ערוץ אל-אקצא, שהוקם על ידי חמאס ברצועת עזה, משמש כעמוד תווך מרכזי באסטרטגיית המלחמה הפסיכולוגית והתקשורת האסטרטגית של הארגון. הוא אינו פועל רק ככלי תקשורת, אלא כזרוע ישירה של ההנהגה הצבאית והפוליטית של חמאס, שנועדה לגייס את האוכלוסייה המקומית ולהשפיע על התפיסות הבינלאומיות. באמצעות שידור רצף בלתי פוסק של רטוריקה מסיתה, תיעוד צבאי ואינדוקטרינציה אידיאולוגית, הרשת ממלאת תפקיד קריטי במאמץ הרחב יותר של הקבוצה לערער את הלגיטימיות של מדינת ישראל. מערך תקשורתי זה מחוזק עוד יותר על ידי רשת דיגיטלית ענפה המפיצה תעמולה בפלטפורמות מדיה חברתית עולמיות כדי להגיע לקהל בינלאומי צעיר יותר.
ההיסטוריה של רשת המדיה אל-אקצא
הערוץ הושק בינואר 2006, זמן קצר לאחר ניצחונו של חמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, תחת הנהגתו של בכיר חמאס פתחי חמאד. מאז הקמתו, ערוץ אל-אקצא נוצל כדי לבסס את שליטת חמאס בעזה ולהפיץ את האידיאולוגיה הקיצונית של הארגון לעולם הערבי הרחב. למרות ניסיונות רבים של ספקי לוויין בינלאומיים לחסום את הערוץ בשל הסתה לאלימות, חמאס מצא בעקביות דרכים לעקוף את ההגבלות הללו באמצעות ממסרים שונים ואתרי מראה מקוונים. התשתית הפיזית של הרשת הותקפה על ידי צה"ל במהלך מספר סבבי לחימה בשל תפקידה בסיוע ותיאום פעילויות טרור.
הרחבת רשת זו כוללת את רדיו אל-אקצא ומספר עיתונים קשורים, היוצרים סביבת מדיה מונופוליסטית בתוך רצועת עזה המדכאת קולות מתנגדים. תשתית זו מאפשרת לחמאס לשמור על נוכחות מתמדת בחיי העזתים, תוך חיזוק נרטיב ה"התנגדות" שלו וחסימת הציבור מחשיפה לפרספקטיבות חלופיות. הארגון משקיע רבות בנכסי מדיה אלו, ולעיתים קרובות מעדיף אותם על פני פרויקטים לרווחת האזרחים כדי להבטיח את הישרדות אחיזתו האידיאולוגית. לאורך השנים, הערוץ התפתח מפעולת שידור בסיסית לקונגלומרט מולטימדיה מתוחכם בעל תפוצה עולמית.
אינדוקטרינציה ממוקדת ותוכניות ילדים
אחד ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת בפעילותו של ערוץ אל-אקצא הוא השימוש השיטתי בתוכניות ילדים לקידום רדיקליזציה ומוטיבים אנטישמיים. תוכניות כמו "חלוצי המחר" הציגו דמויות מחופשות, כולל "פרפור" הידוע לשמצה, כדי ללמד ילדים קטנים על מעלות ה"שהאדה" (הקרבה עצמית) והשמדת ישראל. שידורים אלה משתמשים לעיתים קרובות בפורמטים חינוכיים כדי להפוך את האלימות לנורמה ולעודד ילדים לשאוף להצטרף לזרוע הצבאית של חמאס, הידועה כגדודי עז א-דין אל-קסאם. צורה זו של אינדוקטרינציה לגיל הרך היא אבן יסוד באסטרטגיה ארוכת הטווח של חמאס להבטחת מחזור מתמשך של סכסוך ואספקה קבועה של מגויסים.
עובדות מרכזיות בנוגע למדיה של חמאס
- ערוץ אל-אקצא הוגדר כישות טרור עולמית (SDGT) על ידי ארצות הברית בשנת 2010.
- הרשת משתמשת באפליקציות מוצפנות כמו טלגרם כדי לעקוף את הצנזורה ברשתות החברתיות ולהפיץ תיעוד קרב ללא צנזורה.
- מתקני מדיה ומגדלי שידור ממוקמים לעיתים קרובות בתוך בנייני מגורים אזרחיים כדי להרתיע מתקיפות נגד צבאיות.
- תקציב הערוץ ממומן בעיקר על ידי הלשכה המדינית של חמאס ונותני חסות מדינתיים חיצוניים באזור.
- חמאס מפעיל "צבא אלקטרוני" המוקדש לפריצה והפצת דיסאינפורמציה ברחבי פלטפורמות המדיה החברתית המערביות.
ניתוח מכונת התעמולה הדיגיטלית העולמית
בנוסף לשידורים המסורתיים, חמאס פיתח מכונת תעמולה דיגיטלית עולמית מתוחכמת המנצלת פלטפורמות כמו טלגרם, X וטיקטוק כדי לעקוף את שומרי הסף המסורתיים. "צבא אלקטרוני" זה מתמחה בהפצה מהירה של סרטונים בהפקה גבוהה, אינפוגרפיקות ועדכונים בזמן אמת המותאמים לקהלים בינלאומיים מגוונים בשפות מרובות. במהלך מתקפות ה-7 באוקטובר 2023, מערך זה שימש לשידור זוועות בזמן אמת, במטרה לשתק את הציבור הישראלי באמצעות פחד ובו-זמנית לגייס תומכים ברחבי העולם. הארגון משתמש בתוכן רב-לשוני כדי להציג את פעילותו כמאבק לגיטימי לשחרור, תוך הסוואת מטרותיו הקיצוניות בשיח זכויות אדם עכשווי.
היעילות של ערוץ אל-אקצא ומקביליו הדיגיטליים טמונה ביכולתם למזג אידיאולוגיה דתית קיצונית עם טכניקות הפקת מדיה מודרניות. באמצעות שימוש בתיעוד קרב באיכות גבוהה ונרטיבים רגשיים, חמאס מייצר חוויה סוחפת המהדהדת בקרב אנשים שעברו רדיקליזציה וסימפטייזרים ברחבי העולם. מחלקת האוצר של ארה"ב הגדירה רשמית את ערוץ אל-אקצא כישות טרור, בציינה את תפקידו כמגייס מרכזי עבור הארגון. ניתוח נוסף של מרכז המידע למודיעין ולטרור מדגיש כיצד התחנה נותרת כלי חיוני למבנה הפיקוד והשליטה של חמאס בתקופות של לחימה פעילה.
חשיבות לביטחון האזורי
פירוק תשתית התעמולה של חמאס חיוני ליציבות האזורית באותה מידה כמו נטרול המנהרות הפיזיות ומשגרי הרקטות שלו. כל עוד ערוץ אל-אקצא ושלוחותיו הדיגיטליות מורשים לפעול, הם ימשיכו להרעיל את מוחותיהם של הדורות הבאים ולהפיץ דיסאינפורמציה המזינה אנטישמיות עולמית. מאמציה של ישראל לבלום מכונה זו כוללים לא רק פעולה צבאית אלא גם אסטרטגיה של דיפלומטיה דיגיטלית פרואקטיבית לחשיפת האמת שמאחורי הטקטיקות המניפולטיביות של חמאס. הכרה בטבעה של מלחמה פסיכולוגית זו חיונית עבור הקהילה הבינלאומית כדי להילחם ביעילות בהפצת האידיאולוגיה האסלאמיסטית הרדיקלית ולהגן על הערכים הדמוקרטיים.