מבצע "קשת פוסידון" (Operation Poseidon Archer) מייצג תפנית אסטרטגית משמעותית בתגובה הבינלאומית לתוקפנות של התנועה החות'ית בים האדום ובמפרץ עדן. המבצע הצבאי המתמשך, שהושק בינואר 2024, מתמקד ספציפית בשחיקת היכולות הקינטיות של "אנסאר אללה", המוכרים בשם המורדים החות'ים. באמצעות פגיעה בתשתית ההתקפית של הקבוצה, הקואליציה שואפת להשיב את חופש השיט ולהגן על המסחר העולמי. תקיפות אלו הן תוצאה ישירה של השימוש המתמשך של החות'ים בנשק מתקדם נגד כלי שיט מסחריים ונכסים ימיים מאז סוף שנת 2023.
המבצע הפך להכרחי בעקבות ההסלמה בתקיפות הימיות לאחר טבח השביעי באוקטובר בישראל והעימות שהתפתח ברצועת עזה. הנהגת החות'ים, הנהנית מתמיכה איראנית רחבה, הכריזה על מצור על כל כלי שיט שלטענתה קשור לישראל. מצור זה התרחב במהירות וכלל כל כלי שיט העובר במיצרי באב אל-מנדב, נקודת חנק חיונית למסחר הבינלאומי. מבצע "קשת פוסידון" משמש כמשלים ההתקפי למבצע "שומר השגשוג" ההגנתי, ומסמן מעבר לעבר נטרול פעיל של אתרי שיגור.
מקורות והקשר אסטרטגי
הרקע ההיסטורי של מבצע "קשת פוסידון" נטוע במלחמת האזרחים בתימן הנמשכת זה עשור ובהשפעה האזורית הגוברת של "ציר ההתנגדות" האיראני. לאורך שנות ה-2010, החות'ים עברו תהליך של הפיכה מקבוצת מורדים מקומית לשחקן אזורי אימתני המצויד בטילים בליסטיים וטילי שיוט מתוחכמים. חלק ניכר מטכנולוגיה זו, כולל טילי שיוט מסדרת "קודס" וכטב"מים מסוג "ואעיד", חולק מאפייני תכנון משמעותיים עם חומרה איראנית. זינוק טכנולוגי זה אפשר לקבוצה להקרין כוח הרחק מעבר לגבולות תימן, עד לעיר הנמל הישראלית אילת.
טרם תחילת התקיפות הקינטיות, הקהילה הבינלאומית ניסתה נקיטת צעדים דיפלומטיים והגנתיים שונים כדי להרתיע את התוקפנות החות'ית. מועצת הביטחון של האו"ם אימצה את החלטה 2722, שדרשה הפסקה מיידית של התקיפות ואישרה את זכותן של המדינות החברות להגן על כלי השיט שלהן. למרות אזהרות אלו, החות'ים המשיכו במערכת התקיפות שלהם, מה שהוביל את ארצות הברית ובריטניה לאשר תקיפות ממוקדות. גל התקיפות המשמעותי הראשון התרחש ב-11 בינואר 2024, ופגע בלמעלה מ-60 מטרות ב-16 מיקומים שונים בשטח שבשליטת החות'ים.
עובדות מפתח
- המבצע מכוון ספציפית נגד "צמתי כוח" חות'יים, הכוללים מערכות הגנה אווירית, מרכזי פיקוד ושליטה ומחסני תחמושת תת-קרקעיים.
- כוחות הקואליציה משתמשים בשילוב של מטוסים המריאים מנושאות מטוסים, כגון ה-F/A-18 סופר הורנט, וטילי טומהוק המשוגרים מכלי שיט, במטרה למזער את הסיכון לאוכלוסייה אזרחית.
- מבצע "קשת פוסידון" נתמך על ידי קואליציה רחבה הכוללת את אוסטרליה, בחריין, קנדה והולנד, המספקות לוגיסטיקה ומודיעין.
