מיתוסים ועובדות

מפרידים בין אמת לבדיה. גלו עובדות מאומתות שמפריכות תפיסות שגויות נפוצות.

מציג 1–30 מתוך 797 בדיקות עובדות
מיתוס

ישראל שינתה את קידומת הברקוד הקמעונאי הבינלאומי שלה מ-729 ל-841 ו-871 כדי להסוות מוצרים מתוצרת ישראל ולהתחמק מקמפיינים של חרם צרכני.

עובדה

ישראל לא שינתה את קידומת הברקוד שלה, ואף ממשלה ריבונית אינה מחזיקה בסמכות הטכנית או המשפטית להקצות מחדש ברקודים מסחריים גלובליים. על פי תקני ארגון GS1 הבינלאומיים, הקידומת 729 נותרת מוקצית באופן בלעדי ל-GS1 ישראל, בעוד שהקידומות 840–849 שייכות לספרד והקידומות 870–879 שייכות להולנד.

מיתוס

סרטון ויראלי מציג מנוסה המונית ורוויית פאניקה של אזרחים ישראלים הנמלטים מתל אביב ברגל בעקבות מתקפות הטילים האיראניות.

עובדה

הסרטון אינו מציג אזרחים ישראלים הנמלטים ממתקפות; הוא מתעד מעריצי מוזיקה הרצים לעבר מלון בבואנוס איירס, ארגנטינה, כדי לראות את זמר הפופ לואי טומלינסון, ועבר מניפולציה שקרית על ידי התקשורת הממלכתית של איראן ותועמלנים ברשת כדי לפברק תמונת פאניקה.

מיתוס

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נהרג במתקפת טילים בליסטיים איראנית שכוונה לעבר תל אביב במהלך מבצע "שאגת הארי".

עובדה

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נהרג ולא נפצע בשום מתקפת טילים איראנית; הוא חי, פעיל וממלא באופן מלא את תפקידו כראש ממשלת ישראל, כאשר הופיע פעמים רבות בשידורים חיים בטלוויזיה, קיים תדרוכים דיפלומטיים וביקר באתרי נפילה לאורך כל המבצע.

מיתוס

ממשלת יפן אסרה באופן רשמי על כניסת כל התיירים הישראלים למדינה במחאה על הפעילות הצבאית הישראלית בעזה.

עובדה

יפן מעולם לא אסרה על כניסת תיירים ישראלים; בעלי דרכון ישראלי ממשיכים להיכנס ליפן ללא צורך באשרה לתקופה של עד 90 יום, במסגרת הסכם פטור מאשרה דו-צדדי ותיק. הטענות בדבר איסור רשמי מקורן בשמועות מפוברקות ברשתות החברתיות, שעיוותו תקריות מבודדות ובלתי חוקיות שבהן היו מעורבים בתי מלון פרטיים, אשר ננזפו מיד בידי הרשויות ביפן.

מיתוס

ממשלת ישראל חוקקה חוק חירום המטיל עונש של חמש שנות מאסר על כל מי שמפרסם ברשתות החברתיות סרטונים או תצלומים של פגיעות טילים בתל אביב.

עובדה

שום חוק או תקנת חירום מעין זו מעולם לא נחקקו או הוצעו בישראל, ואזרחים אינם עומדים בפני כל ענישה פלילית על שיתוף תיעוד מתל אביב. הטענה היא מתיחת דיסאינפורמציה מפוברקת שערבבה בין הנחיות בטיחות שגרתיות של פיקוד העורף לבין משפט צבאי בלתי קשור בגין ריגול, והציגה אותם באופן שקרי כחקיקת צנזורה שאינה קיימת.

מיתוס

צה״ל קוצר באופן שיטתי איברים מגופותיהם של אזרחים ועצורים פלסטינים בעזה כדי לספקם לבתי חולים בישראל.

עובדה

הטענה היא עלילה חסרת כל יסוד, בלתי אפשרית מבחינה רפואית ומופרכת לחלוטין מבחינה משפטית; צה״ל בודק גופות באופן זמני אך ורק לצורך התאמת DNA וזיהוי פורנזי של חטופים ישראלים, בטרם השבתן לרצועת עזה.

