מתחם פרצ'ין הצבאי, הממוקם כ-30 קילומטר מדרום-מזרח לטהראן, מייצג אחד הסכסוכים השנויים ביותר במחלוקת ובלתי-פתורים בתולדות מאמצי אי-הפצת הנשק הגרעיני הבינלאומיים. המתחם מוגדר רשמית כמתקן מחקר וייצור של תחמושת קונוונציונלית וחומרי נפץ עוצמתיים תחת סמכות משרד ההגנה האיראני, ונמצא תחת ביקורת מתמשכת מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), שירותי המודיעין המערביים, ואנליסטים גרעיניים עצמאיים. הטענה המרכזית — כי חלק אחד או יותר מהמתחם הענף שימש לביצוע מחקר הישים ישירות לפיתוח נשק גרעיני, ובפרט לבדיקת מערכות פיצוץ פנימי בעוצמה גבוהה — לא הוכרעה מעולם באופן סופי, בעיקר מפני שאיראן סירבה להעניק לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית גישה בלתי-מוגבלת לאתר במשך יותר משני עשורים.
היסטוריה ורקע של מתחם פרצ'ין
פרצ'ין שימש זה מכבר כאבן יסוד בבסיס התעשייה הביטחונית הקונוונציונלית של איראן, ופעל כמרכז למחקר, פיתוח וייצור של תחמושת, רקטות וחומרי נפץ. בידודו הגיאוגרפי והארגוני מהתשתית התעשייתית האזרחית הדגיש את רגישותו במסגרת המערך הביטחוני האיראני. הערכות מודיעיניות, שפורסמו לראשונה בתחילת שנות האלפיים, הצביעו על כך שמדור ספציפי של המתחם — המופרד פיזית מאזורי התחמושת הקונוונציונלית — הוגדר לפעילויות שאינן עולות בקנה אחד עם ייצור חומרי נפץ רגיל.
תחת לחץ דיפלומטי מתמשך, איפשרה איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לבצע ביקורת מוגבלת בפרצ'ין בנובמבר 2005. המפקחים ביקרו במספר מבנים ואספו דגימות סביבתיות, והסוכנות דיווחה שניתוח הדגימות לא הצביע על נוכחות חומר גרעיני. גורמים רשמיים איראניים, ובהם הנציג הראשי דאז לסוכנות, סייד חוסיין מוסביאן, הצביעו על תוצאות אלה כהצדקה מוחלטת. ואולם, הביקורת הייתה מצומצמת בהיקפה, ומבקרים טענו כי לאיראן הייתה שליטה על אילו מבנים יבוקרו, ובכך עלולים היו האזורים הרגישים ביותר לא להיבדק כלל.
בעקבות הביקורת ב-2005, דחתה איראן באופן עקבי את כל בקשות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לגישה מחודשת לפרצ'ין, עמדה שנשמרה עד סוף העשור ואף לאורך המשא-ומתן שהוביל בסופו של דבר לתוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (JCPOA) משנת 2015. הכחשת גישה ממושכת זו הפכה למאפיין מגדיר של תסכול הקהילה הבינלאומית מהגישה הכוללת של איראן לשקיפות גרעינית.
עובדות מפתח על פרצ'ין וסכסוך הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
- הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית קיבלה ביקורת יחידה ומוגבלת בפרצ'ין בנובמבר 2005 ומאז נמנעה ממנה הגישה, למרות בקשות רשמיות חוזרות ונשנות הנמשכות כמעט שני עשורים.
- דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שפורסם בנובמבר 2011 הסיק כי פרצ'ין שימש ככל הנראה לבדיקת רכיבי נפץ עוצמתיים הישימים ישירות להתקן פיצוץ פנימי של נשק גרעיני, תוך הסתמכות על מודיעין מהימן ממדינות חברות מרובות.
- פיצוץ עוצמתי זיעזע את מתחם פרצ'ין ב-6 באוקטובר 2014, גרם למות לפחות שני עובדים ושבר חלונות במבנים עד תשעה מיילים משם; איראן ייחסה את הפיצוץ לתאונה במהלך הובלת חומרים.
- תצלומי לוויין שהושגו ב-2015 הראו ציוד בנייה כבד, בולדוזרים ופעילות עפר נרחבת במיקום הרגיש ביותר של פרצ'ין, מה שעורר חשד נרחב למאמץ סניטציה מכוון טרם כל ביקורת אפשרית של הסוכנות.
- חלקיקי אורניום התגלו בפרצ'ין ב-2015, מה שהעניק אמינות נוספת לטענות על פעילות גרעינית לא-מוצהרת באתר.
- מסמכים שנתפסו על ידי המודיעין הישראלי מהארכיון הגרעיני הסודי של טהראן וחשפו ב-2018 אישרו כי פרצ'ין כלל תאי פיצוץ עוצמתיים שניתן לעשות בהם שימוש במחקר ופיתוח נשק גרעיני, וכי איראן פעלה באופן פעיל להטעיית הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לגבי פעילויותיה שם.
- במאי 2022 נהרג מהנדס במה שאיראן תיארה כ"חבלה תעשייתית" בפרצ'ין; הניו יורק טיימס דיווח לאחר מכן כי הפיצוץ נגרם על ידי רחפנים מתאבדים.
