טילי טומהוק עפים בעוד התרסתה של טהרן מתפוררת

ביומו המאה ושלושה של מבצע "אריה שואג" — המערכה הצבאית הישירה וההיסטורית של ישראל נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן שהושקה ב-28 בפברואר 2026 — חצה העימות מחזור הסלמה חדש ומסוכן. פיקוד המרכז של ארה"ב אישר לילה שני ברציפות של תקיפות ענישה נגד מטרות צבאיות איראניות ב-10 ביוני, תוך שימוש ב-49 טילי שיוט מסוג טומהוק באתרים המשתרעים ממצר הורמוז ועד לטווח של כארבעים מייל מטהרן עצמה. איראן, דחוקה לפינה אך מתרסת, הגיבה בטענה למתקפות טילים בליסטיים על בסיס חיל אוויר אמריקאי בירדן והכריזה על סגירת מצר הורמוז לכל תנועת שיט — איום שאם ימומש, יחנוק כחמישית ממעבר הנפט העולמי. מתווה הפסקת האש שהחזיק מעמד לזמן קצר בשבועות האחרונים הוא כעת, בלשונו של הנשיא טראמפ, "הפסקת האש המופרת ביותר בהיסטוריה של העולם". יום 103 מסמן רגע מכריע: המשטר בטהרן חייב כעת לבחור בין עסקה בתנאים אמריקאיים וישראליים לבין פירוק שיטתי של התשתית הצבאית שלו.

לילה שני של אש: פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) פותח במערכה מדויקת

הקצב המבצעי של המערכה האווירית בהובלת ארה"ב נגד איראן התגבר באופן דרמטי בערב ה-10 ביוני, כאשר פיקוד המרכז (CENTCOM) הודיע כי התקיפות החלו בשעה 17:15 שעון החוף המזרחי "בהנחיית המפקד העליון". הפיקוד הגדיר את הפעולות כ-"תקיפות הגנה עצמית נוספות נגד מספר מטרות באיראן" אשר בוצעו "בתגובה לתוקפנותה הבלתי מוצדקת והמתמשכת של איראן". הנשיא טראמפ אישר בהמשך לכתב פוקס ניוז, טריי יינגסט, כי 49 טילי שיוט מסוג טומהוק שוגרו בגל זה לבדו, כאשר מטוסי קרב אמריקאיים פועלים ישירות מעל המרחב האווירי של איראן כדי לשתק מתקני מכ"ם ומערכות הגנה אווירית בדרום-מערב איראן, סמוך למפרץ הפרסי. קבוצות המטרות שאישורן התקבל — מחסני תחמושת, צומתי פיקוד ושליטה, מחסנים, מערכות הגנה אווירית ומתקני מכ"ם — משקפות מערכה שיטתית לעיוורון ופירוק מנשק של הממסד הצבאי האיראני, כפי שדווח על ידי Newsmax בציטוט גורמים אמריקאיים בכירים.

בצד האיראני, התקשורת הממלכתית הודתה בקיומם של פיצוצים ופעילות הגנה אווירית ב-מערב טהרן, סיריק, מינאב, בנדר עבאס, אספהאן והאי קשם — פריסה גאוגרפית המדגישה את הטווח והדיוק של כוח האש האמריקאי. הוול סטריט ג'ורנל ציין ספציפית תקיפות על אתרי הגנה אווירית ומכ"ם איראניים סמוך למצר הורמוז בעל החשיבות האסטרטגית, ובכך אישר כי וושינגטון פוגעת באופן שיטתי ביכולתה של טהרן לאיים על התנועה הימית ולהקרין כוח במפרץ. פיקוד המרכז אישר בנפרד כי "השלים" גל תקיפות שנועד לפגוע ב-"יכולות המעקב הצבאיות, מערכות התקשורת ואתרי ההגנה האווירית של איראן" במספר מיקומים. מזכיר ההגנה פיט הגסת', שנשא דברים ממפקדת פיקוד המרכז בטמפה, לא הותיר מקום לעמימות: "פיקוד המרכז יהיה עסוק הלילה מכיוון שהנשיא טראמפ אמר שנכה באיראן קשות — וכך נעשה", כפי שדווח על ידי Breitbart.

איראן מכה בחזרה — אך לא בישראל

עמדת התגובה של טהרן ביום 103 הייתה ראויה לציון הן בשל מה שניסתה לעשות והן בשל מה שנמנעה ממנו באופן בולט. משמרות המהפכה טענו כי שיגרו 12 טילים בליסטיים המכוונים לממתקנים המשמשים את כוחות ארה"ב בבסיס חיל האוויר אל-אזרק בירדן — טענה שדווחה על ידי Middle East Eye אך לא אומתה באופן עצמאי במועד הדיווח. איראן הכריזה במקביל על סגירת מצר הורמוז לכל תנועת שיט, תוך איום לפגוע בכל כלי שיט שיעבור בנתיב המים. רשות התעופה האזרחית של כווית הגיבה בסגירה זמנית של המרחב האווירי שלה, מה שמצביע על השפעות הלוואי האזוריות של מהלך ההסלמה של טהרן. הפייננשל טיימס דיווח כי מספר הולך וגדל של ספינות מנסות לברוח מהמצר באמצעות נתיבי מעבר "חשוכים" (ללא מעקב), דבר המעיד על שיבוש קשה בשרשראות אספקת האנרגיה העולמיות.