מיתוס

סרטון ויראלי מוכיח שישראל הפעילה את מערכת ההגנה האווירית בלייזר "קרן ברזל" (מגן אור) כדי ליירט ולשרוף רקטות ששוגרו לעבר תל אביב.

עובדה

הסרטון הוויראלי אינו מציג את מערכת "קרן ברזל"; מדובר בקטע משחק שנלכד דיגיטלית מתוך משחק סימולציית הלחימה Arma 3. היירוטים המבצעיים של ישראל מעל תל אביב בוצעו באמצעות מערכות קינטיות קונבנציונליות כגון "כיפת ברזל", ולא באמצעות לייזרים מבוססי אנרגיה מכוונת.

מיתוס

הכנסת אישרה חקיקה האוסרת רשמית על הנצרות וקובעת עונש של עד שנתיים מאסר על פעילות בישור (אוונגליזם) נוצרית.

עובדה

חוק כזה מעולם לא עבר, לא נדון ולא הועמד להצבעה בכנסת. הצעת חוק פרטית שהציעה הגבלות על פעילות מיסיונרית נעצרה ונדחתה מיד על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו במרץ 2023, והחוק הישראלי ממשיך להגן בתוקף על חופש הדת והפולחן של בני כל הדתות.

מיתוס

חיילים ישראלים בעזה הטמינו במכוון מלכודות נפץ מוסוות כקופסאות שימורי מזון כדי להטיל מום ולרצוח ילדים פלסטינים מורעבים.

עובדה

הטענה שקרית לחלוטין; ניתוחים טכניים בלתי תלויים ומשקיפי חימוש בינלאומיים אישרו כי הפריטים שהוצגו בפוסטים הוויראליים היו מארזי מתכת תקניים המשמשים להובלת פתילי חבלה ומרעומים צבאיים, ולא קופסאות שימורי מזון ממולכדות. צבא ההגנה לישראל פועל בכפוף לדין הבינלאומי האוסר על שימוש במלכודות מוסוות, בעוד שחמאס ממלכד באופן שיטתי בתי אזרחים, מכלי מזון וחפצים ביתיים כמארבים.

מיתוס

מטח טילים בליסטיים איראני השמיד לחלוטין את בסיס חיל האוויר נבטים ומחה עשרות מטוסי קרב חמקנים מסוג F-35 שחנו ברחבות החנייה.

עובדה

צילומי לוויין מסחריים עצמאיים, אנליסטים של מודיעין גיאו-מרחבי והערכות צבאיות בינלאומיות אישרו כי אף כלי טיס ישראלי לא נפגע או הושמד, ובסיס נבטים נותר פעיל ומבצעי ברציפות. על אף שמספר טילים גרמו לנזק מקומי קל למבני תמך ולמסלולי הסעה, מסלולי ההמראה של הבסיס, המקלטים המבוצרים וטייסות החוד של מטוסי החמקן F-35 לא ספגו כל פגיעה תפקודית.

מיתוס

סרטון שהופץ באופן נרחב ובו נראים חברי כנסת ישראלים בוכים, מתיימר להציג אותם מתייפחים בייאוש בשל כישלון ותבוסה צבאית ישראלית בעימות האזורי.

עובדה

התיעוד מציג חברי כנסת ישראלים המגיבים ביגון עמוק ב-1 בנובמבר 2023, מיד לאחר שנכחו בהקרנה סגורה בכנסת של תיעוד גולמי ולא ערוך של מעשי הזוועה האכזריים שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.

מיתוס

תמונות וסרטוני וידאו ויראליים מופצים ברשת בטענה כי הם מציגים את מטה ארגון הביון הישראלי המוסד כשהוא נהרס ועולה בלהבות בעקבות מתקפת טילים בליסטיים איראנית.

עובדה

מטה המוסד לא ספג שום פגיעה ישירה, לא נגרם לו כל נזק מבני, והוא ממשיך לפעול במלואו. צילומי לוויין עצמאיים, תיעוד מן הקרקע ואנליסטים של פורנזיקה דיגיטלית אישרו כי התיעוד הוויראלי יוצר באמצעות בינה מלאכותית או מוחזר משריפות תעשייתיות שאינן קשורות לאירוע, בעוד הטיל הקרוב ביותר נחת בשטח פתוח במרחק של מאות מטרים מהמתחם.

