ביומו ה-112 של מבצע "אריה שואג", התותחים מעל שמי איראן נדמו — אך המלחמה רחוקה מלהסתיים. המערכה האווירית הישראלית הגדולה בהיסטוריה, שנפתחה ב-28 בפברואר עם כ-200 מטוסי קרב שחדרו למרחב האווירי האיראני, עברה לשלב מסוכן לא פחות: פרוזדור דיפלומטי של שישים יום, שהמשך קיומו תלוי כעת בריסונו של חיזבאללה בלבנון. ב-19 ביוני 2026, אף תקיפה ישראלית לא פגעה בשטח איראן ואף טיל בליסטי איראני לא שוגר לעבר תל אביב. עם זאת, ארבעה חיילים ישראלים נהרגו בלבנון, שיחות השלום הרשמיות בשווייץ נדחו, וסוכנויות המודיעין האמריקאיות הזהירו, כך על פי הדיווחים, כי ראש הממשלה נתניהו עצמו עשוי לפעול כדי לחבל במתווה שוושינגטון בונה עם טהרן.
מתווה ורסאי והמשבר המיידי שלו
האירוע המכונן שקדם ליום ה-112 היה חתימתו של הנשיא טראמפ על מזכר הבנות בין ארה"ב לאיראן בארמון ורסאי ב-17–18 ביוני, בתיווכה של פקיסטן ובהסכמתו — המסויגת — של המנהיג העליון החדש של איראן, מוג'תבא ח'אמנאי. מזכר ההבנות מכונן חלון משא ומתן של שישים יום לקראת פתרון קבע של הסכסוך ששחק את המשאבים הצבאיים של ארה"ב וישראל מאז סוף פברואר. ההסכם אמור היה להיפתח בשיחות יישום רשמיות בשווייץ ביום שישי, 19 ביוני, בהובלת סגן הנשיא ג'יי-די ואנס. לוח זמנים זה קרס בתוך שעות ספורות.
התלקחות אלימה בין ישראל לחיזבאללה בחזית לבנון, שפרצה ב-18–19 ביוני, גבתה את חייהם של ארבעה חיילים ישראלים והובילה לתקיפות אוויריות ישראליות מיידיות בתגובה. האלימות הייתה קשה מספיק כדי לאלץ את ואנס לדחות את יציאתו ביום חמישי בלילה. השליח המיוחד סטיב ויטקוף נשלח לשווייץ במקומו, והצטרף לג'ארד קושנר שכבר שהה בשטח. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, שהגעתו הייתה צפויה ביום שבת, אמר למקביליו במדינות המתווכות כי מצב הפסקת האש בלבנון הוא "להיות או לחדול" עבור המשא ומתן כולו. המסר היה חד-משמעי: אם ישראל לא תוכל או לא תרצה להכיל את החזית הצפונית, טהרן תנטוש את השולחן.
התעוררותו המחודשת של חיזבאללה כמשתנה המכריע
האירוניה האכזרית של היום ה-112 היא שמערכה שנועדה לנטרל את יכולתה של איראן לאיים על ישראל באמצעות רשת השלוחות שלה, מוחזקת כעת כבת ערובה בידי החזקה והמוכשרת שבהן. חיזבאללה, שמוקדם יותר ביוני ביצע את תקיפת הטילים הבליסטיים הישירה ההיסטורית הראשונה אי-פעם נגד ישראל בשמה של איראן, שב והסתמן ככוח המערער המרכזי במתווה כולו. ה-Financial Times פרסם תחקיר מפורט ב-18 ביוני המתעד כיצד חיזבאללה תכנן והוציא לפועל את הקאמבק שלו, תוך שיקום יכולותיו המבצעיות בשעה שמדינת החסות שלו ספגה מכות קשות ומחצות מהקואליציה האמריקאית-ישראלית.
