מי באמת דיבר
המשפט מודפס ב-The Court Today, עלון מזכירות בית הדין מ-6 באוקטובר 2026 שמספרו ICC-PIOS-TCT-01-164/26_Eng וכותרתו "FACTS AND FIGURES" (עובדות ונתונים). הוא אינו חתום. אותו דף נוקב בשמו של המזכיר, אוסוולדו סבאלה חילר (Osvaldo Zavala Giler), מונה משרד קישור של האומות המאוחדות בניו יורק, וסופר 125 מדינות חברות. שום ערכאת קדם-משפט, משפט או ערעורים לא חתמה על שורה זו. רשימת מידע לציבור איננה פסק דין של אשמה.
ב-21 בנובמבר 2024, ערכאת קדם-המשפט I דחתה את השגותיה של ישראל לפי סעיפים 18 ו-19 לחוקת רומא והוציאה צווים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. מדובר בצעד מקדמי בעקבות בקשת תובע. אין זה משפט. אין זו הרשעה. אולם המזכירות תייגה את הצווים תחת "עובדות".
מה המילים אינן אומרות
ניסוח זה מציג "פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו מלפחות 8 באוקטובר 2023 ועד לפחות 20 במאי 2024" כקביעה מוגמרת של מה שהתרחש. הדיווח לעיתונות של הערכאה עצמה היה צר ומסויג בהרבה: היא מצאה "יסוד סביר להאמין שמר נתניהו ומר גלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית". "יסוד סביר" הוא הרף להוצאת צו. אין זו הוכחה מעבר לכל ספק סביר. אין זה ממצא שנקבע לאחר בחינת ראיות בבית משפט פתוח. חוברת המעצרים של בית הדין עצמו מבהירה את המגבלה בקולו של בית הדין:
"ללא מעצרים, ההליך השיפוטי אינו יכול להתקיים, שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי אינם יכולים להכריע באשר לאשמה או חפות וקורבנות אינם יכולים להישמע."
נתניהו וגלנט לא נעצרו ולא עמדו למשפט. אך דף המידע עדיין כותב "בוצעו" על פני טווח התאריכים של התובע. ישראל אינה מדינה חברה. ה-Jewish Virtual Library מתעדת את דחייתה של ישראל את טענת הסמכות השיפוטית של בית הדין כלפי אנשיה, ומביאה מחדש את עמדת ארה"ב לפיה "סמכות השיפוט של בית הדין צריכה להישמר למדינות המסכימות לכך או שהופנו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם". באוגוסט 2025 הטילה מחלקת המדינה סנקציות על בכירי בית הדין הפלילי הבינלאומי, צעד שהספרייה מציינת כי כוון נגד מסע הצווים נגד ישראלים. בעקבות הליכי ערעור מאוחרים יותר, מסר משרד ראש ממשלת ישראל כי ההליך "הוא פוליטי ואינו משפטי".
מה שהדף השמיט
המלחמה לא החלה ב-8 באוקטובר. ב-7 באוקטובר 2023, מחבלים בהובלת חמאס רצחו כ-1,200 בני אדם וחטפו 251. שעון המזכירות מתחיל רק למחרת בבוקר. חמאס עדיין שייך למשפט הראשון של מלחמה זו, ולא כהערת שוליים מאזנת. אותו תיק של בית הדין כולל גם צווים נגד מפקדי חמאס; השורה העוסקת בישראל בדף המידע מתייחסת לטבח כתפאורה שולית סביב פשעים "לכאורה" שכבר "בוצעו". NGO Monitor מתעד כי הצווים יצאו בעקבות שנים של שדלנות מצד ארגונים בעלי קשרים לטרור, שכבר זיהו את בית הדין ככלי פוליטי נגד ישראל. המערכה של ישראל בעזה הייתה הגנה עצמית מול משטר טרור אסלאמיסטי שרצח, אנס וחטף בני ערובה. המזכירות לקחה צו של ערכאת קדם-משפט, כתבה "בוצעו" על פני חלון האישום, ושיווקה זאת כעובדה בדף שכותרתו עובדות.