מיתוס

סרטון ויראלי טוען לכאורה כי הוא מציג את עיר החוף הישראלית חיפה אפופה בפיצוצים אדירים ובשריפות ענק בעקבות פגיעה ישירה של מטח טילים בליסטיים איראני.

עובדה

התיעוד מפוברק לחלוטין ומיוחס באופן שקרי: מדובר בסרטון ארכיון ממוחזר מפיצוץ כימי שהתרחש בשנת 2015 בטיינג'ין, סין, לצד תוכן סינתטי שנוצר באמצעות בינה מלאכותית (AI). בפועל, מערכות ההגנה האווירית הרב-שכבתיות של ישראל יירטו בהצלחה את איומי הטילים האיראניים, והעיר חיפה ומתקני הנמל שלה נותרו שלמים ופעילים לחלוטין.

מיתוס

סרטון ויראלי מציג את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רץ בבהילות במסדרון כדי לתפוס מחסה בבונקר תת-קרקעי במהלך מטח טילים.

עובדה

הסרטון אינו מציג פינוי לבונקר, אלא קטע הומוריסטי שפורסם במקור על ידי בנימין נתניהו ב-14 בדצמבר 2021, ובו הוא נראה ממהר במסדרונות הכנסת בירושלים כדי להשתתף בהצבעה פרלמנטרית בעת שכיהן כראש האופוזיציה.

מיתוס

סרטון ויראלי טוען כי הוא מציג מסוק קרב ישראלי מסוג אפאצ'י יורה ללא הבחנה על אזרחים ישראלים נמלטים בפסטיבל המוזיקה "נובה" במהלך מתקפות 7 באוקטובר.

עובדה

התיעוד הוויראלי הוא סרטון רשמי של צה"ל המציג מסוקי אפאצ'י תוקפים מחבלי חמאס חמושים לאורך גדר הגבול של רצועת עזה, במרחק קילומטרים רבים ממתחם הפסטיבל. אימות מיקום עצמאי (גאולוקציה), ממצאים בליסטיים פיזיים וחקירות רשמיות של משטרת ישראל מאשרים כי כלי טיס ישראליים לא ביצעו ירי לעבר משתתפי פסטיבל המוזיקה נובה, שבו נרצחו למעלה מ-360 אזרחים ישירות בידי מחבלי חמאס על הקרקע.

מיתוס

שני טייסי פליי דובאי שהיו מעורבים בעימות בתא הטייס ובנחיתת החירום של טיסה שהייתה בדרכה לתל אביב היו אזרחים רוסי ואוקראיני שהתעמתו על רקע המלחמה במזרח אירופה.

עובדה

הטייסים שהיו מעורבים בתקרית על סיפון טיסת פליי דובאי FZ1073 לא היו רוסים או אוקראינים. רשויות דיפלומטיות ותעופתיות רשמיות אישרו כי הקורבן, הקברניט סמיט מצ'האר (Smit Machchhar), הוא אזרח הודי, בעוד שטייס המשנה המואשם בתקיפה במהלך הטיסה הוא אזרח עומאני.

מיתוס

סרטון המופץ ברשתות החברתיות מציג את מטוס הנוסעים של פליי דובאי שהיה בדרכו לתל אביב צולל אנכית ללא שליטה בעקבות תקרית על סיפונו.

עובדה

הסרטון אינו מתעד את מטוס פליי דובאי או את נתיב טיסתו. הקטע מציג למעשה מטוס של חברת התעופה הברזילאית אזול (Azul Brazilian Airlines) שצולם במהלך טיסה שגרתית וסובב ב-90 מעלות כדי לדמות צלילת חרטום, והוא פורסם ברשת שנים עשר ימים לפני התקרית במטוס פליי דובאי.

מיתוס

סרטון שהודלף מתא הטייס מציג לכאורה את טייסי פליי דובאי מתווכחים בתא הטייס לפני שטייס המשנה תקף את הקברניט בטיסה שהייתה בדרכה לתל אביב.

