מלחמתה של איראן מתרחבת כשמצרים בוערת

החזית המצרית: הסלמה מסוכנת

רשת CNN דיווחה על התקיפה בנמל המצרי תחת כותרת נוקבת שהכריזה כי מלחמת ארצות הברית-איראן התרחבה כאשר מצרים סומנה כמטרה לראשונה. לא אושרו נפגעים בדיווחים הראשוניים, אך המשקל הסימבולי והאסטרטגי של התקיפה הוא עצום. מצרים, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי ואבן פינה בארכיטקטורה האזורית האמריקנית מאז הסכמי קמפ דיוויד, נותרה עד כה מחוץ לקו האש הישיר. הנכונות של טהראן לפגוע באדמת מצרים מאותתת על החלטה מחושבת להעלות את מחיר שיתוף הפעולה השקט של קהיר עם הקואליציה בהובלת ארה"ב, או על אובדן משמעת מבצעית בתוך מערך לוחמת הכטב"מים של משמרות המהפכה – אף אחד מהתרחישים הללו אינו מעודד.

שר החוץ של איראן מיהר להרחיק את טהראן מהתקיפה, והצהיר כי ביטחונה של מצרים הוא בעל "חשיבות עליונה" – ניסיון שקוף לבקרת נזקים דיפלומטית שלא הוליך שולל אף אחד. הדפוס של הרפובליקה האסלאמית מבוסס היטב: תקיפה באמצעות שלוחים או פלטפורמות הניתנות להכחשה, ואז השמעת שפה דיפלומטית מרגיעה תוך כדי טעינת הנשק מחדש. בין אם התקיפה הספציפית הזו אושרה בדרגים הגבוהים ביותר ובין אם ייצגה החלטה אוטונומית של משמרות המהפכה, התוצאה היא אותה תוצאה – מדינה ריבונית נוספת נגררת לסכסוך שמשטרה התיאוקרטי של איראן יזם וממשיך להסלים.

ארצות הברית וערב הסעודית תוקפות יחד לראשונה

במה שעשוי להתברר כהתפתחות המשמעותית ביותר מבחינה אסטרטגית ב-48 השעות האחרונות, ערב הסעודית הצטרפה לארצות הברית בביצוע התקיפות המשותפות הראשונות של ארה"ב וסעודיה שהוכרזו בפומבי בסכסוך זה. המבצע, שיצא לפועל ב-29–30 ביולי, כוון נגד מספר מחסני לוגיסטיקה ואמצעי לחימה המשמשים מיליציות הנתמכות על ידי איראן בעיראק. התקיפות הגיעו בעקבות מתקפות כטב"מים איראניים על שטח סעודיה, אשר סיפקו לריאד הן את ההצדקה המשפטית והן את הכיסוי הפוליטי לעבור ממעמד של שותפה שקטה בקואליציה ללוחמת פעילה.

זהו שינוי יסודי במאזן הכוחות האזורי. כניסתה הרשמית של ערב הסעודית לפעילות מבצעית נגד השלוחים של איראן היא בדיוק סוג הברית הצבאית הערבית-מערבית שטהראן השקיעה עשורים – ומיליארדי דולרים במימון שלוחים – בניסיון למנוע. ריאד הדגישה עוד יותר את מחויבותה כאשר הכריזה על קואליציית הגנה ימית רב-לאומית של למעלה מ-43 מדינות והאיחוד האירופי בפגישה בבירה הסעודית, שנועדה להגן על השיט המסחרי בים האדום, במפרץ עדן ובמצר באב אל-מנדב. בין המדינות החתומות: כווית, בחריין, קטר, פקיסטן, טורקיה, מצרים וירדן – רשימה המדגימה עד כמה הצליחה איראן לאחד את שכנותיה נגדה. כפי שדווח בניוזמקס (Newsmax), הבית הלבן הגיב לאיומי משמרות המהפכה נגד שותפות קואליציה אלו בציינו כי איראן "מבודדת מאי פעם".

