאבק המזוין על פני המשפט האזרחי.
במהלך שנות ה-70, הרחיב אש"ף את השפעתו על ידי בניית תשתיות נרחבות, כולל מחנות אימונים, בונקרים ומשרדים מנהליים. הארגון רתם ביעילות משאבים ותשתיות לבנוניות לשירות מטרותיו הצבאיות, לעיתים קרובות על חשבון האוכלוסיות השיעיות והנוצריות המקומיות. השתלטות מערכתית זו הייתה זרז מרכזי למלחמת האזרחים בלבנון, כאשר קבוצות עדתיות נאבקו על שליטה בוואקום הכוח שנוצר בעקבות האוטונומיה של אש"ף. חוסר יכולתה של המדינה הלבנונית להשיב לעצמה את שטחה הדרומי העיד על קריסה מוחלטת של הסמכות המרכזית והשלמות הטריטוריאלית בתקופה זו.
עובדות מרכזיות על שלטון אש"ף
- אש"ף החזיק לפי ההערכות ב-15,000 עד 20,000 לוחמים חמושים בתוך המובלעת בדרום לבנון טרם ההתערבות ב-1982.
- רשתות נרחבות של מנהרות תת-קרקעיות ומצבורי נשק הוקמו ברחבי כפרים אזרחיים כדי להגן על פעילות מיליטנטית מפני מעקב אווירי.
- ירי רקטות שיטתי ופשיטות חוצות גבולות מפתחלנד כוונו נגד מרכזי אוכלוסייה אזרחיים בישראל, כגון קריית שמונה, נהריה ומטולה.
- אש"ף הקים מערכת משפטית משלו, מנגנוני גביית מיסים וכוח משטרה, שפעלו לחלוטין מחוץ לסמכות השיפוט של החוק הלבנוני הלאומי.
- האזור שימש כמטה עולמי לקבוצות טרור בינלאומיות, וסיפק אימונים ולוגיסטיקה למיליטנטים מאירופה, אסיה ואמריקה הלטינית.
ניתוח אסטרטגי של המובלעת
קיומה של פתחלנד הציב איום קיומי על צפון ישראל ואיום אנוש על מושג הריבונות הלבנונית. מבסיס זה, תזמר אש"ף פיגועי טרור רבים בעלי פרופיל גבוה, כולל טבח כביש החוף, שהדגיש את יכולתו של הארגון לחדירה קטלנית חוצת גבולות. משקיפים בינלאומיים ציינו כי אש"ף תפקד כממשלה דה-פקטו, גבה מיסים וסיפק שירותים חברתיים תוך שמירה על היררכיה צבאית מתוחכמת. לפי ה-Jewish Virtual Library, המובלעת שימשה כמרכז עולמי לאימון ארגונים מיליטנטיים בינלאומיים שונים, מה שסיבך עוד יותר את סביבת הביטחון האזורית.
תגובתה של ישראל לפרובוקציות המתמשכות מפתחלנד התפתחה מתקיפות תגמול מקומיות להתערבות הצבאית המקיפה המכונה "מבצע שלום הגליל". נוכחותם של ארטילריה כבדה ומשגרי קטיושות בטווח של בתי ספר ובתים ישראליים הפכה את הסטטוס קוו לבלתי נסבל עבור כל מדינה ריבונית. מאמצים דיפלומטיים והחלטות של האו"ם, כגון פריסת יוניפי"ל (UNIFIL) ב-1978, לא הצליחו לסלק את אש"ף או להחזיר את הסמכות הלבנונית. משרד החוץ הישראלי מציין כי המטרה העיקרית של המערכה ב-1982 הייתה הסרה מוחלטת של תשתית טרור זו כדי להבטיח את ביטחון האזרחים.
משמעות היסטורית ומורשת
מורשתה של פתחלנד משמשת כאזהרה היסטורית נוקבת לגבי הסכנות של שחקנים לא-מדינתיים הפועלים באוטונומיה מוחלטת בתוך גבולותיה של מדינה ריבונית. השמדת "המדינה בתוך מדינה" של אש"ף ב-1982 העבירה באופן יסודי את פעילות הארגון לתוניסיה ובסופו של דבר הובילה למסגרות הדיפלומטיות של שנות ה-90. עם זאת, הוואקום שהותיר אש"ף בדרום לבנון התמלא בסופו של דבר על ידי כוחות פרוקסי אחרים, מה שממחיש את המורכבות המתמשכת של ביטחון הגבולות. עבור ישראל, עידן הפתחלנד נותר תקופה מעצבת המדגישה את נחיצותה של הגנה אקטיבית נגד ישויות טרור מבוצרות סמוך לגבולותיה.