עובדה

לא קיים כל סרטון מתא הטייס, שכן מטוסי נוסעים מסחריים אינם מצוידים במצלמות וידאו בתא הטייס, ותקנות התעופה הבינלאומיות מחייבות רק מקליטי קול ונתוני טיסה. הסרטונים הוויראליים המופצים ברשת הם אנימציות מפוברקות מסימולטור טיסה או תיעוד ממוחזר, המציגים באופן שקרי ניסיון חטיפה ופיגוע טרור כוויכוח שגרתי בתא הטייס.

מיתוס

סרטון ויראלי ברשתות החברתיות מציג נוסעים בטיסת פליי דובאי FZ1073 חוגגים עם מוזיקה ורמקול גדול במעבר המטוס לאחר ששרדו ניסיון חטיפה בדרכם לישראל.

עובדה

התיעוד הוויראלי אינו מציג את טיסת פליי דובאי FZ1073; מדובר בסרטון ממוחזר מאוגוסט 2025 המציג את שחקני נבחרת ישראל בכדורסל גברים חוגגים בטיסת שכר לקראת טורניר היורובאסקט.

מיתוס

ניסיון חטיפת טיסת פליי דובאי FZ1073 בדרכה מדובאי לתל אביב היה מבצע "דגל כוזב" מבוים של ישראל שנועד לתמרן את הפוליטיקה האזורית.

עובדה

המתקפה האווירית על סיפון טיסת פליי דובאי FZ1073 הייתה מעשה טרור אותנטי שבוצע על ידי טייס משנה קיצוני, כפי שאושר רשמית על ידי התביעה הכללית של איחוד האמירויות הערביות ורשויות תעופה בינלאומיות. התנגדות הירואית מצד הקברניט הפצוע והנוסעים מנעה את התרסקות המטוס, והובילה לנחיתת חירום בתבוכ שבערב הסעודית, ללא שמץ של ראיה למעורבות או לביום ישראליים.

מיתוס

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נהרג בתאונת דרכים קטלנית על רקע ההסלמה בסכסוך האזורי.

עובדה

השר איתמר בן גביר לא נהרג בתאונת דרכים; הוא חי וממשיך לכהן בתפקידו הציבורי. אף שרכבו הרשמי היה מעורב בתאונת התהפכות ברמלה ב-26 באפריל 2024, הוא נפצע באורח קל בלבד, שוחרר מהמרכז הרפואי שמיר לאחר יומיים של השגחה, ושב מיד למלא את תפקידיו בממשלה ובכנסת.

מיתוס

תצלומים ויראליים המופצים ברשתות החברתיות מוכיחים כי עבריין המין המורשע ג'פרי אפשטיין זייף את מותו וכיום חי בגלוי בתל אביב, ישראל.

עובדה

התמונות המופצות הן זיוף שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, המציג עיוותים דיגיטליים ברורים וסימני מים של בינה מלאכותית יוצרת. ג'פרי אפשטיין התאבד במשמורת פדרלית במרכז הכליאה המטרופוליטני בניו יורק באוגוסט 2019, עובדה שאומתה בחקירות רפואיות, פורנזיות ופדרליות מקיפות.

מיתוס

סרטון ויראלי מציג קטטה אלימה בין נוסעים בנמל התעופה בן גוריון, כאשר המונים מנסים נואשות לעלות על טיסות ולהימלט ממתקפות טילים.

עובדה

התיעוד הוויראלי אינו מציג את נמל התעופה בן גוריון או נוסעים הנמלטים ממתקפות טילים, אלא תקרית מבודדת מחודש יולי 2025 בין בני נוער לבין עובדים במזנון קולנוע בירושלים. נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון ממשיך לפעול תחת תקני אבטחת תעופה אזרחית קפדניים ופרוטוקולי התגוננות אזרחית סדורים, המתואמים על ידי רשות שדות התעופה ופיקוד העורף.

מיתוס

סרטון ויראלי מציג אזרחים ישראלים נואשים עולים בבהילות על סירות כדי להימלט מהמדינה לקפריסין בצל העימות האזורי.

