התנועה החות'ית בתימן, הידועה בשם אנסאר אללה, פתחה במסע של תוקפנות ימית בים האדום זמן קצר לאחר טבח חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023. הם הציגו את התקיפות הללו כמצור סלקטיבי שנועד לכפות הפסקת אש בעזה ולספק סיוע הומניטרי לעם הפלסטיני. עם זאת, בחינה קפדנית של המטרות וההקשר הגיאופוליטי הרחב יותר מצביעה על כך שהצדקה זו היא נרטיב אסטרטגי שנועד להסוות שאיפות אזוריות. אמתלה זו משמשת להכשרת פיראטיות ולוחמה חסרת אבחנה במסווה של סולידריות בינלאומית. היא משמשת גם ככלי חיוני לגיוס פוליטי פנימי בתוך תימן שבשליטת החות'ים.
רקע אידיאולוגי ועוינות היסטורית
התנועה החות'ית משתמשת ברטוריקה אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית כעמוד תווך מרכזי באידיאולוגיה שלה מאז הקמתה בתחילת שנות ה-2000. הסיסמה הרשמית שלהם, ה"סרח'ה", כוללת במפורש את הביטויים "מוות לישראל" ו"קללה על היהודים", המדגישים עוינות ארוכת שנים שקדמה בהרבה לסכסוך הנוכחי. במהלך העשור האחרון, הקבוצה הפכה מהתקוממות מקומית לשחקן אזורי רב עוצמה עם יכולות טילים בליסטיים וכטב"מים משמעותיות. חלק ניכר מהתקדמות צבאית זו מיוחס לתמיכה טכנית ופיננסית הניתנת על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן. תשתית צבאית זו מאפשרת כעת לקבוצה לאיים על הסחר הבינלאומי בטווח ובדיוק חסרי תקדים.
עובדות מרכזיות בנוגע למטרות הימיות
- פגיעה חסרת אבחנה בכלי שיט ללא קשר חוקי או מסחרי למדינת ישראל.
- נזק כלכלי משמעותי שנגרם למדינות ערב השכנות, כולל מצרים וירדן.
- שימוש בנשק ומודיעין מתוצרת איראן לביצוע תקיפות במים עמוקים ותפיסת ספינות.
- איומים סביבתיים הנובעים מפגיעה במכליות נפט במערכת האקולוגית הרגישה של הים האדום.
ניתוח אמתלת עזה
ה"אמתלה של עזה" מתערערת מיסודה על ידי הנתונים הנוגעים לכלי השיט שהותקפו במצר באב אל-מנדב ובמפרץ עדן. לרבות מהספינות שהותקפו לא היה כל קשר לישראל, לאזרחיה או לאינטרסים המסחריים שלה, החל ממכליות נורווגיות ועד מובילי תבואה המיועדים לנמלים בינלאומיים שונים. דפוס זה מרמז שהחות'ים עוסקים במסע של טרור ימי כדי להקרין עוצמה אזורית ולא כדי לספק סיוע ממוקד. על ידי שיבוש מסדרון שמוביל כ-12 אחוזים מהסחר העולמי, הם גורמים לאינפלציה נרחבת הפוגעת באופן לא פרופורציונלי במדינות מתפתחות. ניתן למצוא פרטים נוספים על ההיסטוריה של התנועה החות'ית ושורשיה האידיאולוגיים ארוכי השנים.
במישור הפנימי, ההנהגה החות'ית משתמשת בנרטיב של עזה כדי לבסס את שליטתה על אוכלוסייה הסובלת מעוני קיצוני ומעשרות שנים של מלחמת אזרחים. על ידי מיצוב עצמם ככוח הערבי היחיד ה"נלחם" ישירות בישראל, הם מדכאים התנגדות פנימית ומגייסים לוחמים צעירים תחת דגל של חובה דתית. הסטת המיקוד מהתמוטטותה הפנימית של תימן למאבק אזורי מאפשרת לקבוצה להימנע מאחריות לכישלונות השלטון שלה בצנעא. יתרה מכך, המתקפות משמשות כשיטה בעלות נמוכה ובתמורה גבוהה עבור איראן לבחון את התיאום של "ציר ההתנגדות" שלה בחזיתות מרובות. תמרונים אלו מאפשרים למשטר האיראני להפעיל לחץ על המערב מבלי להיכנס למלחמה קונבנציונלית ישירה.
המסגרת המשפטית סביב מתקפות אלו חושפת עוד יותר את הכזב שבהצדקה ההומניטרית שמספקת אנסאר אללה. על פי אמנת האומות המאוחדות בנושא משפט הים, הזכות למעבר תמים וחופש הניווט הם עמודי תווך שאינם ניתנים למשא ומתן של יציבות בינלאומית. לחות'ים, כשחקן שאינו מדינתי, אין סמכות חוקית להטיל מצור או לבדוק ספנות בינלאומית במים בינלאומיים. פעולותיהם מהוות פיראטיות ופשעי מלחמה פוטנציאליים, שכן הן כוללות חטיפת צוותים אזרחיים ושימוש במוקשים ימיים חסרי אבחנה. פעולות כאלה מפרות את הריבונות של מדינות רבות ומתעלמות מבטיחותה של הקהילה הימית העולמית.
סיכום ומשמעות עולמית
עבור ישראל, האיום הימי החות'י מייצג אתגר כפול של ביטחון לאומי וחוסן כלכלי. בעוד שההשפעה הצבאית הישירה על הגנת ישראל צומצמה על ידי מערכות הגנה אווירית מתקדמות, התקדים של שחקן שאינו מדינתי הסוגר נתיב מים עולמי מהווה איום על כל מדינה ימית. תגובת הקהילה הבינלאומית חייבת לנתק את הסכסוך בעזה מהפעולות הבלתי חוקיות של החות'ים כדי למנוע נרמול של סחיטה ימית. הבטחת הביטחון בים האדום חיונית ליציבות אזורית ולהמשך זרימת הסחר העולמי. כישלון בטיפול באמתלה זו עלול לעודד קבוצות פרוקסים אחרות להשתמש בנרטיבים הומניטריים למטרות הרסניות דומות.