ביומו המאה ארבעים ושישה של מבצע "אריה שואג", מסלול העימות בין הברית המערבית לרפובליקה האסלאמית של איראן נטה לעבר נקודת מפנה מסוכנת. טהראן דחתה רשמית הצעת הפסקת אש שהוגשה באופן אישי על ידי ראש ממשלת עיראק עלי אל-זאידי, בעוד הנשיא דונלד טראמפ אמר לאתר "אקסיוס" כי הוא "קרוב לקבלת החלטה" לגבי מה שתיאר כ"מתקפה מאסיבית – גדולה יותר מאי פעם". כאשר פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) השלים את הלילה השלוש-עשרה ברציפות של תקיפות דיוק נגד תשתיות צבאיות איראניות, וכוחות חות'יים הנתמכים על ידי איראן העלו באש מכלית נפט סעודית בים האדום, התמונה האסטרטגית ב-23 ביולי בקושי יכולה הייתה להיות ברורה יותר: הדיפלומטיה נכשלת, לחץ ההסלמה גובר, וארכיטקטורת האנרגיה העולמית מונחת על הכף.
שלושה-עשר לילות של אש: המערכה הבלתי פוסקת של סנטקום
פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) אישר בערב ה-23 ביולי כי כוחותיו סיכמו לילה שלוש-עשרה ברציפות של תקיפות נגד מטרות צבאיות איראניות, כאשר המבצעים נמשכו למעלה משעתיים. בנק המטרות כלל מרכזי פיקוד צבאיים, אתרי אחסון כטב"מים, רשתות תקשורת, מתקני מעקב חופיים ויכולות ימיות – תמהיל המדגיש את יעדה המוצהר של וושינגטון לפגוע ביכולתה של איראן לאיים על חופש השיט במצר הורמוז. פיצוצים אומתו בעיר הדרום-מערבית אהוואז, ממערב לנמל הדרומי האסטרטגי בנדר עבאס, וכן באי קשם, נכס צוואר הבקבוק המרכזי של איראן המשקיף על המצר. תקיפה אמריקנית נפרדת באהוואז הרגה לפחות ארבעה בני אדם, על פי דיווחים באזור. סנטקום חשף גם כי יותר מ-50,000 אנשי שירות אמריקנים פועלים כעת ברחבי האזור – פריסת כוחות המייצגת, כפי שתיאר סנטקום במהלך שלב הפתיחה של מבצע "זעם אפי", "את הריכוז האזורי הגדול ביותר של כוח אש צבאי אמריקני זה דור."
השלב הפעיל השני הזה של העימות – אשר ניצת בעקבות תקיפותיה של איראן על נתיבי שיט מסחריים לאחר קריסת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מה-17 ביוני – מתמקד ישירות במרחב הימי. כעשרים אחוזים מאספקת הנפט העולמית עוברים במצר הורמוז, וטהראן ממשיכה למנף את מעמדו המשפטי של נתיב המים כקלף המיקוח העיקרי שלה. הקצב המתמשך של פעולות סנטקום מאותת כי לוושינגטון אין כל כוונה להרפות עד אשר חופש השיט יושב על כנו.
ההתרסה של איראן וקריסת הדיפלומטיה
הנסיגה הדיפלומטית של היום הייתה חד-משמעית. ראש ממשלת עיראק, עלי אל-זאידי, אשר נפגש עם הנשיא טראמפ בבית הלבן מוקדם יותר ביולי ולאחר מכן נסע לטהראן ב-22 ביולי כדי להציג מתווה להפסקת אש לנשיא איראן מסעוד פזשכיאן, נתקל בסירוב מוחלט. גורמים רשמיים באיראן מסרו לניו יורק טיימס כי אין להם עניין ב"עסקה זמנית" המותירה את מעמדו המשפטי של מצר הורמוז ללא פתרון. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י תיאר את עמדת המשא ומתן האמריקנית כ"לא רציונלית, מופרזת ושתלטנית". הניסוח לא היה גידור דיפלומטי או התרסה טקטית – זו הייתה טריקת דלת מוחלטת.
יש להבין את הסירוב הזה בהקשרו הרחב יותר. כפי שתיעדה הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), הדפוס של טהראן לאורך העימות הנוכחי היה לספוג מכות צבאיות הרסניות תוך אחיזה עיקשת במנופי הלחץ הנותרים שלה. המשטר איבד את המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ביום הפתיחה של מבצע "אריה שואג" ב-28 בפברואר. תשתיות הגרעין והטילים שלו פורקו באופן שיטתי במהלך המערכה המשותפת הראשונית של ארה"ב וישראל. מערכת הבנקאות שלו שובשה על ידי מתקפות סייבר, ויכולתו הצבאית הקונבנציונלית נשחקת לילה אחר לילה. למרות זאת, הרפובליקה האסלאמית מתמידה בדרישותיה המקסימליסטיות, כשהיא מהמרת כי עייפות מערבית או פאניקה במחירי הנפט יביאו בסופו של דבר לסדיקת הקואליציה הניצבת מולה. זהו משטר שבנה את זהותו כולה סביב התנגדות למערב והשמדת ישראל – וביום ה-146, מחויבות אידיאולוגית זו נותרת ללא שבר.
