הדובר איננו בית משפט. ב-30 באוקטובר 2026 פרסמה הוועדה למימוש זכויותיו הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלסטיני הודעה לעיתונות GA/PAL/1497 בנוגע לישיבתה ה-431, שהתקיימה יום קודם לכן בניו יורק. העצרת הכללית הקימה גוף זה ב-10 בנובמבר 1975 באמצעות החלטה 3376, באותו יום שבו אימצה את החלטת "הציונות היא גזענות" שבוטלה לימים. בן כהן ודיוויד מיי מהקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) מציינים כי "הפלסטינים הם העם היחיד המחזיק במנגנון תעמולה ייעודי בתוך האומות המאוחדות, בעוד שישראל היא המדינה החברה היחידה באו"ם הניצבת מול מתקפות מסוג זה". ועדת עצרת בעלת מטרה חד-צדדית אחת אינה מוסמכת לדון בתיקים משפטיים.
המתדרכים ששמם צוין בהודעה היו פרנצ'סקה אלבנזה, הדיווחית המיוחדת של מועצת זכויות האדם ל"שטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967"; פרידה שהיד; סוריה דווה; וסריניוואסן מוראלידהאר, יו"ר ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית שהוקמה על ידי מועצת זכויות האדם. התואר "עצמאית" בראש המכתב אינו מעיד על עצמאות בפועל. ארגון UN Watch מתעד כי המועצה הקימה את אותה ועדה במאי 2021 כוועדת חקירה תמידית המכוונת אך ורק נגד ישראל. נאבי פילאי, יו"ר הוועדה הראשונה, כבר כינתה בעבר את ישראל מדינת אפרטהייד וחתמה על עצומות הקוראות "להטיל סנקציות על ישראל האפרטהיידית". מנדטים מסוג זה מיועדים לייצור האשמות. הם אינם פוסקים פסקי דין.
מה שהמילים אינן אומרות
הודעת הדוברות מנסחת את דיני פשעי הזוועה בלשון הווה: רצח עם "נמשך" בעזה, ו"פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה" "מבוצעים" במה שהטקסט מכנה "הגדה המערבית". ניסוח זה מציג את הפשעים הללו כאילו הוכחו. המציאות העובדתית אינה תומכת בכך. דיווחים מיוחדים הם בעלי מנדט פוליטי. הוועדה היא גוף חקירה של מועצת זכויות האדם, לא בית דין. ארבעה ימים קודם לכן פרסמה הוועדה את דוח A/81/430. ארגוני UN Watch ו-UK Lawyers for Israel מציינים כי כל ממצא בדוח זה, כולל סעיף רצח העם, נקבע על סמך "עילות סבירות" בלבד — הרף הנדרש להוצאת צו מעצר, ולא להוכחת אשמה או אחריות מדינתית — וכי הדוח אינו מציין זאת בפני קוראיו בשום שלב.
בית הדין הבינלאומי לצדק לא סיפק את פסק הדין החסר. בצו מ-26 בינואר 2024 בתיק דרום אפריקה נגד ישראל, הבהיר בית הדין כי אינו מכריע בשלב זה בשאלה האם ישראל הפרה את אמנת רצח עם; שאלה זו שמורה לשלב הדיון לגופו של עניין; סעדים זמניים אינם מהווים פסק דין לגופם של דברים. אתר הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library) מציין כי בית הדין לא קבע שישראל הפרה או מפרה את האמנה. התיק עודנו תלוי ועומד.
מה שהם השמיטו
מתקפת ה-7 באוקטובר פתחה את המלחמה הזו. מחבלים בהובלת חמאס רצחו כ-1,200 בני אדם וחטפו 251. נתוני הספרייה היהודית המקוונת מעמידים את מניין הנרצחים בטבח על 1,195. משטר הטרור האסלאמיסטי בעזה יזם את הטבח הזה. המערכה של ישראל היא הגנה עצמית מובהקת. סיכום הוועדה על דיוני ה-29 באוקטובר מסוגל להכריז על רצח עם ועל "כיבוש בלתי חוקי", תוך התייחסות לחמאס כאל פרט שולי. הסיכום מדבר על "הרחבת התנחלויות" ביהודה ושומרון. הוא אינו מזכיר את היהודים שנרצחו במטבחי בתיהם, את נרצחי פסטיבל הנובה, או את 251 החטופים שנלקחו לשבי.
הודעה לעיתונות GA/PAL/1497 לקחה מסמך של ועדת מועצת זכויות האדם וציטוטים של ארבעה בעלי מנדט, ופרסמה אותם כאילו בית משפט כבר הרשיע את ישראל ברצח עם ובפשעים נגד האנושות.