הים האדום מוכר מזה זמן רב כמסדרון ימי מרכזי לסחר עולמי, אך תפקידו כעמוד שדרה דיגיטלי חיוני באותה מידה לציוויליזציה המודרנית. מתחת למימיו שוכנת רשת מורכבת וצפופה של כבלים אופטיים המעבירים כ-17 אחוזים מכלל תעבורת האינטרנט בעולם. כבלים אלו מחברים בין המרכזים הכלכליים הגדולים של אירופה לבין אסיה ואפריקה, ומאפשרים הכל, החל מעסקאות פיננסיות בינלאומיות ועד לתקשורת דיפלומטית במהירות גבוהה. עם זאת, המרד החות'י המתמשך בתימן הציג פגיעות חדשה ועמוקה לשכבה פיזית זו של האינטרנט הגלובלי. אירועים אחרונים הוכיחו כי שחקנים שאינם מדינתיים יכולים לשבש את הקישוריות העולמית על ידי פגיעה בנכסים תת-ימיים שבירים אלו, בין אם באמצעות חבלה ישירה ובין אם באמצעות שיבוש ימי עקיף.
לא ניתן להפריז בחשיבותם האסטרטגית של כבלים אלו, שכן הם מייצגים את ה"חוטים" הממשיים שמחזיקים את הכלכלה הדיגיטלית העולמית יחד. בעוד שהעולם מתמקד בשיבוש מכליות נפט וספינות מטען, הפוטנציאל ל"האפלה דיגיטלית" הנגרמת על ידי פעילות חות'ית נותר איום בעל סיכון גבוה. הסביבה הפיזית של הים האדום, המאופיינת בעומקים רדודים יחסית באזורים קריטיים, הופכת את הכבלים הללו לנגישים יותר מאלו שבאוקיינוס האטלנטי או השקט העמוקים. מציאות גיאוגרפית זו, בשילוב עם נוכחותם של שלוחים אזוריים חמושים בכבדות, יוצרת אתגר ביטחוני ייחודי עבור קבוצות תקשורת בינלאומיות. ככל שהסכסוך באזור נמשך, הסיכון לקישורים תת-ימיים אלו ממשיך להסלים, מה שמחייב הערכה מחודשת של האופן שבו מוגנים נתונים עולמיים במים שנויים במחלוקת.
רקע היסטורי של הקישוריות בים האדום
מבחינה היסטורית, מצר באב אל-מנדב שימש כנקודת חנק גיאואסטרטגית עבור כלי שיט של אנרגיה ומטען הנעים בין האוקיינוס ההודי לים התיכון. בעידן הדיגיטלי, חשיבות זו התרחבה וכוללת גם תקשורת, שכן נתיב המים הצר מספק את המסלול היעיל והישיר ביותר להנחת כבלים תת-ימיים. בעוד שחיתוך כבלים מקרי כתוצאה מעוגני ספינות או פעילות סיסמית הם אירועים נפוצים יחסית, פגיעה מכוונת בתשתית זו מהווה הסלמה משמעותית בלוחמה ההיברידית האזורית. בתחילת 2024, ערוצי טלגרם המזוהים עם החות'ים החלו להפיץ מפות של נתיבי הכבלים התת-ימיים, מלוות באיומים מרומזים נגד הקהילה הבינלאומית. רטוריקה זו סימנה שינוי באסטרטגיית המורדים, שעברה מעבר לתקיפות מל"טים וטילים על פני השטח לכלול את השיבוש הפוטנציאלי של זרימת נתונים בלתי נראית.
פיתוח רשתות תת-ימיות אלו דרש עשורים של שיתוף פעולה בינלאומי והשקעות של מיליארדי דולרים מצד ענקיות טכנולוגיה עולמיות וממשלות לאומיות. נתיב הים האדום מועדף מכיוון שהוא עוקף את המורכבויות הפוליטיות של מעבר יבשתי דרך גבולות יבשתיים מרובים, אך הוא מרכז כמות עצומה של תעבורה למסדרון יחיד ופגיע. למעלה מחמש עשרה מערכות כבלים מרכזיות עוברות באזור זה, מה שיוצר "נקודת כשל בודדת" עבור קישוריות האינטרנט של מדינות רבות. המורדים החות'ים, הנתמכים על ידי מומחיות טכנית ומודיעין איראני, זיהו ריכוז זה של תשתיות כיעד בעל השפעה רבה. על ידי איום על הכבלים הפיזיים, הקבוצה שואפת להפעיל לחץ על הקהילה הבינלאומית ולהפגין את יכולתה להשפיע על הכלכלה העולמית הרחק מעבר לגבולות תימן.
עובדות מרכזיות בנוגע לשיבושי כבלים
- בפברואר 2024, ארבעה כבלי תקשורת תת-ימיים מרכזיים – מערכות AAE-1, Seacom, TGN ו-EIG – ספגו נזק משמעותי בים האדום.
