הרפובליקה האסלאמית של איראן

קריסת ארכיטקטורת הפסקת האש

מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן פוקע ללא חידוש, בעוד טהרן מאותתת על מעבר לעמדה התקפית מלאה והעימות במצר הורמוז מחריף בצורה מסוכנת.

6 דקות קריאהHasbara

ביום ה-171 למבצע אריה שואג, הפיגום הדיפלומטי השברירי שבלם את המערכה הצבאית הגדולה ביותר במזרח התיכון מזה דור קרס בקול רעש גדול. הנשיא דונלד טראמפ אישר ב-17 באוגוסט כי ארצות הברית לא תאריך את מזכר ההבנות בן שישים הימים שנחתם עם איראן ב-17 ביוני באיסלאמאבאד, והצהיר כי טהרן "לא תעשה עם ארצות הברית את סוג העסקה שהוא סבר שהיה נחוץ". תוך שעות ספורות, גורמים איראניים בכירים מסרו לכלי תקשורת בינלאומיים כי הרפובליקה האסלאמית תעבור לעמדה צבאית "התקפית לחלוטין", וכוחות הפרוקסי של איראן — ובראשם החות'ים — החלו לאיים על נתיב שיט אסטרטגי שני. מלחמת האש הפעילה בין ישראל, ארצות הברית ואיראן עשויה להיות בהפוגה מבצעית, אך התנאים שהובילו להפוגה זו התפוגגו כעת לחלוטין.

עלייתו ונפילתו של מזכר ההבנות

מזכר ההבנות שפג תוקפו ב-17 באוגוסט היה בעצמו תוצר של חודשים של שפיכות דמים. מבצע "אריה שואג" נפתח ב-28 בפברואר 2026, כאשר כ-200 מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי פתחו במה שבכירים ישראלים תיארו כ"מבצע האווירי המתואם הגדול ביותר בתולדות חיל האוויר הישראלי", תוך יצירת מסדרון אווירי רציף מעל טהרן בתוך עשרים וארבע שעות. על פי ציר הזמן המקיף של הספרייה היהודית המקוונת (JVL), התקיפות הראשוניות כוונו נגד המטה הכללי ומפקדת המודיעין של איראן בטהרן, ובעקבותיהן הותקפו מתקני גרעין וטילים מרכזיים, לרבות נתנז, כור המים הכבדים באראכ, פארצ'ין וכור ח'ונדאב. בין ההרוגים שמותם אושר במטח הפתיחה היו גנרל חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה; רב-אלוף מוחמד באקרי, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן; ואמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד כוח האוויר והחלל של משמרות המהפכה.

עד חודש אפריל כבר הצהיר ראש הממשלה נתניהו כי המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל "השמידה את תוכניות הגרעין והטילים של איראן". עיתון העסקים המרכזי של איראן הודה כי כל חודש של לחימה מהווה "נסיגה כלכלית של חמש שנים", כאשר סך הנזקים נאמד בסכום עתק של 270 מיליארד דולר. עם זאת, מתקן ההעשרה התת-קרקעי העמוק של איראן בפורדו נותר שלם, והמשטר — חבול אך לא שבור — שמר על כמות מספקת של אורניום מועשר כדי לשקם חלקים מתוכניתו. היה זה המבוי הסתום האסטרטגי הזה שדחף את שני הצדדים לשולחן המשא ומתן בפקיסטן, שם תיווכה קטר על מזכר ההבנות ב-17 ביוני.

התנאים היו שאפתניים: איראן תפנה את המוקשים שלה ממצר הורמוז, ארה"ב תסיר את המצור הימי שלה, וושינגטון תציע חבילת שיקום בסך 300 מיליארד דולר המותנית בכך שאיראן תיטוש לצמיתות את חתירתה לנשק גרעיני. אולם כבר מההתחלה האשימו שני הצדדים זה את זה בהפרות. המצור האמריקני על נמלי איראן, אותו תיעד בפירוט המכון להגנת הדמוקרטיות (FDD), היה בתוקף מאז ה-13 באפריל ומעולם לא הוסר לחלוטין. איראן, מצדה, מעולם לא השלימה את התחייבויותיה לפינוי המוקשים. עד יולי כבר התחדשו התקיפות לסירוגין, כאשר פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) השלים שלושה עשר לילות רצופים של תקיפות על מטרות איראניות בשלהי יולי.

