היום ה-133 למבצע "אריה שואג" נפתח בצליל החד-משמעי של כישלון דיפלומטי. ב-10 ביולי 2026, הנשיא דונלד טראמפ פנה לרשת החברתית Truth Social כדי להכריז על הסכם הפסקת האש הזמני בין ארה"ב לאיראן כ-"גמור!" — מילה בודדת שנתנה תוקף רשמי למה שפעולותיה של איראן עצמה כבר הבהירו לחלוטין. לאחר שכוחות איראניים תקפו שלוש ספינות מסחריות שחלפו במסדרון שיט המומלץ על ידי ארה"ב במים הטריטוריאליים של עומאן מוקדם יותר השבוע, המבנה השברירי של המשא ומתן קרס תחת כובד התוקפנות של טהראן. אך גם בעוד הפסקת האש התפוררה, ההתפתחות המדאיגה ביותר של היום לא צצה משדה הקרב אלא מצילומי לוויין: איראן החלה באופן פעיל לבנות מחדש את המתקן הגרעיני התת-קרקעי טאלקאן 2 במתחם הצבאי פארצ'ין, תוך התקנת רשתות ברזל זיון מעל למכתשי חדירת הפצצות מהתקיפות של חודש מרץ, כהכנה ליציקת בטון מזוין. מאה שלושים ושלושה ימים לתוך המערכה הישירה של ישראל נגד הרפובליקה האסלאמית, המשטר בטהראן אינו נסוג — הוא בונה מחדש את היכולות המסוכנות ביותר שלו.
הקץ האלים של הפסקת האש
הפסקת האש הזמנית בין ארה"ב לאיראן, שהייתה מתוחה ממילא מעבר לכל גבול, ספגה את מכת המוות שלה מידיה של איראן עצמה. בימים שני ושלישי השבוע, כוחות איראניים תקפו שלוש ספינות מסחריות ששטו בנתיב במים העומאניים שוושינגטון עצמה הגדירה כמעבר בטוח. הכרזתו של טראמפ על סיום ההסכם הגיעה במהירות, אם כי במקביל הוא אותת כי ארצות הברית תמשיך במעורבות דיפלומטית שמטרתה להגיע להסדר קבע — עמדה מחושבת של כוח לצד יד מושטת שטהראן הדפה שוב ושוב.
התגובה הצבאית האמריקנית הייתה מיידית ומענישה. במהלך יומיים, כוחות ארה"ב תקפו יותר מ-150 מטרות המרוכזות ברחבי דרום איראן, תוך השמדה שיטתית של יכולתו של המשטר להטריד שיט מסחרי באמצעות כטב"מים, טילים וסירות תקיפה מהירות. משרד הבריאות של איראן הודה ב-17 הרוגים כתוצאה מהתקיפות. לאחר מכן, ביום שישי, תקיפות אוויריות נוספות פגעו בשטח איראן לאחר שארצות הברית הודיעה כי סיימה את פעולותיה שלה — כאשר אף מדינה לא נטלה אחריות. דובר פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM), קפטן טים הוקינס, מסר רק כי "אין עדכונים מבצעיים". ישראל, מדינות המפרץ הערביות וכל שחקן אפשרי אחר סירבו להגיב, והותירו שתיקה בולטת ומכוונת המרחפת מעל המטרות המעלות עשן.
איראן משתלחת ברחבי האזור
תגובתה של טהראן לתקיפות האמריקניות המחודשות הייתה חסרת אחריות וחסרת אבחנה כדרכה. ביום חמישי, בשעה שאיראן נערכה לטקסי ההלוויה של המנהיג העליון המנוח, האייתוללה עלי חמינאי — שחוסל במטח הפתיחה ב-28 בפברואר של מבצע "אריה שואג" — משמרות המהפכה האסלאמית שיגרו מטחי נקמה לעבר מתקנים צבאיים של ארה"ב ושותפות אזוריות ב-בחריין, ירדן, כווית וקטאר. מערכות הגנה אווירית אזוריות יירטו אש נכנסת במספר מוקדים, ודווח על פצוע אחד בכווית. משמרות המהפכה נטלו בנפרד אחריות על תקיפות נגד 85 אתרים צבאיים אמריקניים ברחבי בחריין וכווית, והציגו את ההתקפות כפעולת תגמול ישירה על גל התקיפות האמריקני.
ישראל מצדה אותתה על מוכנות שאינה משתמעת לשני פנים. כפי שדווח ב-פוקס ניוז, ירושלים הבהירה כי היא מוכנה לבצע תקיפה ישירה נוספת באיראן ברגע שטראמפ יקבור רשמית את הפסקת האש. התקיפות המסתוריות מיום שישי על שטח איראן — שהתרחשו בדיוק בחלון הזמנים הזה — מזמינות מסקנות ברורות, למרות שהרשויות בישראל שמרו על מדיניות העמימות הרגילה שלהן ולא אישרו או הכחישו את הפעולות.
