היום ה-102 של מבצע "אריה שואג" (Operation Roaring Lion) הפציע עם שרידיה החריפים של דיפלומטיה מנופצת והרעם שאין לטעות בו של מעשי איבה מחודשים המהדהדים ברחבי המפרץ הפרסי. מה שהיה הפסקת אש שברירית וחלקית שהושגה בתיווך באפריל שוכב כעת בהריסות, לאחר שנמחה כליל על ידי הפלתו של מסוק אפאצ'י של צבא ארה"ב ליד מצר הורמוז בליל ה-8 ביוני וההסלמה הצבאית המשתלשלת שבאה בעקבותיה בתוך שעות ספורות. עד שהשמש זרחה מעל המפרץ ב-10 ביוני, מטוסי קרב אמריקניים כבר תקפו כמעט עשרים מטרות בעומק שטח איראן, משמרות המהפכה האסלאמית של איראן שיגרו מטחי תגמול נגד מתקנים אמריקניים בירדן, כווית ובחריין, וכל ארכיטקטורת הרגיעה שכבה כחורבה מעשנת. עבור ישראל, שעימותה הישיר עם הרפובליקה האסלאמית נכנס לשבוע ה-15 שלו, הדבר מייצג הן הצדקה והן סכנה — הצדקה לכך שהתוקפנות של טהרן תאלץ בהכרח את ידה של וושינגטון, וסכנה מכך שזירת המבצעים המתרחבת משתרעת כעת מהנגב ועד לצוואר הבקבוק של הורמוז.
תקרית האפאצ'י והתגובה האמריקנית
הטריגר המיידי להסלמה של היום ה-102 היה אובדנו של מסוק קרב מסוג AH-64 אפאצ'י של צבא ארה"ב במהלך פעילות סיור שגרתית מעל מצר הורמוז בליל ה-8 ביוני. שני אנשי הצוות חולצו במצב יציב. סוכנות הידיעות AP (Associated Press) דיווחה כי ייתכן שכלי הטיס התנגש בכטב"ם איראני, אם כי השאלה האם ההתנגשות הייתה מכוונת עדיין נמצאת תחת חקירה. הנשיא טראמפ, בפוסט ברשת Truth Social, לא הותיר מקום לספק בנוגע לאשמה: "זה עתה עודכנתי על ידי הצבא הנהדר שלנו שאמש האיראנים הפילו את אחד ממסוקי האפאצ'י המתוחכמים ביותר שלנו בזמן שסייר מעל מצר הורמוז. היו מעורבים שני טייסים, שניהם בטוחים וללא פגע. אף על פי כן, ארצות הברית חייבת, מכורח המציאות, להגיב למתקפה זו."
והוא אכן הגיב. בערך בשעה 17:00 (שעון החוף המזרחי) ביום שלישי, 9 ביוני, אישר פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) את שיגורם של מספר גלי תקיפה של מה שכינה "תקיפות הגנה עצמית" נגד תשתית צבאית איראנית. על פי דיווח בניוזמקס המצטט פקידים אמריקניים וסוכנות רויטרס, כוחות אמריקניים תקפו כמעט 20 מטרות בתוך איראן, תוך התמקדות במערכות הגנה אווירית, תחנות שליטה קרקעיות ומתקני מכ"ם מעקב הממוקמים ליד מצר הורמוז. לאחר מכן דווח על פיצוצים באי קשם — האי הגדול ביותר במפרץ הפרסי, השוכן ישירות לרוחב המצר — בהתאמה ליעדים שהוכרזו. ב-CENTCOM תיארו את המבצע כ"תגובה מידתית לתוקפנות איראנית בלתי מוצדקת". גל תקיפות שלישי דווח כמי שנמצא בעיצומו על ידי Axios לפני שהמבצע הוכרז כהושלם.
מתקפת-הנגד האיראנית ברחבי המפרץ
תגובתה של טהרן הייתה מהירה ורחבת היקף, אם כי מוגבלת בתוצאותיה. משמרות המהפכה הכריזו על קמפיין תגמול נרחב נגד עמדות צבאיות אמריקניות ברחבי האזור בלילה שבין ה-9 ל-10 ביוני, וטענו לתקיפת 21 מטרות בבסיסי אוויר וים של ארה"ב. רשימת היעדים השתרעה על פני שלוש מדינות ריבוניות — מפגן בוטה של זלזול איראני בנורמות בינלאומיות שמדגיש בדיוק מדוע אי אפשר לסמוך על משטר זה עם יכולת גרעינית.