ישראל וחיזבאללה הסכימו לחדש את הפסקת האש בעקבות חילופי האש ב-19 ביוני. אך השבריריות של הסדר זה ברורה מאליה. נכונותו של חיזבאללה לעורר משבר בדיוק ברגע שבו שיחות ארה"ב-איראן היו אמורות להתחיל אינה מקרית — היא משקפת את האסטרטגיה המוכחת של טהרן המשתמשת בהסלמה באמצעות שלוחיה כמנוף לחץ דיפלומטי תוך שמירה על עמימות והכחשה סבירה. עבור ישראל, מדובר במשוואה מייסרת: כל איפוק שיופגן בגבול לבנון מחזק את התהליך הדיפלומטי שוושינגטון מקדמת, אך כל פרובוקציה של חיזבאללה שנותרת ללא מענה שוחקת את ההרתעה הישראלית ועולה בחיי ישראלים.
המאזן הצבאי לאחר 112 ימים
השלב הקינטי של מבצע "אריה שואג" השיג תוצאות שהיו נראות בלתי נתפסות רק לפני שנה. נתניהו הכריז באפריל כי המערכה המשותפת "השמידה את תוכניות הגרעין והטילים של איראן" וכי המשטר "נלחם על הישרדותו". פתיחת הפרוזדור המבצעי של המערכה בשמי טהרן — שהושגה בתוך עשרים וארבע שעות מרגע השיגור — היוותה הישג יוצא דופן של תיאום עליונות אווירית בין חיל האוויר הישראלי לכוחות ארה"ב, ללא תקדים בעידן המודרני.
ועם זאת, התמונה אינה של ניצחון מוחלט בלבד. תחקיר של CNN שפורסם ב-31 במאי דיווח כי בעוד שפתחי מנהרות הטילים התת-קרקעות של איראן נפגעו, מומחים מעריכים כי איראן מחזיקה עדיין בכ-אלף טילים באתרים תת-קרקעיים עמוקים שככל הנראה ספגו נזק מינימלי בלבד. יכולת התגובה של המשטר, אף שנשחקה, לא חוסלה. איראן הוכיחה זאת ישירות ב-7–8 ביוני, כאשר שיגרה טילים בליסטיים לעבר שטח ישראל — הפעם הראשונה שבה טהרן התערבה לטובת חיזבאללה בתקיפה ישירה. בתי הספר ברחבי ישראל נסגרו למחרת בהוראת שר החינוך יואב קיש. צבא ארה"ב יירט מספר כטב"מים איראניים בסמוך למצר הורמוז ב-13 ביוני, מה שמדגיש כי גם בשלב הדיפלומטי, האיומים הפעילים נמשכים.
עלות ההגנה המתמשכת מפני טילים הופכת אף היא לחשש אסטרטגי בפני עצמו. תחקיר של CNN מיולי 2025 קבע כי ארצות הברית השתמשה ביותר מ-מאה מיירטי THAAD במהלך המלחמה הקודמת בת 12 הימים מול איראן, מה שמייצג כרבע מכלל מלאי מיירטי הטילים המתקדמים של ארה"ב. פער הייצור שנוצר כתוצאה מכך לא זכה למענה פומבי, מה שמעורר שאלות נוקבות לגבי עמידותה של מטריית ההגנה האווירת אם יתחדשו מעשי האיבה בהיקף נרחב.
הסדקים הדיפלומטיים בתוך הברית
אולי ההתפתחות המשמעותית ביותר ביום ה-112 אינה מה שהתרחש בין ישראל לאיראן, אלא מה שקורה בין ישראל לארצות הברית. הצהרתו הפומבית של סגן הנשיא ואנס כי "אי אפשר לפתור בעיות ביטחון לאומי באמצעות הרג בלבד" עוררה תגובת נגד מיידית מצד בעלי בריתה הרפובליקנים של ישראל, כאשר חבר בית הנבחרים רנדי פיין מפלורידה גינה את הדברים בפומבי. טראמפ, מצדו, פרסם הגנה מתרסת כסגנונו על מתווה ההסכם: "המלחמה החלישה את איראן! לא נפגשנו מתוך יאוש, איראן עשתה זאת. הם גמורים! נשחק את משחק 60 הימים. הם לא יקבלו כסף, אפילו לא עשרה סנטים!"