שיקום הגרעין: האות המסוכן ביותר
מתחת לכאוס הקינטי של חילופי המהלומות הצבאיים באותו יום, ההתפתחות המשמעותית ביותר התחוללה מתחת לאדמה. דוח שפרסם ביום שישי המכון למדע וביטחון בינלאומי בוושינגטון, המבוסס על צילומי לוויין מסחריים מחודש יוני ותחילת יולי, חשף כי איראן החלה באופן פעיל לשקם את מתקן טאלקאן 2 במתחם הצבאי פארצ'ין, כ-36 מיילים דרומית-מזרחית לטהראן. פועלים צולמו כשהם מתקינים רשתות ברזל זיון מעל חורי חדירת הפצצות מהתקיפות האמריקניות של מרץ 2026 — שלב ההכנה לפני יציקת בטון מזוין קבוע שנועד למגן את המתקן מפני תקיפות עתידיות.
"עבודה זו מצביעה על מחויבותה של איראן לבנות ולשקם מחדש את היכולות שאבדו בעבר, למרות הנזק העצום באתר." — המכון למדע וביטחון בינלאומי, 10 ביולי 2026
למתחם פארצ'ין היסטוריה ארוכה ומפלילה בתולדות הפצת הנשק הגרעיני. כפי שתיעדה ה-הספרייה היהודית המקוונת, האתר "אכלס תאי חומר נפץ מרסק המתאימים לשימוש במחקר ופיתוח של נשק גרעיני", וראיות שהשיגה ישראל אישרו כי "איראן הפרה את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בראשית שנות ה-2000 באופן משמעותי בהרבה מכפי שהובן קודם לכן" (קישור) [pro-israel]. הקרן להגנת הדמוקרטיות דיווחה בינואר 2026 כי איראן כבר חידשה את הבנייה באתר, וציינה כי המשטר "ממגן את המבנה בסרקופג בטון כדי להגן עליו מפני תקיפות עתידיות" (קישור). צה"ל תיאר את טאלקאן 2 כמתקן "המשמש את המשטר האיראני לקידום יכולות נשק גרעיני" ו"לפיתוח חומרי נפץ מתקדמים". העובדה שאיראן יוצקת כעת בטון מזוין מעל המכתשים שהותירו תקיפות בעלות הברית אינה רק מעשה של שיקום — זוהי הצהרת כוונות מתרסת המפרה באופן ישיר את התחייבויות המשטר במזכר ההבנות שלא לקדם את תוכנית הגרעין שלו במהלך מסגרת המשא ומתן בת 60 הימים שנחתמה בחודש שעבר.
מצר הורמוז: נתיב שיט עולמי חיוני תחת מצור
המימד הימי של עימות זה הגיע לנקודת מפנה קריטית ביום ה-133. מעקבי שיט אישרו כי קבוצות התקיפה של נושאות המטוסים USS Abraham Lincoln ו-USS George H.W. Bush נכנסו למפרץ עומאן, ובכך העלו את הנוכחות הימית הכוללת של ארה"ב בזירה המזרח-תיכונית ליותר מ-20 ספינות מלחמה. פיקוד המרכז של ארה"ב תיאר את הפריסה ככזו שנועדה "לקדם את הביטחון והיציבות האזוריים", אך סירב לאשר האם נערכות הכנות למצור ימי מחודש על נמלים איראניים.
חיל הים של משמרות המהפכה הגיב ברטוריקה מקסימליסטית, והצהיר כי "לזרים אין כל תפקיד באדמה זו או במצר הורמוז". שגריר איראן באו"ם, אמיר סעיד איראווני, אמר למועצת הביטחון כי כל פעילות במצר, "כולל פתיחתו או פעולות לפינוי מוקשים, נתונה לאחריותה הבלעדית של איראן" — טענה חצופה לריבונות על מה שהקהילה הביნלאומית מכירה מזה זמן רב כמים בינלאומיים. טהראן דורשת כעת מכלי שיט מסחריים לשלם דמי מעבר ישירות למשטר. ההשלכות כבר ניתנות למדידה: תנועת כלי השיט ירדה בצורה חדה בלילה שבין ה-9 ל-10 ביולי, כאשר רק שש ספינות נרשמו כמי שעברו במצר. כפי שהעריך המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב, מצר הורמוז משמש למעבר של כ-17 מיליון חביות נפט מדי יום — המהוות 20 עד 30 אחוזים מהצריכה העולמית — מה שהופך את החנק האיראני למעשה של מלחמה כלכלית נגד העולם כולו (קישור) [center].
בכירי ממשל אמריקנים הציבו ביום שישי אולטימטום לטהראן: על איראן למסור הצהרה פומבית המכריזה על המצר כפתוח ומתחייבת לחדול מהתקפות על שיט מסחרי — או שתתמודד עם השלכות לא מפורטות. פקיד רשמי אחד ששמו לא פורסם, שצוטט על ידי רויטרס, ניסח זאת בצורה בוטה: "הם או שייתנו לנו את ההצהרה הזו, או שלא תהיה להם תוצאה טובה."
