היום ה-141 של מבצע "אריה שואג" נפתח בדם. ב-17 ביולי, טילים בליסטיים וכטב"מים איראניים הלמו בבסיס חיל האוויר מוואפק סאלטי בירדן, הרגו שני אנשי שירות אמריקנים והותירו אחד נעדר בפעילות מבצעית — החללים האמריקנים הראשונים בקרב מאז מרץ. בתוך שעות, הנשיא טראמפ הורה על גל תקיפות אוויריות מעניש וחדש נגד איראן, המציין את הלילה השמיני ברציפות של הפצצות אמריקניות על תשתיות צבאיות איראניות. הרפובליקה האסלאמית, רחוקה מנסיגה, הגיבה בשיגור מתקפות כטב"מים נגד שני מתקנים אמריקניים בכווית ושחררה סרטון תעמולה המציג נתיבי התנקשות המכוונים לנשיא ארצות הברית. המלחמה בין העולם החופשי למשטר התיאוקרטי בטהרן נכנסה לשלב המסוכן ביותר שלה מאז קריסת מזכר ההבנות של יוני.
דם אמריקני על אדמת ירדן
פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) אישר בשבת כי שני אנשי שירות אמריקנים נהרגו בפעילות מבצעית ב-17 ביולי בזמן שהגנו מפני המתקפה האיראנית על בסיס חיל האוויר מוואפק סאלטי. איש שירות אחד נותר נעדר בפעילות מבצעית. ארבעה אנשי צוות נוספים פונו רפואית לבתי חולים בירדן לפני ששוחררו. תיעוד מאומת שהגיע לידי Axios הראה תימרות עשן כבדות העולות מהמתקן לאחר שלפחות שני טילים בליסטיים איראניים השיגו פגיעות ישירות בבסיס. אלו הם מקרי המוות המאושרים הראשונים של צבא ארה"ב בסכסוך מאז מרץ, אבן דרך קודרת שגייסה הן את הממסד הצבאי והן את המנהיגות הפוליטית בוושינגטון.
המתקפה על ירדן לא הייתה פרובוקציה מבודדת. לפי דיווח ב-Newsmax, ירדן ספגה ארבע תקיפות איראניות על עמדות ארה"ב בחמישה ימים בלבד שקדמו ל-18 ביולי, מה שהפך את הממלכה ההאשמית למוקד עימות מרכזי בזירת המבצעים המתרחבת. הדפוס חושף את החישוב האסטרטגי של טהרן: על ידי פגיעה בכוחות אמריקניים המוצבים במדינות ערב בעלות ברית, משמרות המהפכה שואפים לפצח את ארכיטקטורת הקואליציה המאפשרת הקרנת כוח אמריקנית וישראלית נגד איראן. זוהי אסטרטגיה של כפייה המופנית לא רק כלפי וושינגטון אלא גם כלפי עמאן, כווית סיטי וכל בירה אזורית המארחת נכסים צבאיים מערביים.
שמונה לילות של אש: אמריקה מכה בחזרה
התגובה האמריקנית הייתה מהירה וחד-משמעית. בשעה 18:00 שעון החוף המזרחי ב-18 ביולי, כוחות ארה"ב פתחו בגל חדש של תקיפות אוויריות נגד איראן בהוראתו הישירה של הנשיא טראמפ. בפיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) הצהירו כי התקיפות היו "נועדו לשחוק עוד יותר את יכולתה של איראן לאיים על השייט המסחרי במצר הורמוז ולהעניש במהירות את כוחות משמרות המהפכה האסלאמית שפתחו במתקפות נגד אנשי שירות אמריקנים בירדן." עד שעות הבוקר המוקדמות של ה-19 ביולי, אישרו ב-CENTCOM את השלמתו של ה-לילה השמיני ברציפות של תקיפות נגד הרפובליקה האסלאמית — קצב מבצעי המדגיש את מחויבותה של וושינגטון לשחיקה מתמשכת של היכולת הצבאית האיראנית.