ניתוח: כישלון ה-JCPOA לפתור את שאלת פרצ'ין
אולי הממד המדאיג ביותר של מחלוקת פרצ'ין הוא המידה שבה ה-JCPOA משנת 2015 — המתואר בהרחבה על ידי תומכיו כפתרון מקיף לאתגר הגרעיני האיראני — נכשל באופן בולט בטיפול במתחם. לא הסכם המסגרת מאפריל 2015 ולא טקסט ה-JCPOA הסופי שנחתם ביולי 2015 הזכירו במפורש את פרצ'ין או הורו על משטר ביקורת אמין לאתר. הסכם צדדי שנוי במחלוקת בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שהוכרז באוגוסט 2015 ובתחילה הוסתר מהקונגרס האמריקני, אפשר לאיראן להשתמש בכוח אדם שלה לאיסוף דגימות סביבתיות בפרצ'ין ולדווח על התוצאות לסוכנות — הסדר שהוגנה נרחבות על ידי מומחי אי-הפצה כמנוגד בצורה יסודית לעקרונות הבסיסיים של אימות בינלאומי עצמאי.
מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דאז, יוקיה אמאנו, הגן על ההסדר וטען שהסוכנות מרוצה מאופני הביקורת. מבקרים, לעומת זאת, ובהם חברי קונגרס אמריקני ואנליסטים עצמאיים במוסדות כגון המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS), טענו שמתן רשות למדינה הנמצאת תחת חקירה לבצע דגימה עצמית מהווה פשרה חסרת תקדים ובלתי-ניתנת להצדקה של מנדט הסוכנות. המשמעות הרחבה יותר של פרצ'ין במסגרת תיק המימדים הצבאיים האפשריים (PMD) של איראן — החקירה הרשמית של הסוכנות לגבי היבטי ההנשקה של התוכנית הגרעינית האיראנית — פירושה שכישלון להבטיח גישה אמיתית הפך את ההערכה הסופית של ה-PMD מדצמבר 2015 לחלקית ולדעת מומחים רבים — בלתי-מספקת. כפי שתועד על ידי הסקירה המקיפה של הספרייה הווירטואלית היהודית על מתקני הגרעין של איראן, הראיות חיזקו את הטענה שאיראן הפרה את אמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני בתחילת שנות האלפיים מתוך כוונה ברורה לשמר את האפשרות לבנות נשק גרעיני תוך הטעיה שיטתית של הקהילה הבינלאומית.
החשיפות מתפיסת הארכיון הגרעיני האיראני על ידי ישראל ב-2018 הוסיפו ממד נוסף של הונאה מתועדת לתיק פרצ'ין. הארכיון אישר לא רק שהאתר שימש לבדיקות חומרי נפץ הרלוונטיים לנשק גרעיני, אלא גם שאיראן תכננה בקפידה את אסטרטגיית ההסתרה שלה, לרבות הסרת קרקע ותשתיות בתקופה 2012–2015. אולי היינונן, לשעבר סגן המנכ"ל של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לענייני בטיחויות ואחד המומחים המובילים בעולם לציות גרעיני איראני, ציין כי איראן נקטה את אותו דפוס של עיכוב מכוון וסרבול בפרצ'ין שבו השתמשה להסתרת מתקני העשרת הנאטנז ופורדו, תוך קניית זמן לחיטוי ראיות לפני הגעת המפקחים. דפוס הונאה מבוסס זה מנותח עוד ברקע של מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב על המימדים הצבאיים האפשריים של איראן.
משמעות לישראל ולביטחון האזורי
עבור ישראל, מתחם פרצ'ין הצבאי מייצג דוגמה קונקרטית ומתמשכת לכך שהאמון במסגרות הדיפלומטיות הבינלאומיות המסדירות את התוכנית הגרעינית של איראן נותר מוגבל מיסודו. כישלון ה-JCPOA לחייב ביקורות אמיתיות, בלתי-מוגבלות וחוזרות של פרצ'ין — אתר בעל קשרים מתועדים למחקר הנשקה גרעינית — גילם את הביקורת הישראלית הרחבה יותר לפיה ההסכם השאיר את השאלה הקריטית ביותר בלתי-פתורה: האם איראן שמרה על הידע המדעי, התשתית, והיכולת המוסדית לבנות נשק גרעיני בהתראה קצרה.
גורמי מודיעין ישראליים ובכירים, לרבות מספר ראשי המוסד, הצביעו עקביות על פעילויות ההסתרה של איראן בפרצ'ין כראיה לכך שלא ניתן לקבל את ההתחייבות המוצהרת של טהראן לפעילות גרעינית שלווית בלבד כערך נקוב. מבצע הארכיון הגרעיני ב-2018, שהביא ראיות מסמכיות על פעילויות הקשורות לנשק בפרצ'ין לידיעת הציבור, נועד במפורש על ידי ישראל להוכיח לקהילה הבינלאומית שפערי האימות מסוג אלו הגלומים במחלוקת פרצ'ין אינם חששות היפותטיים אלא מציאות מתועדת. עבור מתכנני האסטרטגיה הישראלית, איראן גרעינית שתוכניתה עברה דרך מתקנים כמו פרצ'ין, מוגנים מפיקוח בינלאומי אמיתי, מהווה איום קיומי המחייב תגובות דיפלומטיות, מודיעיניות ובמידת הצורך גם צבאיות מתמשכות. מעמדו הבלתי-פתור של פרצ'ין משמש אפוא גם כסמל וגם כמדד מהותי לחוסר השלמות של כל הסדר דיפלומטי שאינו מתחשב בהיסטוריה ההונאה הגרעינית המוכחת של איראן.