חבית חומר הנפץ של הורמוז

מצר הורמוז — שדרכו עוברת מדי יום כחמישית מתפוקת הנפט העולמית — הוא כיום נתיב המים המסוכן ביותר על פני כדור הארץ. ב-17 באוגוסט חזר טראמפ והדגיש את טענתו כי ארצות הברית שולטת במצר, טענה שאיראן נשבעה לאתגר בכוח. טהרן איימה לפרוץ את המצור הימי של ארה"ב, וגורם איראני בכיר ששמו לא פורסם הזהיר את חברות הספנות העולמיות מפני התיישרות עם עמדתה של וושינגטון בעימות הימי.

הניתוח האסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בישראל מזהיר מזה זמן רב מפני תרחיש זה בדיוק. כפי שציינו אנליסטים של ה-INSS בהערכתם לגבי תרחישי חירום במצר הורמוז, איראן מחזיקה ב"אלפי מוקשים ימיים, סוללות טילים וארטילריה חופיות, סירות מהירות חמושות בכבדות וצוללות ננסיות" — ודוקטרינת הלוחמה הימית של משמרות המהפכה כוללת "שליטה חכמה" בתנועה דרך המצר שרוחבו שלושים מייל, שבמסגרתה תוכל איראן למנוע באופן סלקטיבי מעבר של ספינות ממדינות עוינות. אפילו שיבוש חלקי, כך העריך ה-INSS, יוביל להשפעות מתמשכות על שוקי האנרגיה העולמיים "מעבר לאירוע עצמו, בשל החשש ממחסור בהיצע".

כעת האיום שלח גרורות אל מעבר למצר הורמוז. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח ב-18 באוגוסט כי החות'ים הנתמכים על ידי איראן מאיימים על מצר באב אל-מנדב — נתיב המעבר הצר בים האדום שדרכו ניתבה ערב הסעודית מחדש למעלה מ-3.6 מיליון חביות נפט ביום לייצוא, בדיוק בשל הפגיעה בנתיב הורמוז. אם שני המצרים יעמדו תחת איום סימולטני, ארכיטקטורת האנרגיה העולמית תעמוד בפני משבר ללא תקדים בעידן המודרני.

האיתות של טהרן על מעבר ל"עמדה התקפית מלאה"

ההצהרה של איראן כי תאמץ עמדה "התקפית לחלוטין" היא ההסלמה הרטורית המדאיגה ביותר מאז נחתם מזכר ההבנות. אף שהיכולות הצבאיות של איראן נפגעו קשות — בכירים אמריקנים דיווחו בשלהי מרץ כי שיגורי הטילים הבליסטיים של איראן ירדו ב-86 אחוזים בהשוואה לימיו הראשונים של העימות — טהרן שומרת על כלים א-סימטריים שיכולים לגרום נזק משמעותי. רשת הפרוקסי שלה, המשתרעת מהחות'ים בתימן ועד לכוחות המיליציות בעיראק ובסוריה, נותרה מבצעית בחלקה. האזהרה של איראן לחבל כורדיסטן העיראקית, שנמסרה על ידי שר החוץ עבאס עראקצ'י ב-18 באוגוסט, מרמזת כי טהרן עשויה להיערך לפתיחת — או לאיום על — חזיתות משניות כדי למתוח את משאביהן של ארצות הברית ובעלות בריתה.

ממד הפרוקסי הזה מעצים חשש שכבר הועלה על ידי אנליסטים ביטחוניים: המערכה הממושכת באיראן מסיטה נכסים צבאיים של ארה"ב מהזירה האינדו-פסיפית ברגע שבו סין עוקבת בעניין רב. העיתון ניו יורק טיימס דיווח ב-17 באוגוסט כי ממשל טראמפ, הניצב בפני מה שהעיתון תיאר כ"בוץ טובעני", פנה לערוץ דיפלומטי לא שגרתי — מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און — בחיפוש אחר מנופי לחץ או תיווך. האירוניה האסטרטגית היא זועקת: מערכה שנפתחה במטרה לחסל את איום הפצת הנשק הגרעיני המסוכן בעולם צרכה משאבים רבים כל כך, עד שהיא עלולה לעודד יריבים אחרים לפעול.