באופן קריטי, עם זאת, אף טיל בליסטי או כטב"ם איראני לא כוונו לעבר שטח ישראל במהלך חלון זמן זה של 48 שעות. זהו אות אסטרטגי משמעותי. הוא מרמז כי היכולת ההתקפית של איראן נגד ישראל — שנשחקה במהלך 103 ימים של הפצצות מתמשכות מצד כוחות ישראליים ואמריקאיים — הצטמצמה באופן ניכר, או שטהרן נמנעת במכוון מהתגרות ישירה במערך ההגנה הרב-שכבתי והאימתני של ישראל מפני טילים, הכולל את מערכות "חץ 3", "קלע דוד" ו"כיפת ברזל". נראה כי המשטר מרכז את נכסי התגובה המצטמצמים שלו נגד מטרות אמריקאיות קלות יותר בזירת המפרץ, הודאה משתמעת בכך שפגיעה ישירה במדינת היהודים נושאת בחובה השלכות שטהרן אינה יכולה להרשות לעצמה עוד.

הטריגר: מסוק אפאצ'י הופל מעל הורמוז

סבב ההסלמה הנוכחי נגרם בעקבות מעשה תוקפנות איראני ספציפי: הפלת מסוק אפאצ'י של צבא ארה"ב סמוך למצר הורמוז מוקדם יותר השבוע. אנשי הצוות חולצו, אך האירוע הפעיל מיד את תוכנית התגובה האמריקאית ואת חידוש פעולות התקיפה ההתקפיות לאחר תקופת הפסקת האש השבירה. טהרן לא נטלה אחריות רשמית על ההפלה, אך התגובה האמריקאית — שני לילות רצופים של תקיפות רחבות היקף — אינה מותירה ספק לגבי הייחוס של וושינגטון. תקרית זו מצטרפת לפנקס שחור וכואב: שלושה אנשי שירות אמריקאים נהרגו מאז תחילת המערכה, כאשר טראמפ אמר ל-CNN: "יש לנו שלושה, אך אנו מצפים לנפגעים. אבל בסופו של דבר, זו תהיה עסקה נהדרת עבור העולם". מאז שלב הפתיחה של מבצע "זעם אפי" בשלהי פברואר, פגע פיקוד המרכז ביותר מ-3,000 מטרות באיראן עם למעלה מ-9,000 טיסות קרב שבוצעו, ויותר מ-140 כלי שיט איראניים שניזוקו או הושמדו.

האולטימטום של טראמפ וההתרסה של טהרן

הממד הדיפלומטי של יום 103 עמד בסימן האולטימטום הבוטה של הנשיא טראמפ. ברשת Truth Social הכריז הנשיא כי איראן "לקחה יותר מדי זמן כדי לנהל משא ומתן על עסקה" והזהיר: "הבריון של המזרח התיכון מת!!! הם לקחו יותר מדי זמן לנהל משא ומתן על עסקה שהייתה יכולה להיות נהדרת עבורם. עכשיו הם יצטרכו לשלם את המחיר!" טראמפ אישר במקביל כי יפסיק את התקיפות אם טהרן תחתום על ההסכם המוצע המתמקד ב-פירוז מנשק גרעיני והפסקת פעולות האיבה. הוא גם חשף כי גורמים רשמיים באיראן פנו אליו ישירות כדי לבקש את הפסקת ההפצצות — הודאה יוצאת דופן ביאוש אסטרטגי מצד משטר שבמשך ארבעה עשורים נשבע להשמיד את "השטן הגדול".

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הפגין מנגד טון מתרס. בנאום פומבי הוא הצהיר: "מלחמה היא בוודאי לא לטובת המדינה, אבל אם הם חושבים שעל ידי פגיעה בכבודנו, בשטחנו ובמולדתנו אנו ניכנע או נסוג, אז שרק ימשיכו לחלום על כך". פומפוזיות רטורית זו מסווה עמדה אסטרטגית מדרדרת. תשתית הגרעין של איראן — אותה תוכנית שישראל וארצות הברית הגדירו במשך עשורים כאיום קיומי — נותרת סוגיית הליבה. כפי שתיעד מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, חתירתה של איראן לנשק גרעיני אינה מונעת רק מחששות ביטחוניים אלא גם מ-"שאיפת המשטר להסתמכות עצמית ורצונו להפוך את איראן למעצמה אזורית" — מניעים ששום ערובה ביטחונית לבדה אינה יכולה לתת להם מענה (מכון וושינגטון). ה-INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי) העריך באופן דומה כי ישראל רואה בנשק גרעיני בידיים איראניות איום קיומי, משום ש-"לראשונה, למדינת אויב תהיה היכולת להנחית מכה קריטית על ישראל".