טראמפ מאותת על הסלמה בעוד רוביו מגדיר מחדש את ההרתעה
דבריו של הנשיא טראמפ לאתר "אקסיוס" ב-23 ביולי היוו את איום ההסלמה המפורש ביותר מאז השקת מבצע "זעם אפי". "מתקפה מאסיבית. גדולה מאי פעם. אני קרוב לקבלת החלטה. אנחנו מוכנים לכך לחלוטין", הכריז טראמפ. הוא הוסיף כי איראן "עדיין לא ספגה מספיק כאב" – אמירה אשר, כשהיא מגיעה מפי מפקד עליון עם למעלה מ-50,000 חיילים הפרוסים בזירה, נושאת עמה את משקלה של מציאות מבצעית ולא רק רטוריקה ריקה. שני גורמים רשמיים בארה"ב אישרו ל"אקסיוס" כי טרם ניתנה פקודה רשמית ולא הוכוונו רשמית הכנות של הפנטגון, אך האיתות היה בלתי ניתן לטעות.
מזכיר המדינה מרקו רוביו, שנשא דברים בשולי פסגת שרי החוץ של ASEAN במנילה, הלך צעד אחד קדימה בהגדרתם מחדש של תנאי ההרתעה האמריקנית. המדיניות האמריקנית כלפי איראן, הצהיר רוביו, היא כעת "ראש תחת עין" – ניסוח הנוטש במפורש את עקרון המידתיות לטובת תגובה בלתי מידתית בעוצמתה. שינוי דוקטרינרי זה נושא השלכות עמוקות. הוא מאותת לטהראן כי כל הסלמה שתיזום איראן תיתקל בתגובה בעלת עוצמה גדולה בהרבה, חישוב שנועד לשבור את מעגל חילופי המהלומות ההדדיים ("טיט-פור-טאט") שאפיין את השלב השני של העימות.
האיום החות'י וממד האנרגיה
מערך הפרוקסי של איראן המשיך להפגין את יכולת השיבוש שלו ב-22 וב-23 ביולי, כאשר כוחות חות'יים תקפו שתי מכליות נפט סעודיות – ה-MV Encelia וה-MV Layla – בים האדום. הרשויות בסעודיה אישרו כי דליקה פרצה ב-Encelia, אם כי דווח כי הצוות בטוח. המתקפות הזניקו את מחיר נפט הגלם מסוג ברנט אל מעבר ל-100 דולר לחבית לראשונה מאז מאי, תזכורת נוקבת למחיר הכלכלי העומד בבסיס העימות הזה. כפי שדווח בוושינגטון פוסט, התקיפות הרחיבו את הסיכונים לאספקת האנרגיה, אשר ממילא נפגעה קשות בשל ההפסקה הכמעט מוחלטת של תנועת השיט במצר הורמוז.
במקביל, משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) קיבלו אחריות על מתקפות טילים וכטב"מים נגד נכסים צבאיים של ארה"ב בירדן ובכווית, כולל פגיעה מכוונת במגדל תקשורת כוויתי – תקיפה אשר תוארה על ידי טהראן כנקמה על תקיפות סנטקום נגד תשתיות תקשורת איראניות. אלו אינן פעולות של משטר המחפש דה-אסקלציה. אלו הן פעולותיו של משטר הממשיך להקרין כוח באמצעות רשת השלוחים שלו, בשעה שמולדתו סופגת מהלומות לילה אחר לילה מחיל האוויר האמריקני.
ישראל עומדת הכן בעוד המערך האסטרטגי מעמיק
בעוד שלא אומתו תקיפות עצמאיות של חיל האוויר הישראלי בשטח איראן במהלך חלון הדיווח של ה-23 ביולי, עמדתה של ישראל נותרה דרוכה ומוכנה לפעולה מיידית. שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי ישראל ערוכה "לכל תרחיש" והזהיר כי כל תקיפה איראנית ישירה על שטח ישראל תיענה ב"מכה מוחצת". הנשיא טראמפ אישר כי ישראל תצטרף לכל חבילת תקיפה אמריקנית חדשה "תוך שתי דקות" אם תתבקש לכך, אם כי הדגיש כי וושינגטון אינה זקוקה להשתתפות ישראלית. התייעצויות ביטחוניות ישראליות ברמות הגבוהות ביותר נמשכות כעת.