ה-Wall Street Journal, לעומת זאת, דיווח ב-20 ביוני כי ארה"ב וקטאר פועלות באופן פעיל להעניק לאיראן גישה ל-מיליארדי דולרים בנכסים מוקפאים כחלק מיישום העסקה — גילוי שעומד בסתירה ניכרת להבטחתו של טראמפ. מדאיג מכך, סוכנויות מודיעין אמריקאיות הזהירו, לפי הדיווחים, כי נתניהו עלול לנקוט בצעדים שיחבלו במתווה השלום כולו. הממשלה בישראל אינה מרוצה בעליל מהתנאים ומהכיוון של וושינגטון, והפער בין היעדים האסטרטגיים של שתי בעלות הברית הולך ומתרחב בזמן אמת.
צילה של מינאב
מעל התהליך הדיפלומטי מרחפת שאלה מוסרית ומשפטית שטרם נפתרה מאז יומו הראשון של המבצע. בית הספר היסודי שג'רה טייבה (Shajareh Tayyebeh) במינאב שבדרום איראן, נפגע במהלך פעולות הפתיחה ב-28 בפברואר, כאשר גורמים איראניים מקומיים טענו כי נהרגו שם למעלה מ-150 בני אדם, בהם יותר ממאה ילדי בית ספר. קרבתו של בית הספר לבסיס צבאי איראני מקשה על קביעת האחריות, וצבא ארה"ב לא לקח אחריות על המקרה. ב-20 ביוני, טיוטת חוק סמכויות הביטחון הלאומי (NDAA) של ועדת השירותים המזוינים של הסנאט לשנת הכספים 2027 כללה סעיף המקפיא 25 אחוזים מתקציב הנסיעות של שר המלחמה פיט הגסת' עד שהפנטגון יציג את ממצאי חקירתו. נראה כי סבלנותו של הקונגרס נוכח חוסר השקיפות פוקעת, והניצול של האירוע על ידי שופרות התעמולה האיראניים — כמו גם תהודתו בדרום הגלובלי — הופכים את פתרון הסוגיה לצורך אסטרטגי דחוף, ולא רק משפטי.
מבט אסטרטגי: שעון שישים הימים מתקתק
היום ה-112 של מבצע "אריה שואג" מוצא את ישראל בעמדה של הישג צבאי כביר המלווה בחוסר ודאות כביר לא פחות. איום הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן נשחק במידה המשנה את מאזן הכוחות האזורי לדור שלם. אך איראן אינה מובסת — היא עדיין מחזיקה באלף טילים תת-קרקעיים, בשלוחה משוקמת בדמות חיזבאללה, ובחבל הצלה דיפלומטי בדמות מזכר ההבנות מוורסאי שעלול להחזיר מיליארדים מוקפאים לקופתה. האתגר האסטרטגי של ישראל אינו עוד ההשמדה הקינטית של היכולות האיראניות; אלא להבטיח שהסיום הדיפלומטי לא יחזיר לטהרן את מה שהקרב נטל ממנה.
72 השעות הבאות תהיינה מכריעות. אם עראקצ'י יגיע לשווייץ ביום שבת והשיחות יתחילו ברצינות, שעון שישים הימים יחל לתקתק לקראת הסכם שתנאיו אינם מקובלים על ישראל. אם הפסקת האש בלבנון תקרוס שוב, המתווה כולו עלול להתרסק — ויחד איתו, המגבלות שמונעות כרגע חידוש מלא של מעשי האיבה. מערכת השיקולים של נתניהו, הנמצאת תחת מעקב צמוד של המודיעין האמריקאי, היא שתכריע איזה תרחיש יתממש. עבור ישראל, שאלת היסוד ביום ה-112 היא האם המבנה הדיפלומטי המוקם בוורסאי ובז'נבה משרת את ביטחון המדינה — או שמא הוא מייצג את הוויתור המסוכן ביותר ליריב פצוע אך לא מובס מאז הסכם הגרעין (JCPOA) של 2015.