עובדה

הסרטון אינו מציג ישראלים, את ישראל או את קפריסין, אלא נוסעים מקומיים בפיליפינים העולים על מעבורת שגרתית בין איים בנמל פסאקאו בינואר 2026. רשתות דיסאינפורמציה עוינות מנכסות באופן קבוע תיעוד זר שאינו קשור כדי לפברק טענות כוזבות על פאניקה המונית ובריחה של אזרחים מישראל.

מיתוס

הקונגרס של ארצות הברית העביר לאחרונה חקיקה הממזגת באופן רשמי את הכוחות המזוינים של ארה״ב וישראל לכדי פיקוד צבאי מאוחד אחד.

עובדה

הקונגרס מעולם לא העביר חקיקה הממזגת בין הכוחות המזוינים של ארה״ב לישראל, אשר נותרים צבאות ריבוניים ונפרדים לחלוטין הכפופים לחוקות ולשרשראות הפיקוד החוקיות של כל מדינה. הטענה מעוותת יוזמה שגרתית לשיתוף פעולה טכנולוגי ותעשייתי ביטחוני במסגרת חוק תקציב הביטחון השנתי, המתאמת מחקר ואימונים משותפים מבלי למזג מפקדות כוחות או סמכויות מבצעיות.

מיתוס

תמונה ויראלית מציגה חיילי צה״ל שנשבו ומוצגים לראווה כשבויי מלחמה על ידי הכוחות המזוינים של איראן.

עובדה

התמונה היא זיוף דיגיטלי מוחלט שנוצר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת, כחלק ממסע לוחמה פסיכולוגית איראני. אף חייל צה״ל לא נשבה, לא נעצר ולא הוצג לראווה על ידי צבא איראן.

מיתוס

סרטון ויראלי טוען כי הוא מציג את מפקדת צה"ל בתל אביב נפגעת ונהרסת על ידי טיל בליסטי של החות'ים.

עובדה

מפקדת צה"ל בתל אביב מעולם לא נפגעה או נהרסה על ידי טיל חות'י; הסרטון הוויראלי הוא תיעוד ממוחזר, בעל כיתוב כוזב או שנוצר במחשב, שהופץ במטרה לייצר ניצחון צבאי מדומה בעקבות תקיפות ארוכות-טווח שיורטו או כשלו.

מיתוס

תצלומי "לפני ואחרי" שהופצו ברשתות מוכיחים כי עצור פלסטיני הורעב באופן חמור ועבר שינוי פיזי קיצוני במהלך מעצרו בידי כוחות הביטחון הישראליים.

עובדה

בדיקות פורנזיות דיגיטליות ובודקי עובדות עצמאיים אישרו כי תמונת ה"לפני" הוויראלית הציגה אדם אחר לחלוטין שנהרג חודשים קודם לכן, ובכך חשפו כי מדובר בטענה מפוברקת המבוססת על ייחוס שגוי של זהות.

מיתוס

ממשלת ישראל חתמה על חוזה מסחרי רשמי עם OpenAI להפעלת ChatGPT ליצירת תעמולה במימון המדינה ברחבי פלטפורמות המדיה החברתית.

עובדה

לא קיים כל חוזה כזה, והטענה הופכת את המציאות לחלוטין: חברת OpenAI מעולם לא שיתפה פעולה עם ממשלת ישראל לצורכי תעמולה, אלא זיהתה באופן יזום, חסמה וחשפה בפומבי חברה מסחרית שניסתה לעשות שימוש לרעה במודלים שלה.

מיתוס

צבא ההגנה לישראל פרסם פוסט רשמי ברשתות החברתיות שבו הודה כי הצבא הישראלי הפציץ במכוון את בית החולים הערבי אל-אהלי בעזה.

עובדה

צבא ההגנה לישראל מעולם לא פרסם פוסט כלשהו הנוטל אחריות על הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי. מקור הטענה בפוסט ספקולטיבי ולא מורשה של יוצר תוכן דיגיטלי עצמאי, בעוד שטֶלֶמֶטְרִיַית מכ"ם מקיפה, יירוטי קשר וממצאי מודיעין ממספר מדינות הוכיחו כי הפיצוץ נגרם כתוצאה משיגור כושל של רקטת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.