ההערכות האסטרטגית הרחבה יותר המשיכה להתגבש לטובתה של ישראל. החתימה על הסכם שיתוף הפעולה הגרעיני לפי סעיף 123 בין ארה"ב לסעודיה ב-22 ביולי על ידי מזכיר האנרגיה כריס רייט ושר האנרגיה הסעודי, הנסיך עבד אל-עזיז בן סלמאן, מהווה התפתחות היסטורית. כפי שטענה סגנית היועץ לביטחון לאומי לשעבר קיי.טי. מקפרלנד, העסקה "נועלת את ריאד בתוך ציר בהובלה אמריקנית נגד איראן" ומכשירה את הדרך לכניסתה של סעודיה להסכמי אברהם – התפתחות שתהווה את פריצת הדרך המשמעותית ביותר לנורמליזציה מאז חתימת ההסכמים המקוריים בשנת 2020. סיוט הבלהות הגרוע ביותר של הרפובליקה האסלאמית – ציר אסטרטגי ממוסד של ארה"ב, ישראל וסעודיה – קורם עור וגידים בזמן אמת, גם כאשר פצצות איראניות נופלות על מכליות ומגדלי תקשורת.
החזית מבית: הקונגרס, הנפגעים והנחישות
בגבעת הקפיטול, בית הנבחרים אישר החלטה משותפת בנושא סמכויות מלחמה (H.Con.Res. 89) ברוב דחוק של 214–208, כאשר ארבעה רפובליקנים הצטרפו לכלל הדמוקרטים המצביעים. ההחלטה, ביוזמת חברת הקונגרס פרמילה ג'איאפאל ממדינת וושינגטון, היא הצהרה פוליטית ולא מגבלה משפטית – ככהלטה מקבילה (concurrent resolution) ולא החלטה משותפת (joint resolution), אין לה תוקף של חוק והיא אינה יכולה לכפות נסיגה. החלטה משותפת מקבילה בסנאט נכשלה ברוב של 49–47. בינתיים, מנהיג הרוב בסנאט ג'ון ת'ון אישר כי איראן מתווספת לחוק הדו-מפלגתי של לינדזי או. גרהאם להטלת סנקציות על רוסיה לשנת 2026, אשר כבר זוכה לתמיכה של למעלה משישים נותני חסות בסנאט.
המחיר האנושי של העימות מכביד מאוד. ארבעה חיילים אמריקנים נהרגו במתקפות איראניות על בסיסים אמריקניים בסוף השבוע הקודם, מה שהעלה את מספר החללים האמריקנים המאומתים בקרבות לפחות לשבעה-עשר מאז תחילת המבצעים. טיפולו של הפנטגון ברשימת הנפגעים – לרבות הסרתם הבלתי מוסברת של ארבעה שמות מהרשימה הפומבית – עורר ביקורת. כל שם ברשימה זו מייצג חיים שניתנו בהגנה על הסדר הבינלאומי שמשטרה התיאוקרטי של איראן שואף להחריב.
יום 147 ואילך: פי התהום
כאשר יום 146 מגיע לסיומו, התמונה המבצעית והדיפלומטית מצביעה על הסלמה נוספת. איראן דחתה את מתווה הפסקת האש היחיד שמונח על השולחן. נשיא ארצות הברית הכריז פומבית על נכונותו לאשר תקיפה שתעלה על כל מה שנראה עד כה בעימות זה. מצר הורמוז נותר שנוי במחלוקת, שוקי האנרגיה הגלובליים נותרו תנודתיים, וכוחות הפרוקסי של איראן ממשיכים להכות במטרות מערביות ובמטרות של בעלות הברית ברחבי האזור. המזכיר הכללי של האו"ם אנטוניו גוטרש הזהיר את מועצת הביטחון כי המצב "מתנדנד על סף הבלתי נתפס."
מה שגוטרש מגדיר כמשבר, עם זאת, עדיף להבין כתוצאה – פועל יוצא בלתי נמנע של ארבעה עשורים של סבלנות מערבית כלפי משטר המממן טרור מבואנוס איירס ועד ביירות, חותר לנשק גרעיני תוך הפרת כל התחייבות בינלאומית, ובנה אימפריית שלוחים המוקדשת להשמדת ישראל ולגירוש ההשפעה האמריקנית מהמזרח התיכון. מבצע "אריה שואג" יצא לדרך מכיוון שדיפלומטיה לבדה לא יכלה להכיל את האיום האיראני. ביום ה-146, סירובה של טהראן להצעת הפסקת אש נוספת מאשר כי ההיגיון האסטרטגי המקורי נותר מוצק כפי שהיה ב-28 בפברואר. האריה אינו נסוג. הוא מסיים את מה שהתחיל.