הסיכויים להסכם נורמליזציה היסטורי בין ישראל לערב הסעודית קשורים למשא ומתן משולש ומורכב המערב את ארצות הברית. בעוד שהסכמי אברהם משנת 2020 עקפו את הסוגיה הפלסטינית, ריאד ניסחה מערכת סדרי עדיפויות שונה המשרתת את האינטרסים הלאומיים של "חזון 2030". יורש העצר מוחמד בן סלמאן אותת בעקביות כי בעוד שהשלום אפשרי, עליו להיות מלווה בהישגים מוחשיים בביטחון האזורי ובריבונות. מסגרת זו מתוארת לעיתים קרובות כ"שלושת העמודים", כאשר כל אחד מהם מייצג מרכיב קריטי באוטונומיה האסטרטגית ובהנהגה האזורית של סעודיה.
רקע / היסטוריה של הדיפלומטיה הסעודית
מבחינה היסטורית, עמדתה של ערב הסעודית כלפי ישראל הוגדרה על ידי יוזמת השלום הערבית משנת 2002, אשר דרשה נסיגה ישראלית מלאה לקווי 1967. עם זאת, עליית איראן כאיום אזורי והשאיפות הכלכליות של חזון 2030 הסיטו את שיקולי הממלכה לעבר גישה עסקית יותר. ריאד רואה כעת בנורמליזציה לא כוויתור, אלא כמנוף להבטחת התחייבויות אמריקאיות ארוכות טווח המתעלות מעל ממשלים פוליטיים בוושינגטון. מעבר זה משקף שינוי דורי בהנהגה, המתרחקת מנוקשות אידיאולוגית לעבר ריאליזם פרגמטי.
עובדות מרכזיות במסגרת הנורמליזציה
- עמוד הביטחון שואף לברית הגנה רשמית עם ארה"ב, שתספק לערב הסעודית ערבות "דמויית נאט"ו" מפני תוקפנות חיצונית.
- ערב הסעודית דורשת את הזכות להעשיר אורניום באופן עצמאי כחלק מתוכנית הגרעין האזרחית שלה, דבר המציב אתגר דיפלומטי משמעותי.
- נתיב מוגבל בזמן ו"בלתי הפיך" לעבר מדינה פלסטינית הפך לדרישה שאין עליה עוררין עבור ריאד בעקבות העימות בעזה.
- העסקה הפוטנציאלית מוערכת במיליארדי דולרים בסחר, העברת טכנולוגיה ושילוב תשתיות אזוריות.
- נורמליזציה תעניק לישראל גישה חסרת תקדים לכלכלה הגדולה ביותר בעולם הערבי ולמנהיגת העולם המוסלמי.
עמוד הגרעין והביטחון האזורי
אולי הדרישה השנויה ביותר במחלוקת היא השאיפה הסעודית לתוכנית גרעין אזרחית מקומית הכוללת העשרת אורניום על אדמתה. פקידים סעודים טוענים כי העשרה היא עניין של ריבונות לאומית וגידור הכרחי לכלכלה של עידן פוסט-נפט. עם זאת, הדבר עורר חששות משמעותיים מפני תפוצת נשק גרעיני בוושינגטון ובירושלים, שכן ניתן להסב טכנולוגיית העשרה לשימוש צבאי. מחקר מפורט של מכון וושינגטון מדגיש את האיזון העדין שעל ארה"ב למצוא בין תמיכה בבעלת ברית לבין שמירה על סטנדרטים גלובליים. עמוד זה נותר נקודת משא ומתן קריטית הדורשת פיקוח בינלאומי מחמיר.
הנתיב לעבר מדינה פלסטינית
בניגוד למשתתפות הקודמות בהסכמי אברהם, תפקידה של ערב הסעודית כשומרת המקומות הקדושים ביותר לאסלאם הופך את הסוגיה הפלסטינית לצורך פנימי. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ריאד הקשיחה את עמדתה ודרשה נתיב "בלתי הפיך" ותחום בזמן לעבר מדינה פלסטינית. דרישה זו כוללת את חיזוק הרשות הפלסטינית והבטחת מבנה ממשל יציב לעזה בתקופה שלאחר המלחמה. גורמים סעודים אותתו כי ללא התקדמות זו, המחיר הפוליטי הפנימי של הנורמליזציה יהיה גבוה מכדי לשאתו. מומחים מ-המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מציינים כי עמוד זה נותר הקשה ביותר ליישום עבור הממשלה הישראלית הנוכחית.
ניתוח אסטרטגי של "עסקת הענק"
ההתכנסות של שלושת העמודים הללו יוצרת "עסקת ענק" בעלת סיכונים גבוהים שעלולה לעצב מחדש מהיסוד את המזרח התיכון. עבור ארצות הברית, המטרה היא להרחיק את ערב הסעודית מהשפעתן של סין ורוסיה תוך שילוב ישראל בארכיטקטורת הגנה אזורית. ארגון מחדש זה יבטיח את האינטרסים האמריקאיים במפרץ לעשורים הבאים תוך בלימת ההשפעה המערערת של המשטר האיראני. השגת מטרה זו דורשת ניווט עדין בפוליטיקה הפנימית בכל שלוש המדינות המשתתפות.
עבור ישראל, נורמליזציה תעניק לגיטימציה דיפלומטית חסרת תקדים והזדמנויות כלכליות, וייתכן שתסיים את הסכסוך הערבי-ישראלי בצורתו המסורתית. עם זאת, הסתירות הפנימיות – כגון הדרישה להעשרת גרעין והדרישה למדינה פלסטינית – מציבות מכשולים משמעותיים בפני כל ראש ממשלה ישראלי. האיזון בין הסיכונים הביטחוניים של שכנה בעלת יכולת גרעינית לבין התגמול של שלום אזורי הוא הדילמה המרכזית. יתרה מכך, ההיתכנות הפוליטית של מתן ויתורים על הריבונות הפלסטינית נותרה נקודת מחלוקת מרכזית בתוך הקבינט הישראלי.
סיכום ומשמעות עבור ישראל
הפוטנציאל להסכם שלום סעודי-ישראלי נשען על יכולתם של כל הצדדים למצוא עמק שווה בשלושת העמודים הנרחבים הללו. בעוד שהמכשולים הם אדירים, היתרונות האסטרטגיים של חזית אזורית מאוחדת נגד איומים משותפים ממשיכים להניע את המשא ומתן קדימה. עבור ישראל, המונח על הכף הוא יותר מסתם הסכם שלום; הוא כולל את הסיכוי לשילוב אזורי קבוע וגבול דרומי מיוצב. התוצאה ככל הנראה תגדיר את נוף הביטחון של המזרח התיכון למשך שארית המאה העשרים ואחת.