רשימת המטרות השתרעה לאורך קו החוף הדרומי החיוני מבחינה אסטרטגית של איראן. מטוסי קרב אמריקניים תקפו מיקום מאומת ב-אי קשם במחוז הורמוזגאן בסביבות השעה 3:40 לפנות בוקר שעון מקומי, כאשר לשכת מושל המחוז אישרה את הפגיעה באמצעות סוכנות הידיעות הממלכתית IRNA. פיצוצים נוספים נשמעו בעקבות סבב תקיפות שני על האי. במקביל, כלי טיס אמריקניים פגעו באתר ליד שאדגאן בדרום-מערב מחוז חוזסטאן, כך לפי סוכנות הידיעות האיראנית החצי-רשמית "תסנים". פיצוצים דווחו גם בערי הנמל המרכזיות בנדר עבאס ו-בנדר לנbool, שתיהן במחוז הורמוזגאן. בנדר עבאס — נמל הצי החשוב ביותר של איראן והשער למצר הורמוז — הותקף שוב ושוב בימים האחרונים, מה שמצביע על מערכה אמריקנית מכוונת לפירוק יכולתה של איראן לאיים על נתיב השייט הקריטי ביותר בעולם.
תקיפה על מתקן התפלת מים בעיר הנמל ג'אסק ב-18 ביולי ניתקה את אספקת המים לכ-10,000 איראנים בכ-20 כפרים. חלוקת מים בחירום באמצעות מכליות ניידות החלה, כאשר המושל המקומי מוחמד ג'מאלדיני אמר ל-IRNA כי חידוש האספקה היציבה צפוי בתוך שבוע אחד. הפגיעה בתשתית זו ממחישה את ההשלכות המצטברות של מבצעים צבאיים מתמשכים נגד משטר שהטמיע את המנגנון הצבאי שלו בתוך אזורים אזרחיים — טקטיקה שבה משתמשים מזה זמן רב משמרות המהפכה ורשתות הפרוקסי שלהם.
איראן מרחיבה את שדה המערכה
טהרן הגיבה להפצצות האמריקניות לא בנסיגה, אלא בהסלמה במספר חזיתות. ב-19 ביולי, כטב"מים איראניים פגעו בשני מתקנים צבאיים של ארה"ב בכווית — בסיס חיל האוויר עלי אל-סאלם, מרכז תעבורת האוויר האמריקני הראשי באזור, ו-מחנה עודירי, הממוקם כ-104 קילומטרים מגבול איראן. כלי התקשורת הממלכתיים באיראן, IRNA, ייחסו את התקיפות ל"שלב 16 של מבצע סאעקה (ברק)", שם הקוד של המשטר למערכת התגובה שלו. הרחבת התקיפות לכווית מייצגת התרחבות גיאוגרפית משמעותית של הסכסוך ומפעילה לחץ נוסף על מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) לשקול את מידת חשיפתן כמארחות של תשתיות צבאיות אמריקניות.
בחזית הכורדית, איראן פתחה במתקפות כבדות על בסיסי מפלגת החופש של כורדיסטן בארביל ובסולימאניה, וסגרה את מעברי הגבול מריוואן והווראמאן עם עיראק. מתקפה זו נגד קבוצות אופוזיציה כורדיות — המהוות מזה זמן רב יעד של משמרות המהפכה כאיומים פנימיים על המשטר — חושפת את ניהולה הסימולטני של מערכה רב-חזיתית מצד טהרן, אפילו בזמן שהיא סופגת תקיפות אוויריות אמריקניות מענישות. המנהיג העליון של המשטר, מוג'תבא ח'אמנאי, הזהיר בפומבי מפני "לקחים בלתי נשכחים" אם תקיפות ארה"ב יימשכו, בעוד מפקד איראני בכיר שיגר איום נפרד על "תגובה הרסנית" להמשך התוקפנות. הרטוריקה הזו אינה מאותתת על נכונות קרובה להורדת הלהבות.
באופן הפרובוקטיבי ביותר אולי, דיווח ב-Newsmax כי איראן פרסמה סרטון תעמולה חדש המציג נתיבי נסיעה פוטנציאליים לפגיעה בנשיא טראמפ — פרובוקציה הסלמתית חצופה שהגבירה את הלחץ הפוליטי מבית להמשך והרחבת הפעולה הצבאית. צעד זה מתווסף להיסטוריה המתועדת היטב של מזימות התנקשות מצד המשטר נגד פקידים אמריקנים ומתנגדי משטר על אדמה זרה, דפוס המדגיש את טבעו הטורפני והתוקפני מיסודו של המדינה התיאוקרטית.
