---
title: "מה אומר חוק ירושלים הישראלי מ-1980"
description: "חוק היסוד מגדיר את ירושלים השלמה והמאוחדת כבירת ישראל, קובע בה את מוסדות המדינה המרכזיים, מגן על המקומות הקדושים ומחייב את הממשלה לפיתוח העיר."
url: "https://he.hasbara.co.il/resources/jerusalem-and-international-law/the-jerusalem-law-of-1980"
type: "resource-page"
locale: "he"
categories: ["ירושלים והמשפט הבינלאומי"]
---

# מה אומר חוק ירושלים הישראלי מ-1980

*חוק היסוד מגדיר את ירושלים השלמה והמאוחדת כבירת ישראל, קובע בה את מוסדות המדינה המרכזיים, מגן על המקומות הקדושים ומחייב את הממשלה לפיתוח העיר.*

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, שהתקבל ב-30 ביולי 1980, קובע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". הוא מגדיר את ירושלים כמקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון, מגן על הגישה למקומות הקדושים ומורה לממשלה לתמוך בפיתוח העיר. החוק עיגן את מעמדה של ירושלים כבירה בחוק יסוד, בעוד שמועצת הביטחון ערערה על תוקפו הבינלאומי בהחלטה 478.

## ארבע הוראות מרכזיות

סעיף 1 מצהיר כי ירושלים היא בירת ישראל. סעיף 2 קובע בה את מקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. סעיף 3 מחייב הגנה על המקומות הקדושים מפני חילול ופגיעה, כולל הבטחת חופש הגישה של בני הדתות השונות למקומות המקודשים להם. סעיף 4 מורה לממשלה לשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה, כולל באמצעות מענק שנתי מיוחד לעירייה ועדיפות בפעולות פיתוח ממשלתיות.

נוסח החוק קושר בין מוסדות לאומיים, נגישות דתית והשקעה אזרחית. הוא אינו כולל מפה מפורטת בארבעת הסעיפים המקוריים הללו. התרגום לאנגלית של הכנסת מתעד את החקיקה המקורית מ-1980 ותיקונים מאוחרים יותר; ראו את [נוסח חוק היסוד](https://m.knesset.gov.il/EN/activity/documents/BasicLawsPDF/BasicLawJerusalem.pdf). דברי ההסבר של הכנסת מציינים כי החוק איגד הוראות שהיו מפוזרות קודם לכן בחוקים שונים בנוגע לירושלים כבירה, מושב מוסדות המדינה, מקומות קדושים ופיתוח.

## מדוע חוקקה אותו הכנסת

עד 1980 כבר שימשה ירושלים כמרכז השלטוני של ישראל, והמשפט והמדיניות הישראליים התייחסו לעיר כאל הבירה. חוק היסוד עיגן עמדה זו בחקיקה אחת ברמה חוקתית ועמד על אחדות העיר. הכנסת אימצה אותו ב-30 ביולי 1980. מוקדם יותר באותה שנה אימצה מועצת הביטחון את החלטה 476, ובאוגוסט אימצה את החלטה 478 לאחר חקיקת החוק. לפיכך, החוק היווה גם מענה חקיקתי רשמי למחלוקות בינלאומיות מתמשכות על מעמדה של ירושלים ופעולות ישראל בה.

מטרתו הישירה של חוק היסוד אינה בגדר השערה: הוא קובע את מעמדה של ירושלים כבירה, את תפקידה המוסדי, את ההגנה על מקומות קדושים ואת מדיניות הפיתוח שלה. תיקונים מאוחרים יותר הוסיפו הוראות הנוגעות לשטח השיפוט של העירייה ולהגבלות על העברת סמכויות. אין לבלבל בין סעיפים מאוחרים אלה לבין ארבעת הסעיפים שנחקקו ב-1980. תרגום הכנסת מפרט את היסטוריית התיקונים ומציג הוראות עדכניות אלה בנפרד.

## החוק הישראלי והחלטה 478

ב-20 באוגוסט 1980 קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 478 ברוב של 14 קולות, כאשר ארצות הברית נמנעה. היא קבעה כי חוק היסוד מפר את המשפט הבינלאומי, הכריזה כי צעדים ששינו או התיימרו לשנות את אופייה ומעמדה של ירושלים בטלים ומבוטלים, סירבה להכיר בחוק וקראה למדינות בעלות נציגויות דיפלומטיות בירושלים להסיג אותן. [החלטה 478](https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-187506/) עונה אפוא על שאלה שונה מזו של חוק היסוד: היא מציגה את תגובת המועצה לחוק הישראלי הפנימי ולהשלכותיו הבינלאומיות.

נוסח מועצת הביטחון אינו מוחק את חוק היסוד מהמשפט הישראלי, ואין בחוק היסוד כדי לבטל את החלטת המועצה. שני המסמכים מציגים עמדות משפטיות מנוגדות. [החלטה 242](https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-184858/), שהתקבלה ב-1967, אינה נוקבת בשמה של ירושלים; יש לקרוא את ניסוחה בנוגע לנסיגה ולגבולות בטוחים ומוכרים על פי תנאיו שלו. ראו [את הנוסח וההיקף המדויקים של החלטות 242 ו-478](https://he.hasbara.co.il/resources/jerusalem-and-international-law/resolutions-242-and-478-on-jerusalem) ואת [התוכנית המוקדמת יותר של האו"ם לעיר בינלאומית](https://he.hasbara.co.il/resources/jerusalem-and-international-law/corpus-separatum-and-why-it-lapsed).

הכרזת ישראל מגנה גם על הגישה למקומות קדושים של כל הדתות. לשאלה הנפרדת של הכרה בינלאומית באמצעות פרקטיקה דיפלומטית, ראו [אילו מדינות פתחו שגרירויות בירושלים](https://he.hasbara.co.il/resources/jerusalem-and-international-law/embassies-in-jerusalem-since-2018).

## עמודים

- [מעמדה של ירושלים במשפט הבינלאומי](/resources/jerusalem-and-international-law/overview.md)
- [מדוע התוכנית מ-1947 לעיר בינלאומית מעולם לא נכנסה לתוקף](/resources/jerusalem-and-international-law/corpus-separatum-and-why-it-lapsed.md)
- [מה אומרות החלטות 242 ו-478 על ירושלים](/resources/jerusalem-and-international-law/resolutions-242-and-478-on-jerusalem.md)
- [אילו מדינות פתחו שגרירויות בירושלים לאחר 2018?](/resources/jerusalem-and-international-law/embassies-in-jerusalem-since-2018.md)
- [מה השמיטו החלטות אונסק"ו על ירושלים](/resources/jerusalem-and-international-law/unesco-resolutions-on-jerusalem.md)

## מקורות

- [m.knesset.gov.il](https://m.knesset.gov.il/EN/activity/documents/BasicLawsPDF/BasicLawJerusalem.pdf)
- [main.knesset.gov.il](https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/pages/basiclaws.aspx)
- [un.org](https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-187506/)
- [un.org](https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-184858/)