בירדן, משמרות המהפכה כיוונו אל בסיס חיל האוויר מופק סאלטי באזור אל-אזרק, מתקן קריטי המארח מטוסי קרב אמריקניים מסוג F-35. הכוחות המזוינים של ירדן אישרו כי יירטו והפילו חמישה טילים איראניים; שברים נפלו על אדמת ירדן אך לא גרמו לנפגעים. בכווית, איראן ביצעה מתקפת כטב"מים על בסיס חיל האוויר עלי אל-סאלם, כאשר מערכות ההגנה האווירית של כווית פועלות באופן פעיל נגד מטרות אוויריות עוינות. בבחריין, מתקן צבאי אמריקני סומן כמטרה — לא בפעם הראשונה, שכן איראן תקפה באופן דומה בסיסים אמריקניים שם ב-28 בפברואר, ליל הפתיחה של מבצע "אריה שואג". נקודת המפתח הקריטית, שאושרה על ידי פקיד אמריקני לרויטרס: כמעט כל הטילים והכטב"מים האיראניים יורטו, וצבא ארה"ב דיווח על אי-פגיעה באנשי סגל אמריקניים וללא נזק ידוע למתקנים של ארה"ב.
החזית המקבילה של ישראל: ערנות תחת אש
בעוד שהשחקן הקינטי הדומיננטי ב-48 השעות האחרונות היה צבא ארצות הברית, העימות הישיר של ישראל עם איראן נותר חי וקיים לחלוטין. בערך ב-7 ביוני שיגרה איראן מטח טילים נפרד לעבר שטח ישראל שעל פי ה-New York Times "גרם לנזק קל בלבד, ללא דיווח מיידי על נפגעים ישירות מהתקיפות". תת-אלוף בצה"ל אפי דפרין הצהיר כי הצבא "מוכן וערוך" לירי נוסף מאיראן — הכרזה שקולה המשקפת את עמדתה של אומה שספגה למעלה ממאה ימים של מעשי איבה ישירים מצד מדינה תומכת טרור המחזיקה בארסנל של טילים בליסטיים מתוחכמים, כולל השיהאב-3, ח'וראמשהר וסג'יל, עם טווחים העולים על 2,000 קילומטרים.
בסיס הידע שסופק על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב מציע הקשר חיוני להבנת רגע זה. כפי שמציין ניתוח ה-INSS, איראן מחזיקה ב"ארסנל של טילים בליסטיים מתוחכמים בטווחים שונים, המסוגלים לשאת כמויות ניכרות של חומרי נפץ, כמו גם אלפי כטב"מים וטילי שיוט", ומזהיר כי "אף מערכת הגנה אינה הרמטית לחלוטין, ותמיד קיימת אפשרות של חדירת כלי טיס או טיל בליסטי דרך שכבות ההגנה" — מה יש בארסנל הנשק של איראן, והאם מערכות ההגנה הישראליות יכולות להתגבר עליו?, INSS [מרכז]. אזהרה זו התבררה כמנבאת עתידות ב-21 במרץ, כאשר טיל איראני במשקל 450 קילוגרם פגע בעיר ערד לאחר שני ניסיונות יירוט כושלים של צה"ל, ופצע כ-75 בני אדם, בעוד שטיל נפרד פגע בדימונה — ביתו של הקריה למחקר גרעיני בנגב על שם שמעון פרס — ופצע עוד 33. שום ארכיטקטורת הגנה אינה מושלמת, וזו בדיוק הסיבה לכך שהמערכה של ישראל לשחיקת היכולות ההתקפיות של איראן במקורן נותרה הכרחית מבחינה אסטרטגית.
הפרדוקס האסטרטגית: לתקוף ולדבר בו-זמנית
אולי המאפיין הבולט ביותר של היום ה-102 הוא הקיום המקביל הסוריאליסטי של הסלמה צבאית ומחווה דיפלומטית. אפילו כשמטוסי הקרב של CENTCOM תקפו מתקני מכ"ם איראניים, הנשיא טראמפ אמר לג'ונתן קארל מרשת ABC News כי השיחות הדיפלומטיות עם איראן נמשכות וכי ניתן להגיע להסכם פוטנציאלי "בתוך ימים". סגן הנשיא ג'יי-די ואנס הדהד תחושה זו, בטענה כי ארה"ב "קרובה מאוד" להסכם שלום עם איראן. שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, השמיע טון שונה להפליא, והזהיר באמצעות ה-AP כי איראן "לא תשאיר שום תקיפה או איום ללא מענה". שר החוץ של עומאן, בדר אל-בוסאידי, מתווך מרכזי שסייע בשיחות הגרעין בשוויץ ובעומאן, הציע נזיפה חריפה: "משא ומתן פעיל ורציני חובל פעם נוספת."