זרמים דיפלומטיים בלב הסערה
מחלקת המדינה של ארה"ב פרסמה אזהרת מסע עולמית ב-18 ביולי, המזהירה אמריקנים מפני "פוטנציאל להסלמה בלתי צפויה" ומציינת כי קבוצות התומכות באיראן "עלולות לפגוע באינטרסים אמריקניים אחרים מעבר לים או באתרים הקשורים לארצות הברית ו/או לאמריקנים ברחבי העולם." האזהרה התריעה גם מפני ביטולי טיסות פוטנציאליים וסגירת מרחבים אוויריים — צעד המשקף את זרועותיהן הגלובליות של רשתות הטרור המגובות על ידי איראן ואת נכונותו של המשטר להפעיל איומים א-סימטריים הרחק מעבר לזירת הלחימה המיידית.
במסלול דיפלומטי בונה יותר, נשיא לבנון ג'וזף עאון יצא מביירות ב-18 ביולי לוושינגטון כדי לקדם את מסגרת השלום בין ישראל ללבנון. מאמץ דיפלומטי נפרד זה נועד לבסס את הפסקת האש בלבנון ולהרחיב את סמכותה של המדינה הלבנונית בדרום, כולל היעד הקריטי של פירוק חזבאללה מנשקו. החתירה המקבילה לשלום בחזית הצפונית, אפילו בזמן שהמערכה נגד איראן מתעצמת, משקפת את הארכיטקטורה האסטרטגית הרחבה יותר: ניטרול טבעת הפרוקסי של איראן תוך שחיקה סימולטנית של יכולות הליבה הצבאיות של המשטר.
נכון ל-18–19 ביולי, לא קיים שום מתווה פעיל של הפסקת אש. מזכר הבנות קודם שהושג באמצע יוני בלם זמנית את מעשי האיבה המרכזיים, אך הלחימה התחדשה בעוצמה רבה סביב ה-7–9 ביולי כאשר איראן חזרה לפגוע בשייט במצר הורמוז, וארצות הברית הגיבה בגל הרסני של 80 תקיפות. אנליסטים ב-CNN תיארו את סבב הלחימה הנוכחי כ-"גרוע ביותר מאז נחתם מזכר ההבנות."
נחישותן של המדינות החופשיות
יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון הגיב למותם של האמריקנים בכובד הראש שהרגע דרש: "מתפלל למען יקיריהם של הגיבורים האמריקנים הנופלים והאמיצים הללו... שאלוהים יברך את הגברים והנשים האמיצים שלנו במדים." מזכיר ההגנה פיט הגסת' היה חד יותר והצהיר כי ההקרבה הזו "רק מקשיחה את נחישותנו." אלו אינן מילים ריקות. שמונה לילות רצופים של תקיפות נגד נותנת החסות המדינתית המובילה בעולם לטרור מוכיחים כי ארצות הברית, לצד ישראל, לא תאפשר לרפובליקה האסלאמית לרצוח אמריקנים ולאיים על המסחר העולמי ללא עונש.
היום ה-141 של מבצע "אריה שואג" חושף את המשוואה המוסרית העומדת בלב הסכסוך הזה. בצד אחד עומד משטר תיאוקרטי המשגר טילים בליסטיים לעבר בסיסי חיל אוויר של בעלות ברית, מייצר תעמולת התנקשות נגד נשיא מכהן, ותוקף אזרחים כורדים תוך איום על העולם ב-"לקחים בלתי נשכחים." מן הצד השני עומדות מדינות דמוקרטיות — לא מושלמות, מתלבטות, שקופות — המבכות את נופליהן בפומבי, מזהירות את אזרחיהן ביושר, ומנהלות מערכה צבאית עם יעדים מוצהרים ואחריות מבצעית. הבחירה בין שני חזונות אלו של העולם אינה עניין של ניואנסים. זהו עניין של בהירות ציוויליזציונית, והעולם החופשי אסור שיירתע.