החזית מבית והמחאה

בעוד העימות נגרר מעבר ליומו ה-170, המחיר מבית הופך קשה יותר להתעלמות. שלושה עשר אנשי שירות אמריקנים נהרגו בפעילות מבצעית מאז פברואר, בהם קפטן קרטיס אנגסט מכנף התדלוק האווירי ה-121, שנהרג בהתנגשות באוויר מעל מערב עיראק ב-12 במרץ. התנגדות בתוך השורות צפה בפומבי: חייל בחיל האוויר האמריקני הצהיר ב-17 באוגוסט כי יסכים לקבל עונש צבאי בשל מחאה נגד המלחמה, בהמשך למעצרו ביולי של מייג'ור חיל האוויר ג'ייסון ווטסון בגבעת הקפיטול, שם אחז בשלט "להעמיד לדין. להרשיע. להדיח" בעודו לובש מדים.

אין אלו סימנים לצבא במשבר — כוחותיה המזוינים של ארה"ב צלחו התנגדויות פנימיות גדולות בהרבה בעימותים בעבר — אך הם מהווים אינדיקטורים למבצע שחרג מלוח הזמנים שיועד לו מלכתחילה. למעלה מ-115,600 טונות של ציוד צבאי אמריקני סופקו דרך ערוצים של בעלות הברית לתמיכה במבצע "אריה שואג", מחויבות לוגיסטית יוצאת דופן המעידה הן על היקפה של המערכה והן על עומק השותפות האסטרטגית בין ארה"ב לישראל העומדת בבסיסה.

72 השעות הבאות יגדירו את מסלול המלחמה

המסגרת הדיפלומטית נעלמה. פקיעת תוקפו של מזכר ההבנות אינה עניין טכני — היא מהווה הסרה של המנגנון הרשמי היחיד שמנע את חידוש מעשי האיבה בקנה מידה גדול בין המעצמה הצבאית המובילה בעולם לבין משטר אשר, חלש ככל שיהיה, נותר מחויב לאידיאולוגיה המהפכנית שלו ולשאיפתו להגמוניה אזורית. נשיא טורקיה ארדואן דחק להמשך המאמצים הדיפלומטיים בשיחה עם טראמפ ב-17 באוגוסט, אך מילים ללא מסגרת הן כעשן פורח.

מעמדה האסטרטגי של ישראל נותר איתן. מבצע "אריה שואג" השיג את מה שעשורים של דיפלומטיה לא הצליחו להשיג: השמדה מאומתת של מתקני העשרת הגרעין העיקריים של איראן, חיסול ההנהגה הצבאית הבכירה של משמרות המהפכה, ושחיקת יכולות הטילים והכטב"מים של טהרן לשבריר מרמתן שלפני המלחמה. אולם המשטר בטהרן לא קרס, מתקן פורדו עדיין קיים, וארכיטקטורת הפרוקסי של איראן — אף שנפגעה — ממשיכה לאיים על האינטרסים של ישראל, של ארצות הברית ושל בעלות בריתן, מהים האדום ועד למפרץ הפרסי. 72 השעות הבאות יקבעו אם ההפוגה המבצעית של מבצע "אריה שואג" תהפוך להפסקת אש מתמשכת, או שמא תהיה רק הפסקה זמנית לפני הפרק המסוכן ביותר של המלחמה.

מקורות

  1. 1
    Islamabad Memorandum - Wikipediahttps://en.wikipedia.org/wiki/Islamabad_Memorandum
  2. 2
    America Strikes Iran - Operation Midnight Hammerhttps://jewishvirtuallibrary.org/america-strikes-iran-operation-midnight-hammer
  3. 3
    Countering Iran’s Latest “Smart Control” Gambit in the Strait of Hormuzhttps://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/countering-irans-latest-smart-control-gambit-strait-hormuz
#operation roaring lion#iran#israel#strait of hormuz#us-iran mou#houthis#middle east#military briefing