מעמדה האסטרטגי של ישראל: עוצמה שקטה ביום 103

בעוד שלא דווח על חבילות תקיפה מאושרות של חיל האוויר הישראלי בחלון זמן זה של 48 שעות — כאשר השלב המבצעי הנוכחי מבוצע בעיקר בהנחיית פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) — תפקידה של ישראל במערכה הרחבה יותר נותר חיוני. ה-BBC דיווח על חיכוך בין טראמפ לנתניהו בנוגע להצעות ישראליות להרחבת הפעולות נגד חיזבאללה בביירות, כאשר על פי הדיווחים טראמפ השמיע "נאום רווי קללות" כלפי ראש הממשלה הישראלי על כך שרצה לתקוף את בירת לבנון. נתניהו טען כי תקיפות בביירות נחוצות בהתחשב באיום הרקטות המתמשך של חיזבאללה נגד צפון ישראל — עמדה המשקפת את המציאות שבה ארכיטקטורת השלוחות של איראן, אפילו תחת לחץ כבד, ממשיכה לאיים על אזרחי ישראל.

בינתיים, דיווחים לא מאומתים מצביעים על כך שנתניהו ערך ביקור סודי בזמן המלחמה כדי לפגוש את נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, במהלך מבצע "אריה שואג" — ביקור שתואר כ-"פריצת דרך היסטורית" ביחסים, על אף שאיחוד האמירויות הכחישה כי הביקור התקיים. אם הדבר נכון, פגישה כזו תייצג היערכות אסטרטגית מחודשת ועמוקה: מסגרת הסכמי אברהם, שחושלה בימי שלום, עשויה להעמיק תחת הלחץ של איום קיומי משותף מצד טהרן. מערכות ההגנה הרב-שכבתיות של ישראל מפני טילים — שלא נבחנו בחלון זמן זה של 48 שעות בשל היעדר מתקפות איראניות ישירות — נותרות בכוננות מלאה, עדות לעומק ההגנתי המאפשר למדינת היהודים לספוג איומים בזמן שבעלות בריתה מנהלות את המערכה ההתקפית.

מצר הורמוז: מרכז הכובד של המלחמה

מצר הורמוז הפך ל-נקודת הלחץ האסטרטגית הדומיננטית בסכסוך זה. הכרזת איראן על סגירת נתיב המים — שדרכו עוברים כ-20 אחוזים מיצוא הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמי — מייצגת את המנוף המשמעותי ביותר שנותר בידי טהרן. הפייננשל טיימס מדווח על עלייה במעברי "שיט חשוך" כאשר כלי שיט מנסים לחמוק מהאיומים האיראניים, בעוד שאיראן עצמה טענה כי התקיפות האמריקאיות השמידו שני מאגרי מים במחוז הורמוזגאן, והותירו כ-20,000 תושבים ללא מים. לא ניתן להתעלם מהממד ההומניטרי של משבר המצר, אך כך גם מהמציאות האסטרטגית: איראן הופכת מצר מפתח עולמי לנשק משום שהאפשרויות הצבאיות הקונבנציונליות שלה מצטמצמות במהירות תחת לחץ אמריקאי וישראלי מתמשך.

יום 104 ואילך: שעת החשבון של המשטר

כאשר מבצע "אריה שואג" נכנס ליומו ה-104, התמונה האסטרטגית ברורה ונוקבת. הפסקת האש מתה. המערכה האווירית של פיקוד המרכז (CENTCOM) מאיצה, לא מאיטה. יכולת התגובה של איראן מוגבלת יותר ויותר למהלכים אסימטריים — סגירת מצר הורמוז, תקיפות באמצעות שלוחיה בירדן, והצהרות רטוריות של נשיא הנשבע לעולם לא להיכנע, אפילו כאשר התשתית הצבאית שלו מפורקת באופן שיטתי. מתווה הסכם אמריקאי מונח על השולחן ומציע לטהרן נתיב יציאה אמיתי: פירוז מגרעין, הפסקת מעשי האיבה וחזרה למשפחת העמים. החלופה — המשך ההתרסה — פירושה עוד טילי טומהוק, עוד מערכות הגנה אווירית שחוקות, וחיסול הדרגתי של היכולות הצבאיות שאפשרו לרפובליקה האסלאמית להטיל אימה על שכנותיה ולאיים על העולם התרבותי במשך למעלה מארבעה עשורים. עבור ישראל, שאת עצם קיומה נשבע המשטר האיראני למחוק, החישוב הוא קיומי והנחישות מוחלטת. ההרים ממשיכים לשאוג.