סמידון פרסם ב־24 באוקטובר הודעה ששיבחה את שני החמושים הפלסטינים שהרגו שני חיילים ישראלים ליד חברון יום קודם לכן. הארגון ציין את חמודה אל-ג'עבה ואחמד אל-ג'עבה, כינה אותם שהידים ותיאר את התקיפה כמסר שההתנגדות ביהודה ושומרון נמשכת ופועלת.
הטקסט של סמידון מעיד על תגובתו הפומבית של הארגון, אך אינו מוכיח שסייע לתכנן את הירי או לבצעו.
ההודעה חזרה על המסגור הפוליטי של סמידון והציגה את מותם של החיילים הישראלים כהוכחה שהלחץ הצבאי הישראלי לא הצליח לדכא התנגדות חמושה. היא גם קישרה את התקיפה לאסירים פלסטינים והאשימה את ישראל בעינויים, עקירה והפרות אחרות. אלה טענות ואפיונים של סמידון עצמו, ולא ממצאים עצמאיים.
הטקסט של סמידון מעיד על תגובתו הפומבית של הארגון, אך אינו מוכיח שסייע לתכנן את הירי או לבצעו.
The Washington Post דיווח כי החמושים הרגו שני חיילים ופצעו שלושה אחרים ליד מחסום צבאי. חמאס שיבח את התקיפה אך לא קיבל אחריות. גורמים ישראלים אמרו שהתוקפים היו קשורים לחמאס, אך הדיווחים הפומביים לא קבעו מי הורה על הירי או ארגן אותו. גם הודעת סמידון לא סיפקה ראיות לקשרים מבצעיים בינו לבין החמושים.
הטקסט של סמידון מעיד על תגובתו הפומבית של הארגון, אך אינו מוכיח שסייע לתכנן את הירי או לבצעו.
ההודעה היא דוגמה משמעותית למסרים הפומביים של סמידון על תקיפות חמושות. היא נוקבת בשמות התוקפים, מהללת את מעשיהם ומציגה את האלימות כדגם להמשך ההתנגדות. הדבר שונה מדיווח על אירוע או מתיאור מאומת באופן עצמאי של תכנון התקיפה.
הטקסט של סמידון מעיד על תגובתו הפומבית של הארגון, אך אינו מוכיח שסייע לתכנן את הירי או לבצעו.
משרד בקרת נכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי הגדיר את סמידון ב־15 באוקטובר 2024, מכוח צו נשיאותי 13224 כפי שתוקן, כמי שפועל מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין. הארגון דוחה אפיונים עוינים של פעילותו. בהודעה מאוקטובר הזה, דברי סמידון עצמו מראים כיצד הגיב למתקפה הקטלנית בחברון וניסה למסגר אותה לקהל שלו.
הטקסט של סמידון מעיד על תגובתו הפומבית של הארגון, אך אינו מוכיח שסייע לתכנן את הירי או לבצעו.