רוסיה וסין מגוננות על טהראן בזירה הבינלאומית
אם הממדים הצבאיים והגרעיניים של היום ה-133 היו מדאיגים, הרי שהזירה הדיפלומטית חשפה את קווי השבר הגיאופוליטיים בבהירות דומה. בישיבת מועצת ארגון הימאות הבינלאומי בלונדון ביום חמישי, קואליציה של מדינות מהמפרץ ומאירופה הגישה הצעת החלטה המגנה את איראן על ניסיונה להשתלט על מצר הורמוז באמצעות תקיפות מזוינות על נתיבי השיט. רוסיה וסין חסמו את ההחלטה — מוסקבה טענה כי ההצעה "מתעלמת מגורמי השורש" ובייג'ינג פטרה אותה כ"חד-צדדית" וככזו החורגת מהמנדט של ה-IMO. לא היה בכך כל הפתעה. כפי שתיעד מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, סין, רוסיה ואיראן יוצרות גוש המפגין "חוסן מול ארצות הברית והמערב", כאשר כל אחת מהמדינות רואה בברית זו כוח נגד למדיניות המערב (קישור) [center]. החסימה שלהן ב-IMO עולה בקנה אחד עם דפוס פעולה שנמשך עשורים של הגנה על טהראן מפני דין וחשבון בינלאומי — מריכוך סנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם ועד לחסימת גינויים לפעולות הפרובוקטיביות ביותר של איראן.
בינתיים, משלחת קטארית נסעה ביום שישי לטהראן לשיחות הרגעה שהתמקדו במצר, ושר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, צפוי להגיע לעומאן בשבת לצורך משא ומתן ישיר. סגן הנשיא ג'יי-די ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו, השליח המיוחד סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר צפויים לייצג את וושינגטון בשיחות בעומאן. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן שוחח עם טראמפ ב-11 ביולי כדי לדון במשא ומתן ובאבטחת השיט במפרץ. הערוץ הדיפלומטי נותר פעיל — אך פעולותיה המקבילות של טהראן בשטח, בים, ומתחת לאדמה בפארצ'ין מצביעות על משטר המנהל משא ומתן בחוסר תום לב, בעודו ממהר לשקם בדיוק את אותן היכולות שהעולם מנסה לפרק.
כאוס פנימי ומשוואת ההרתעה
בכירי ממשל אמריקנים בכירים, שדיברו בעילום שם עם מספר כלי תקשורת, סיפקו הצצה חושפת לחוסר התפקוד המכרסם במשטר האיראני. לפי מקורות אלה, המתקפות על הספינות המסחריות שהובילו לקריסת הפסקת האש בוצעו על ידי "פלג סורר" של קיצוני משמרות המהפכה שביקש לחבל בתהליך הדיפלומטי. נציגים איראניים העבירו על פי הדיווחים ליועציו של טראמפ מסר לפיו: "פשלנו. עשינו טעות. בואו נמשיך לדבר." השאלה האם מדובר בחרטה כנה או בטקטיקה מחושבת שנועדה לקנות זמן בעוד הבטון בפארצ'ין מתקשה היא השאלה המרכזית העומדת בפני מקבלי ההחלטות האמריקנים והישראלים.
הנשיא טראמפ מצדו העלה באופן דרמטי את רף ההרתעה ב-10 ביולי, כאשר חשף בפומבי כי השאיר הנחיות קבועות לצבא ארה"ב "להפציץ את איראן ברמות שלא נראו כמותן" במקרה שיחוסל — אזהרה המופנית ישירות לכל פלג בטהראן השוקל הסלמה מעבר ללוחמה קונבנציונלית. קרן המטבע הבינלאומית, במקביל, חתכה את תחזית הצמיחה העולמית שלה לשנת 2026 ל-3.0 אחוזים, תוך ציון מפורש של שיבושי שוקי האנרגיה והמסחר העולמי עקב המלחמה באיראן.
היום ה-133: המונח על הכף מעולם לא היה גורלי יותר
בעוד היום ה-133 למבצע "אריה שואג" מגיע לסיומו, התמונה האסטרטגית היא של משברים מתכנסים. הפסקת האש מתה. איראן בונה מחדש את תשתית הנשק הגרעיני שלה תוך התרסה גלויה נגד התחייבויותיה שלה. מצר הורמוז נמצא תחת מצור בפועל. רוסיה וסין ממשיכות להעניק לטהראן גיבוי דיפלומטי בזירה הבינלאומית. ועם זאת, שתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים אמריקניות מפטרלות כעת במפרץ עומאן, תקיפות מסתוריות ממשיכות לשחוק את היכולת הצבאית האיראנית, וישראל עומדת דרוכה ומוכנה לתקוף שוב. המשטר שהחל את המלחמה הזו באמצעות חתירה לנשק גרעיני, מימון שלוחיו של טרור ואיום על הכלכלה העולמית, מתמודד כעת עם השלכותיה של אותה מגמה — כשהוא מוקף צבאית, מפולג פנימית ועומד מול נשיא אמריקני שהבהיר מעבר לכל ספק כי מחיר המשך ההתרסה רק ילך ויאמיר. הדרך לעומאן ביום שבת עשויה לייצג את נתיב המילוט האמין האחרון של טהראן. הבטון הנצוק כעת בפארצ'ין מרמז שהמשטר אולי כבר בחר בנתיב אחר.