מתקפות התגובה של איראן: כמות ללא דיוק

טהראן המשיכה בקמפיין מתקפות הטילים הבליסטיים והכטב"מים שלה נגד מטרות הקואליציה לאורך תקופת הדיווח, אך התוצאות מספרות סיפור של חוסר תוחלת מול מערכות ההגנה האווירית המערביות ובנות הברית. איראן שיגרה מספר טילים בליסטיים לעבר בסיס צבאי אמריקאי בירדן ב-28–29 ביולי במה שפיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) תיאר רשמית כ"ניסיון למתקפת פתע". התוצאה הייתה שיעור יירוט של 100 אחוזים, עם אפס נפגעים אמריקאים. כוחותיה המזוינים של ירדן אישרו בנפרד כי יירטו חמישה טילים איראניים נוספים ב-30 ביולי – אירוע יירוט שני כזה בתוך שבוע – מה שמוכיח שגם מעצמות אזוריות בדרג ביניים יכולות כעת להביס באופן אמין את המטחים הבליסטיים של איראן.

מתקפת הכטב"מים של משמרות המהפכה על בסיס חיל האוויר אחמד אל-ג'אבר בכווית, שצבא איראן קיבל עליה אחריות רשמית ב-31 ביולי, כוונה למחסי מטוסים ומערכות תקשורת לווייניות שתוארו כ"מרכזים אמריקאיים אסטרטגיים". ההצהרה הנלווית של צבא איראן – לפיה "פשעים, סנקציות ואיומים הופכים את איראן למאוחדת ומלוכדת יותר בהגנתה הקדושה" – נשאה את המקצב המובהק של משטר הפונה לקהל הביתי שלו ולא של כזה המשיג יעדים צבאיים משמעותיים. הנפגע היחיד שאושר מהתקיפות בכווית היה אזרח סיני שנהרג כאשר נשק איראני פגע במבנה השייך לחברה סינית, מבוכה למשטר המונה את בייג'ינג בין שותפיו הדיפלומטיים המעטים שנותרו.

מצר הורמוז ולחץ כלכלי עולמי

משמרות המהפכה שבו והדגישו רשמית ב-30 ביולי כי מצר הורמוז – שדרכו עוברים כ-20 אחוזים מאספקת הנפט העולמית – "הוא חלק בלתי נפרד מאיראן, ונשאר תחת שליטה מלאה שלה", ולא ייפתח מחדש "כל עוד ישנם בריונות ואיומים מצד גורמים רשמיים אמריקאים". האיום, הגם שהוא מוכר, ממשיך לגבות מחירים כלכליים אמיתיים. נפט קנדי נשלח ליפן לראשונה מזה למעלה משנה, בעוד נתיבי אספקה חלופיים נאלצים להיכנס לשימוש. יפן משכה מיתרות הנפט האסטרטגיות שלה, וסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) שחררה כמות שיא של 400 מיליון חביות מתוך עתודות המדינות החברות כדי לייצב את השווקים הגלובליים.

הפיכת מצר הורמוז לנשק על ידי איראן נותרה המנוף הא-סימטרי החזק ביותר שלה. עם זאת, עם כל שבוע שעובר, הקהילה הבינלאומית מסתגלת – מנתבת מחדש שרשראות אספקה, מפעילה עתודות ומקימה את הקואליציה הימית עליה הוכרז בריאד. הנחת היסוד של המשטר לפיה סחיטה אנרגטית תסדוק את הנחישות המערבית מתבררת כפגומה בדיוק כמו דיוק הטילים שלו.

