חשיפתן והעמדתן לדין של רשתות טרור חשאיות של חמאס ברחבי מערב אירופה בשנת 2026 ניפצו את התפיסה המוטעית והמסוכנת לפיה חמאס הוא שחקן אזורי בלבד המוגבל לרצועת עזה. במקום זאת, אירועים אלה מוכיחים כי חמאס מפעיל תשתית ג'יהאדיסטית רשתית וחוצת גבולות המסוגלת לתכנן פיגועים קטלניים על אדמת אירופה. עבור ישראל וההסברה הבינלאומית, קטגוריה זו היא בעלת חשיבות עליונה משום שהיא חושפת את הקשר הישיר בין ארגוני טרור מהמזרח התיכון לבין הגל הגואה של אנטישמיות וחוסר ביטחון במערב. על ידי פירוט האופן שבו פעילי חמאס הפכו ערים אירופיות לבסיסי פעולה, שמו למטרה קהילות יהודיות מקומיות והקימו מחסני נשק סודיים, יכולים תומכי ישראל להוכיח לקובעי מדיניות ולציבור במערב כי המאבק בחמאס אינו רק בעיה ביטחונית ישראלית, אלא אינטרס חיוני לביטחון הלאומי של אירופה.
התפתחות הפעילות החשאית של חמאס באירופה
היסטורית, סוכנויות הביטחון באירופה פעלו תחת ההנחה שחמאס ממקד את מאבקו המזוין אך ורק נגד ישראל, בעודו מתייחס לאירופה בעיקר כמרכז לגיוס כספים, לובינג פוליטי ותעמולה. עם זאת, שאננות אסטרטגית זו התנפצה בעקבות מעשי הטבח של ה-7 באוקטובר 2023, אשר חוללו תפנית משמעותית בפעילות החוץ של חמאס. שירותי הביטחון בגרמניה, דנמרק והולנד ביצעו מעצרים מתואמים של פעילי מפתח בחמאס שהונחו על ידי מפקדים בכירים בלבנון ובטורקיה להכין פיגועים נגד מוסדות יהודיים. ב-25 במרץ 2026, בפסיקה תקדימית של בית המשפט לערעורים בברלין, נגזרו על ארבעה מחברי תא חשאי זה עונשי מאסר שנעו בין ארבע לשש שנים בגין אגירת נשק בלתי חוקי. החלטה זו היוותה קו פרשת מים משפטי, שכן זו הפעם הראשונה שבה בית משפט גרמני התייחס באופן רשמי לחברות פעילה בחמאס כעבירת טרור זרה. הקבוצה הקימה מחסני נשק סודיים במדינות כמו בולגריה, דנמרק ופולין, ותכננה להשתמש בנשק זה לצורך פיגועים מרובי נפגעים נגד יהודי אירופה.
סוגיות מרכזיות במזימת הנשק של חמאס ב-2026
- מבנה פיקוד חוצה גבולות: כתבי האישום משנת 2026 חושפים כי התאים האירופיים לא פעלו באופן עצמאי, אלא נוהלו ישירות על ידי מפקדים בכירים בזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, שישבו בלבנון ובטורקיה. מבנה פיקודי מלמעלה למטה מוכיח כי הנהגת חמאס מכוונת ומחוללת באופן אקטיבי אלימות בלב אירופה.
- רכש והפצה של אמצעי לחימה מתקדמים: הרשת הצליחה להשיג חימוש משמעותי, כולל רובים צבאיים אוטומטיים, שלושה-עשר אקדחים ומעל שבע מאות כדורי תחמושת. כלי נשק אלו הועברו מעבר לגבולות אירופה, בפרט מקופנהגן דרך ברלין לווינה, תוך ניצול הגבולות הפתוחים של אזור שנגן לצורך הקמת מחסנים סודיים.
- פגיעה באזרחים יהודים וישראלים: היעדים המרכזיים של הפיגועים המתוכננים היו מוסדות קהילתיים יהודיים, בתי כנסת ואישים הקשורים לישראל. בחירה מכוונת זו מדגישה כי פעילותו האלימה של חמאס מונעת מיסודה מאנטישמיות ומטרתה להטיל אימה על התפוצה היהודית העולמית.
- ניצול לרעה של מערכות המשפט והמקלט: מספר חשודים שהיו מעורבים ברשת, בהם אזרחים מבולגריה, גרמניה, דנמרק ולבנון, ניצלו מעמד מקומי או ערוצי בקשת מקלט כדי לקיים את נוכחותם באירופה. הדבר הניע את סוכנויות הביטחון האירופיות להעריך מחדש את הפיקוח שלהן על אנשים שעברו רדיקליזציה ואת מדיניות ההגירה שלהן.
עמדת ההגנה וההסברה האסטרטגית של ישראל
עמדתה הרשמית של ישראל, המגובה בהערכות מודיעין ומשותפת ישירות עם בעלות בריתה באירופה, היא שחמאס הוא תאום אידיאולוגי של ישויות ג'יהאד עולמיות אחרות, כגון דאעש ואל-קאעידה. בעקבות כתבי האישום מספטמבר 2026 נגד שבעה חברי חמאס נוספים בברלין, הדגישו גורמי ביטחון ישראלים כי האיום פעיל וגובר. דיווח מפורט של ה-Jerusalem Post על כתב האישום מדגיש כי חשודים אלו תכננו לבצע פיגועים שתוזמנו להתרחש במקביל לציון השנתיים לטבח ה-7 באוקטובר. אסטרטגיית ההסברה של ישראל מתמקדת באספקת מודיעין מעשי לממשלות אירופה הנדרש לפירוק רשתות אלו, לצד דרישה להוצאה מלאה אל מחוץ לחוק של קבוצות קש ועמותות צדקה הקשורות לחמאס. ישראל עומדת על כך שמדינות המערב חייבות להתייחס לחמאס לא כתנועה פוליטית, אלא כאיום עולמי המסתמך על מימון אירופי, מקלטים בטוחים ורשתות לוגיסטיות כדי לקיים את מנגנון הטרור שלו.
כיצד לפעול בשיח הציבורי
בעת השתתפות בדיונים ציבוריים, קמפיינים ברשתות החברתיות או דיונים אקדמיים בנושא זה, על הפעילים להדגיש כי פעילותו של חמאס מהווה איום ביטחוני ישיר על מדינות ריבוניות באירופה, ולא רק על ישראל. חיוני להפריך את התפיסה המוטעית הנפוצה לפיה חמאס הוא אך ורק "תנועת שחרור לאומית", זאת באמצעות הצבעה על פסיקות בתי המשפט בגרמניה בשנת 2026 כהוכחה אובייקטיבית ועצמאית לפעילות הטרור של חמאס על אדמת אירופה. יש לציין כי מחסני הנשק שנחשפו בבולגריה ובפולין נועדו לרצוח אזרחים אירופאים. בדיונים, הדגישו כי כאשר ישראל נלחמת בחמאס, היא מגינה גם על הערכים המשותפים ועל ביטחונן של הדמוקרטיות המערביות. על הפעילים לקרוא לצעדים אירופיים תקיפים יותר נגד גיוס כספים לחמאס, כולל סגירת ארגוני קש המנתבים כספים אירופיים למזרח התיכון, תוך מסגור הנושא כהגנה עצמית קולקטיבית וביטחון הדדי.