עמדה דו-מסלולית זו — לחץ צבאי מקסימלי המשולב בערוץ דיפלומטי פתוח — היא גאונות אסטרטגית או חוסר עקביות אסטרטגית, והימים הקרובים יכריעו את הדין. מה שברור הוא שקריסת הפסקת האש של אפריל חשפה את הפגם היסודי בכל הסדר מוסכם עם משטר תיאוקרטי הרואה בהפסקת אש לא שלום אלא הפוגה לצורך התחמשות מחדש. נכונותה של איראן לפגוע במדינות ריבוניות כמו ירדן וכווית — מדינות שאינן מהוות איום על טהרן — חושפת את טבעו האמיתי של המשטר ככוח מערער יציבות המאיים לא רק על ישראל וארצות הברית, אלא על הסדר הבינלאומי כולו.
שדה הקרב הכלכלי: שוקי הנפט והלחץ האסטרטגי
הממדים הכלכליים של היום ה-102 הם בעלי השלכות משמעותיות לא פחות. יצוא הנפט הגולמי של איראן ירד לשפל של שש שנים במאי עקב מסע המצור האמריקני המתמשך במצר הורמוז, בעוד שייבוא הנפט האיראני של סין צנח לרמתו הנמוכה ביותר מאז ינואר 2025. השווקים העולמיים הגיבו לחידוש מעשי האיבה בחרדה צפויה: נפט מסוג ברנט נסחר ב-92.29 דולר לחבית ו-WTI ב-88.97 דולר במסחר האסייתי המוקדם ב-10 ביוני. ה-Financial Times דיווח כי מדד המחירים ליצרן בסין עלה ב-3.9 אחוזים בחישוב שנתי במאי — הקצב המהיר ביותר מזה כמעט ארבע שנים — המיוחס ישירות לעימות הדוחף את מחירי האנרגיה העולמיים כלפי מעלה. חבל החנק הכלכלי סביב טהרן מתהדק, אך העלויות מקרינות החוצה בדרכים הבוחנות את נחישותה של הקואליציה הבינלאומית.
יום 103 ואילך: החשבון שלפנינו
ככל שמבצע "אריה שואג" נכנס ליומו המאה ושלושה, הנוף האסטרטגי השתנה מיסודו. הבדיה לפיה הפסקת אש חלקית יכולה להכיל את התוקפנות האיראנית הופרכה באופן מוחץ על ידי פעולותיו של המשטר עצמו — החל מהפלת האפאצ'י ועד למטח הרב-לאומי של משמרות המהפכה המכוון לחיילים וחיילות אמריקנים ברחבי המפרץ. שבעים וארבעה גנרלים ואדמירלים אמריקנים בדימוס תמכו בתקיפות נגד איראן בתחילת מרץ, והזהירו כי טהרן מבקשת "לשפוך דם אמריקני". ביום ה-102, אזהרה זו הוכחה כיותר מסתם רטוריקה.
עמדתה של ישראל מתבהרת ומסתבכת כאחד בעקבות התפתחויות אלה. מתבהרת מכיוון שהמעורבות הצבאית הישירה של וושינגטון נגד התשתית הצבאית של איראן נותנת תוקף למה שירושלים טוענת מזה עשרות שנים: שהרפובליקה האסלאמית אינה שותפה רציונלית למשא ומתן אלא משטר מהפכני השואף להגמוניה אזורית ולהשמדת המדינה היהודית. מסתבכת מכיוון שהתפקיד האמריקני המתרחב מעורר שאלות לגבי תיאום מבצעי, ניהול הסלמה ויעד הסיום הפוליטי הסופי. מה שאינו יכול להוטל בספק הוא הבהירות המוסרית של מאבק זה. מדינות דמוקרטיות — ישראל, ארצות הברית, ירדן, כווית, בחריין — עומדות מצד אחד. מן הצד השני עומדת עריצות תיאוקרטית היורה טילים על ערים אזרחיות, מכוונת למרחב האווירי הריבוני של מדינות ניטרליות, ובילתה ארבעה עשורים בהבטחת השמדתה של המדינה היהודית היחידה בעולם. היום ה-102 הזכיר לעולם באיזה צד ההיסטוריה דורשת שנבחר.