- שיבושים אלו השפיעו על כ-25 אחוזים מכלל תעבורת הנתונים העוברת בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה, וגרמו לעיכובים (Latency) מורגשים.
- חקירות של מומחים ימיים העלו כי הנזק נגרם ככל הנראה מהעוגן הנגרר של ה-Rubymar, ספינת מטען שטבעה בעקבות מתקפת טילים חות'ית.
- תהליך התיקון של כבלים אלו מורכב ביותר בשל הדרישה מספינות תיקון מיוחדות להיכנס לאזור שהפך לאזור מלחמה פעיל.
ניתוח של משבר האבטחה התת-ימי
הפגיעות של כבלים אלו מדגישה את "האזור האפור" של הסכסוך המודרני, שבו תשתית אזרחית הופכת ליעד מרכזי עבור קבוצות א-סימטריות המבקשות למקסם את השפעתן. גם אם הנזק במקרים האחרונים היה עקיף – כמו עוגן של ספינה טובעת שנתפס בכבל – התוצאה השיגה יעד אסטרטגי של ערעור היציבות ושיבוש כלכלי. תיקון כבלים פגומים בים האדום מעוכב על ידי המציאות הפוליטית לפיה משרד התקשורת שבשליטת החות'ים בצנעא טוען לסמכות על אישורי הכבלים. מצב זה יוצר סיוט דיפלומטי וביטחוני עבור מפעילי כבלים בינלאומיים שנאלצים לנהל משא ומתן עם קבוצת טרור מוכרזת כדי להחזיר את השירות. האיום אינו רק השבר הפיזי, אלא המנוף הפוליטי שמשיגים אלו השולטים בגישה לאתרי התיקון.
יתרה מכך, תפקידו של המודיעין האיראני באספקת נתוני מטרה למבצעים חות'ים מצביע על מאמץ מתואם להפעיל לחץ על השווקים העולמיים באמצעים לא קונבנציונליים. על פי דיווחים של ה-Associated Press, השיבוש אילץ ספקים לנתב מחדש את התעבורה דרך נתיבים ארוכים בהרבה מסביב לכף התקווה הטובה או דרך נתיבים יבשתיים ברחבי סין. לעיכוב זה בהעברת נתונים יכולות להיות השלכות משמעותיות על השווקים הפיננסיים, תקשורת ביטחונית בזמן אמת והיציבות הכללית של האינטרנט במדינות מתפתחות. העלות של ניתוב מחדש ותיקון מערכות אלו מגולגלת בסופו של דבר על הצרכנים והעסקים, ומוסיפה נדבך נוסף של נטל כלכלי למשבר הימי המתמשך. הקהילה הבינלאומית ניצבת כעת בפני המציאות שכבלי תת-ימיים דורשים אותה רמה של הגנה ימית כמו שיט על פני השטח.
סיכום ומשמעות ליציבות האזורית
עבור ישראל, האיום על כבלי הים האדום אינו רק דאגה עולמית אלא אתגר ישיר לביטחונה הלאומי וליציבותה הכלכלית כמעצמה אזורית. כמרכז טכנולוגי מוביל, ישראל מסתמכת על קישוריות מהירה ואמינה כדי לשמור על יתרונה התחרותי בביטחון, בסייבר ובסחר העולמי. הפעולות של החות'ים מדגישות את הצורך הדחוף במסדרונות נתונים חלופיים שעוקפים נקודות חנק ימיות מסורתיות ומספקים חלופות מאובטחות יותר לעתיד. יוזמות כמו פרויקט ה-"Med-Red" שואפות למצב את ישראל כגשר יבשתי לנתונים עולמיים, המחבר בין הים התיכון לים האדום באמצעות רשתות סיבים יבשתיות מאובטחות. על ידי גיוון נתיבים אלו, הקהילה הבינלאומית יכולה לצמצם את המנוף המוחזק כיום על ידי גורמים מערערי יציבות באזור באב אל-מנדב.
חיזוק תשתית זו חיוני להבטחת עמידות הכלכלה הדיגיטלית העולמית מול הטקטיקות המתפתחות של שלוחים אזוריים ותומכיהם. המעבר לנתיבים יבשתיים דרך ישראל ושותפותיה האזוריות עשוי לספק את הגיבוי הנדרש להגנה מפני תוקפנות חות'ית עתידית או התערבות איראנית. ככל שהעולם הדיגיטלי והפיזי הופכים שלובים יותר ויותר, הגנת הכבלים התת-ימיים חייבת להשתלב בתוך דוקטרינות רחבות יותר של אבטחה ימית. ניתן למצוא פרטים נוספים על השפעת השיבושים הללו באתר ה-Times of Israel, שעקב מקרוב אחר ההשלכות הביטחוניות האזוריות וההשפעות על התשתית הישראלית. הבטחת שלמות הקישורים הללו היא תנאי מוקדם למזרח תיכון יציב ומחובר במאה העשרים ואחת.