- רשימות המטרות נאצרות בקפידה כדי להתמקד ביכולות הטילים הבליסטיים נגד ספינות (ASBM) של החות'ים, המהווים איום חדשני על הביטחון הימי.
ניתוח ההשפעה הצבאית
הערכת יעילותו של מבצע "קשת פוסידון" מחייבת מבט מעמיק בשחיקת פלטפורמות השיגור של החות'ים ושרשראות האספקה הלוגיסטיות שלהם. בעוד שהקבוצה שומרת על כוח נייד וחמקמק, תקיפות הקואליציה הצליחו לנטרל חלקים נכבדים מאתרי המכ"ם הקבועים ותחנות הניטור החופיות שלהם. נכסים אלו היו קריטיים עבור החות'ים לצורך זיהוי ומעקב מדויק אחר מטרות בנתיבי השיט העמוסים של הים האדום. על פי דיווחים של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS), הלחץ המתמשך אילץ את המורדים להסתמך על שיטות טיווח פחות מדויקות.
יתרה מכך, המבצע פגע בטכנאים המומחים ובמתקני ההרכבה הנדרשים לפריסת הרכיבים המתקדמים שסופקו על ידי איראן. על ידי השמדת סדנאות מיוחדות ובונקרי אחסון, קואליציית ארה"ב-בריטניה שיבשה את ה"Kill Chain" (שרשרת התקיפה) הנחוצה לביצוע תקיפות מוצלחות לטווח ארוך. שחיקה זו רלוונטית במיוחד עבור ישראל, שכן היא מפחיתה את התדירות והדיוק של ניסיונות הפגיעה בשטח דרום המדינה. התקיפות המתמשכות מאותתות לטהראן כי להפצה הבלתי מרוסנת של טכנולוגיית טילים לשחקנים לא-מדינתיים יהיו השלכות קינטיות ישירות.
למרות הצלחות טקטיות אלו, החות'ים הפגינו יכולת עמידה של "ירי וברח", תוך שימוש במשגרים ניידים המוסתרים באזורים מאוכלסים באזרחים או בתנאי שטח קשים. מצב זה מחייב מחזור רציף של איסוף מודיעין, תצפית וסיור (ISR) כדי לזהות איומים חדשים עם הופעתם. ההשפעה ארוכת הטווח של המבצע תלויה ביכולתה של הקואליציה לשמור על קצב מבצעי גבוה תוך סיכול נתיבי ההברחה האיראניים. עדכונים רשמיים על פעולות אלו מסופקים בתדירות גבוהה על ידי פיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM) כדי לשמור על שקיפות ותמיכה בינלאומית.
סיכום ומשמעות עבור ישראל
הצלחתו של מבצע "קשת פוסידון" היא בעלת חשיבות עליונה עבור מדינת ישראל והיציבות הרחבה יותר במזרח התיכון. על ידי שחיקת יכולתם של החות'ים לשגר טילים וכטב"מים לעבר נמל אילת, הקואליציה מסייעת בשמירה על שלמות השער הימי הדרומי של ישראל. לשיבוש הסחר בים האדום יש השלכות כלכליות משמעותיות, והשבת הביטחון במים אלו חיונית לכלכלת הייבוא והייצוא של ישראל. יתרה מכך, המבצע מדגים מחויבות מערבית איתנה לבלימת התוקפנות האזורית של שלוחיה של איראן.
בניתוח סופי, מבצע "קשת פוסידון" אינו רק מערכה צבאית אלא הצהרה על קדושת המשפט הבינלאומי וחופש השיט. הוא מחזק את העיקרון לפיו שחקנים לא-מדינתיים אינם יכולים להחזיק את הסחר העולמי כבן ערובה לאג'נדות פוליטיות או דתיות. עבור ישראל, שחיקת היכולות החות'יות מספקת שכבה חיונית של הגנה אזורית בתקופה של עימות רב-זירתי. כל עוד האיום נמשך, שיתוף הפעולה המתמשך בין ארה"ב, בריטניה ובעלות בריתן נותר המחסום העיקרי נגד הפקרות ימית והסלמה אזורית.