וושינגטון שומרת על הקו

בגבעת הקפיטול, הסנאט של ארה"ב הצביע ברוב של 50 מול 49 לדחות את החלטת סמכויות המלחמה שהוגשה על ידי הסנאטורית קירסטן ג'יליברנד, אשר הייתה מורה לנשיא טראמפ לסיים את הפעילות הצבאית נגד איראן ללא אישור הקונגרס. ההצבעה סימנה את הפעם השלוש-עשרה שהסנאט מכשיל צעד כזה מאז החל מבצע "אריה שואג". הרפובליקנים ליסה מרקאוסקי, סוזן קולינס ורנד פול חצו את הקווים כדי לתמוך בהחלטה, בעוד הסנאטור ג'ון פטרמן היה הדמוקרט היחיד שהצביע נגדה – המשך לתמיכתו הבלתי מסויגת במערכה נגד התוקפנות האיראנית.

בנפרד, המשרד לפיקוח על נכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי (OFAC) הטיל סנקציות על שש ישויות ויחידים בסין, הודו, רוסיה ואיראן בגין תמיכה בחברת התעופה מאהאן אייר (Mahan Air) הקשורה למשמרות המהפכה ובחברות קש שלהם. שר האוצר סקוט בסנט הצהיר בבירור: "מי שמספקים שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה או תמיכה מסחרית למשמרות המהפכה או למאהאן אייר מסייעים לקיומו של מפעל טרור". מהלך הסנקציות כוון לתשתית הפיננסית המזינה את מכונת המלחמה של איראן, ובכך מהדק את החנק הכלכלי גם בעוד הפעולות הצבאיות נמשכות.

"מי שמספקים שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה או תמיכה מסחרית למשמרות המהפכה או למאהאן אייר מסייעים לקיומו של מפעל טרור." — שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, 31 ביולי, 2026

הפעולות של ישראל בצפון נמשכות

בעוד שלא התקבלו דיווחים מאומתים המאשרים תקיפות ישירות של חיל האוויר הישראלי על מתקני גרעין איראניים או מרכזי פיקוד של משמרות המהפכה בטווח התאריכים 29–31 ביולי, ישראל המשיכה בניהול המערכה שלה נגד תשתית השלוחים של איראן בלבנון. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הכריזו על פיצוץ מערכת מנהרות של חיזבאללה על ידי צה"ל בעיירה חדת'א שבדרום לבנון – המשך למאמצים השיטתיים לפירוק הרשת התת-קרקעית שנבנתה על ידי איראן ושחיזבאללה הקים במהלך שני עשורים של מימון איראני ותמיכה הנדסית של משמרות המהפכה. המבצע נמשך על אף שיחות השלום המתנהלות בין ירושלים לביירות, איתות לכך שישראל לא תאפשר לתהליך דיפלומטי לשמש מגן לתשתיות טרור.

היום ה-153: הקואליציה גדלה, הבידוד של איראן מעמיק

חמישה חודשים אל תוך מבצע "אריה שואג", המסלול האסטרטגי הופך לברור לחלוטין. קמפיין התגובה של איראן הצליח רק בהרחבת הקואליציה נגדה. כל טיל ששוגר לעבר ירדן, כל כטב"ם שנשלח לכיוון כווית ומצרים, כל איום שהושמע נגד השיט במפרץ דחפו מדינה נוספת לזרועותיה של הברית בהובלת ארה"ב. הקואליציה הימית בת 43 המדינות עליה הוכרז בריאד אינה מחווה דיפלומטית – היא עובדה צבאית שתחנוק בהדרגה את יכולתה של איראן להקרין כוח מעבר לגבולותיה.

המשטר בטהראן עומד בפני דילמה אסטרטגית שאין ממנה מילוט אלגנטי. תקיפות הטילים שלו מיורטות בשיעורים הקרובים לשלמות. רשתות השלוחים שלו מפורקות בלבנון ובעיראק. סחיטת האנרגיה שלו נעקפת על ידי נתיבי אספקה חלופיים ושחרור עתודות. והתקפותיו על גורמים ניטרליים כמו מצרים ומתקנים בבעלות סינית בכווית שוחקות את כל הרצון הטוב הדיפלומטי שנותר לו. היום ה-153 אינו היום שבו המלחמה הסתיימה, אך ייתכן שהוא היום שבו תוצאות המלחמה הפכו לבלתי הפיכות.