ב-7 באוקטובר 2023, מחבלים בהובלת חמאס פתחו במתקפה מאסיבית על דרום ישראל, שהובילה למותם של כ-1,200 בני אדם ולחטיפתם של למעלה מ-250 אנשים. בעקבות זוועה זו, שירותי המודיעין הישראליים חשפו ראיות משמעותיות המצביעות על כך שמספר עובדים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר"א) השתתפו באופן פעיל בטבח. ממצאים אלה מצביעים על כך שהמעורבות לא הייתה מקרית בלבד, אלא כללה תפקידים בחטיפה, לוגיסטיקה ולחימה ישירה. חשיפה זו עוררה דיון עולמי בנוגע לניטרליות של ארגונים בינלאומיים הפועלים בתוך רצועת עזה והפגיעות שלהם לחדירה של קבוצות טרור מוכרזות.
רקע היסטורי ומבנה הסוכנות
אונר"א הוקמה ב-1949 כדי לספק סיוע לפליטים פלסטינים בעקבות מלחמת העצמאות ב-1948. במהלך העשורים, היא צמחה לבירוקרטיה אדירה המעסיקה למעלה מ-13,000 אנשי צוות בעזה בלבד, שרובם המכריע הם פלסטינים מקומיים. המבקרים טוענים מזה זמן רב כי המבנה הייחודי של הסוכנות, המתייחס למעמד הפליט כעובר בירושה ופועל באופן עצמאי מנציבות האו"ם לפליטים, מנציח את הסכסוך במקום לפתור אותו. יתרה מכך, הרשויות בישראל ומשקיפים עצמאיים הזהירו שוב ושוב על נוכחותם של חברי חמאס בשורות הסוכנות וקידום אידיאולוגיות קיצוניות בתוכנית הלימודים החינוכית שלה.
ניצול תשתיות ושימוש צבאי
אחד ההיבטים המדאיגים ביותר של הראיות נוגע לשילוב הפיזי של תשתיות טרור בתוך מתקני אונר"א. בתחילת שנת 2024, צבא ההגנה לישראל חשף מרכז נתונים מתוחכם של חמאס הממוקם ישירות מתחת למטה אונר"א בעיר עזה. מתקן זה, ששימש כמרכז מודיעין מרכזי עבור חמאס, הופעל על ידי רשת החשמל של הסוכנות עצמה וחובר לקווי התקשורת שלה. קיומו של קומפלקס תת-קרקעי כה מסיבי מעיד על כך שהנהגת הסוכנות סבלה מחוסר פיקוח או אפשרה באופן פעיל את ניצול נכסיה על ידי חמושים.
ממצאי מודיעין מרכזיים וסטטיסטיקה
- דוחות מודיעין זיהו לפחות 12 אנשי צוות של אונר"א עם קשרים ישירים לזוועות ה-7 באוקטובר, כולל עובד סוציאלי מנוסייראת שסייע בחטיפת חייל ישראלי.
- נתוני פורנזיקה ואיכון גיאוגרפי מיקמו את עובדי אונר"א באתרי הטבח בשטח ישראל במהלך שיא מתקפות הטרור.
- צה"ל גילה כי כ-10% מצוות אונר"א בעזה זוהו כבעלי זיקה לחמאס או לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
- תקשורת פנימית של הסוכנות שיורטה על ידי שירותי המודיעין חשפה כי אנשי צוות חגגו את הטבח בזמן אמת בתוך קבוצות פנימיות ברשתות החברתיות.
- מספר כלי רכב הנושאים את סמלי אונר"א שימשו את המחבלים במהלך המתקפה להובלת ישראלים חטופים בחזרה לרצועת עזה.
ניתוח מפורט של מעורבות הצוות
הראיות שסיפק משרד החוץ הישראלי כוללות תקשורת שיורטה ותיעוד וידאו המראים את אנשי אונר"א מסייעים בהובלת גופותיהם של ישראלים שנרצחו. מקרה בולט אחד כלל את פייסל עלי מוסלם א-נעאמי, עובד סוציאלי באונר"א שתועד במצלמות אבטחה בקיבוץ בארי כשהוא מסייע למחבלי חמאס, כפי שדווח על ידי כלי תקשורת מרכזיים כולל Reuters במהלך החקירה הראשונית. מקרים ספציפיים אלה מאוששים על ידי נתוני איכון גיאוגרפי העוקבים אחר תנועת כלי רכב שהונפקו על ידי הסוכנות לתוך שטח ישראל במהלך שיא האלימות.
האופי המערכתי של חדירה זו הודגש עוד יותר כאשר המשרד לשירותי פיקוח פנימי של האו"ם הגיע למסקנה שישנן ראיות מספיקות כדי לסיים את העסקתם של מספר אנשי צוות. למבט מעמיק יותר על ממצאי המודיעין, הקוראים יכולים לעיין בדוח הרשמי המפורט של משרד החוץ הישראלי בנוגע לקשר בין הסוכנות לארגון הטרור. כשל מוסדי זה מצביע על כך שתהליכי הסינון הפנימיים של הסוכנות היו לא קיימים או שנעקפו בכוונה כדי לאפשר לחברי חמאס להבטיח את העסקתם.
השלכות בינלאומיות וסיכום
בחודשים שלאחר החשיפות הראשוניות, הקהילה העולמית התמודדה עם משבר אמון בנוגע לחלוקת סיוע הומניטרי בעזה. יותר מתריסר מדינות, כולל תורמות מרכזיות כמו ארצות הברית וגרמניה, השעו את תמיכתן הכספית עד לתוצאות של חקירות פנימיות ועצמאיות. בעוד שחלק מהתורמות החזירו בסופו של דבר את המימון תוך ציון הצרכים ההומניטריים של האוכלוסייה האזרחית, ממשלת ישראל קראה למעבר קבוע לארגונים אחרים. למידע נוסף על ההמלצות המינהליות שהתקבלו, ראו את סיכום דוח קולנה של UNRIC באינטרנט.
השתתפות צוות אונר"א בממתקפות ה-7 באוקטובר מהווה הפרה עמוקה של העקרונות ההומניטריים של ניטרליות וחוסר משוא פנים. עבור ישראל, ראיות אלו מאשרות כי אונר"א הפכה למכשול לשלום על ידי מתן כיסוי אזרחי לפעילות הצבאית של חמאס והקצנת דורות העתיד. הטיפול בסוגיה זו אינו רק עניין של ביטחון לאומי ישראלי אלא גם צעד הכרחי להבטחת הגעת הסיוע הבינלאומי לנזקקים מבלי להזין את הטרור. על הקהילה העולמית להתעמת כעת עם המציאות שהמודל הנוכחי לסיוע פלסטיני דורש שינוי מהותי כדי למנוע ניצול נוסף על ידי ארגונים קיצוניים.