חדר החדשות של UNOG דיווח כי ב-17 בנובמבר 2026 ניהל רולנדו גומז, ראש מדור העיתונות ויחסי החוץ של שירות המידע של האו"ם בז'נבה, תדרוך עיתונאים היברידי שבו השתתפו דוברים ונציגים של נציבות האו"ם לפליטים, משרד הנציב העליון לזכויות אדם, תוכנית המזון העולמית, ארגון ההגירה הבין-לאומי, ארגון האו"ם לקידום נשים, תוכנית הסביבה של האו"ם, ארגון הבריאות העולמי, יוניס"ף ומשרד האו"ם לשירותי פרויקטים (UNOG Newsroom). ה-Jerusalem Post דיווח באותו יום כי האו"ם מזהיר מפני סכנת היפותרמיה בעזה וקורא להגדלת המימון לקראת החורף, וכי קארל בייקר, ראש תוכנית עזה של ארגון ההגירה הבין-לאומי, אמר: "ללא מחסה הולם, ללא פריטי סיוע קריטיים, יתרחשו מקרי מוות מהיפותרמיה" (The Jerusalem Post).
במהלך התדרוך בז'נבה הציגה מרתה הורטדו ממצאים על סודאן מתוך דוח חדש של משרד הנציב העליון לזכויות האדם הסוקר את המחצית הראשונה של 2026. הדוח חשף כי הזלזול המתמשך בהגנה על אזרחים המשיך לגבות מחיר כבד מנשוא מהעם הסודאני. הוא תיעד מעשי הרג בלתי חוקיים, מעצרים שרירותיים, כרסום במרחב האזרחי, פעולות תגמול נגד אזרחים שהואשמו בשיתוף פעולה עם כוחות יריבים, פגיעה באזרחים ובמטרות אזרחיות, תקיפות חסרות הבחנה ושימוש מתמשך באלימות מינית ככלי נשק במלחמה. בין ינואר ליוני נהרגו לפחות 1,390 אזרחים בלחימה בין הכוחות המזוינים של סודאן, כוחות הסיוע המהיר (RSF) ותנועות חמושות בעלות ברית, כאשר למעלה מ-80 אחוזים מהנפגעים הללו נגרמו מתקיפות כלי טיס בלתי מאוישים. בארבעת החודשים שלאחר מכן נהרגו 840 אזרחים נוספים, כמעט 520 מהם בתקיפות כטב"מים, מה שהעלה את מניין ההרוגים האזרחי המאומת מינואר ועד סוף אוקטובר ליותר מ-2,230, כולל למעלה מ-1,630 שנהרגו באמצעות כטב"מים. אזרחים באזור קורדופאן היוו יותר משני שלישים מהנפגעים האזרחיים המתועדים, ואחריהם אזור דרפור, בעוד שבאזורים מזרחיים ומרכזיים כמו הנילוס הלבן נרשמו לפחות 41 מקרי מוות של אזרחים. תקיפות פגעו בבתי ספר, בתי חולים, שווקים, מקורות מים, אספקת דלק, כלי רכב אזרחיים ואתרי עקורים.
לי פונג, ראש צוות משרד הנציב העליון לזכויות האדם בסודאן, דיברה מח'רטום וציינה כי קווי העימות זזו והטקטיקות השתנו בשנת 2026, אך הזלזול הבוטה בחיי אזרחים נותר בעינו. היא הדגישה מגמה מתגברת של תקיפות כטב"מים שכוונו למתקני מים ולתחנות כוח, שהשפיעו על מיליוני בני אדם וגרמו להפסקות חשמל שסיכנו שירותים מצילי חיים. גב' פונג ציינה כי מקרי מוות של אזרחים מכטב"מים לא היו כה נפוצים בשנת 2024 ולא הופרדו באופן שיטתי, בעוד שמקרי מוות מתועדים בשנת 2025 הושפעו במידה רבה ממתקפות ה-RSF בדרפור. בהסבירה כי זרימת הנשק המתמדת וכלכלת מלחמה מבוססת אפשרו לצדדים להמשיך להילחם זו השנה הרביעית תוך חסינות גורפת מעונש, היא הדגישה את הצורך לבלום את זרימת הנשק – בייחוד כטב"מים – והפצירה בצדדים לפתוח במשא ומתן להפסקת אש בתום לב. במענה לשאלה ציינה כי למשרד הנציב העליון לזכויות האדם אין מנדט לנטר את מקור הכטב"מים הנכנסים לסודאן, אף שהם מיוצרים במקומות אחרים.
מרתה הורטדו פירטה גם את מצב זכויות האדם בהאיטי, שבה כנופיות חמושות המשיכו לבצע פשעים מחרידים נגד האוכלוסייה, לצד סיכונים הנובעים מהחרפת פעולות ביטחוניות שלא עמדו במלואן בדיני זכויות האדם הבין-לאומיים. מתחילת השנה ועד ל-31 באוקטובר תיעד המשרד 4,595 הרוגים ו-2,050 פצועים כתוצאה מאלימות חמושה. בין 1 ביולי ל-30 בספטמבר לבדם נהרגו 1,167 בני אדם, 459 נפצעו, ולפחות 340 נשים ונערות היו קורבנות לאלימות מינית, כאשר הרוב המכריע נפלו קורבן לאונס קבוצתי. בתגובה לפעולות הביטחוניות התאימו הכנופיות את הטקטיקות שלהן וכללו פעולות תגמול נגד חשודים בשיתוף פעולה, חטיפות ממוקדות, הגבלות תנועה מחמירות יותר, גיוס מוגבר בכפייה של צעירים וילדים, וניסיונות להשפיע על הבחירות הקרבות באמצעות אלימות, כמו למשל בסיטה סוליי, שבה מנהיג כנופיית 'ברוקלין' הכין על פי הדיווחים רשימת מועמדים.