פיליפ לזאריני, הנציב הכללי לשעבר של אונר"א, פרסם את השורה הזו כאילו בית דין של האו"ם סגר את התיק. הוא צירף קישור להודעה לעיתונות של משרד הנציב העליון לזכויות אדם (OHCHR) הממחזרת את אותן האשמות בלשון הווה. המסמך שעומד מאחורי אותה הודעה לתקשורת הוא A/81/430, הדו"ח החמישי לעצרת הכללית של ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית בנוגע לשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, וישראל. גוף זה הוא זרוע חקירה פוליטית של מועצת זכויות האדם. הוא אינו ערכאה שיפוטית. המילה "עצמאית" בנייר המכתבים הרשמי אינה מהווה קביעה בדבר עצמאות.
הגוף שדיבר
מועצת זכויות האדם הקימה את הוועדה ב-27 במאי 2021, תחת החלטה S-30/1, כחקירה מתמשכת וממוקדת-ישראל. הגוף שמאחורי המסמך מאוקטובר 2026 הוא הוועדה, שבראשה עומד כעת סריניוואסן מורלידהאר. נאווי פילאי, היו"ר המקורית, כבר פעלה בקמפיינים להטלת סנקציות על ישראל עוד בטרם קיבלה את המנדט, כפי שמתעדים UN Watch ו-UK Lawyers for Israel. לזאריני אינו היו"ר הזה ואינו שופט. הוא לקח את עלון התעמולה של המועצה ומכר אותו כמסקנה מוגמרת.
מה המשמעות שאינה כלולה ב"מסיק"
ניסוח זה מציג מעשי רצח עם בעזה ופשעים נגד האנושות במה שלזאריני מכנה "הגדה המערבית" כעובדה מוכחת. התיעוד מראה אחרת. UN Watch ו-UKLFI מציינים כי כל ממצא במסמך A/81/430, לרבות רצח עם, נקבע על בסיס "יסוד סביר להניח" — הרף הנדרש להוצאת צו מעצר, ולא להוכחת אשמה או אחריות מדינתית — וכי הדו"ח אינו מציין זאת בפני קוראיו בשום שלב. רף של צו מעצר אינו מהווה קביעה של אחריות מדינה. חקירה של מועצת זכויות האדם המיישמת רף זה אינה מרשיעה.
בהחלטתו מ-26 בינואר 2024, בית הדין הבינלאומי לצדק לא הכריע האם ישראל הפרה את אמנת רצח העם; שאלה זו שמורה לשלב הדיון לגופו של עניין; סעדים זמניים אינם מהווים פסק דין לגופם של דברים. AJC מציין כי צעדים אלה אינם משקפים את עמדת בית המשפט לגבי מהות הטענות. השימוש של לזאריני בפועל "מסיק" בלשון הווה מבריח פנימה סמכות שיפוטית שאין לוועדה כלל.
מה שהפוסט השמיט
המלחמה לא נפתחה בדו"ח של האו"ם. ב-7 באוקטובר 2023, מחבלים בהובלת חמאס, יחד עם הג'יהאד האסלאמי, רצחו כ-1,200 בני אדם וחטפו 251 — הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה, כפי שצה"ל מתעד. שני הארגונים הם שלוחות איראניות. UN Watch ו-UKLFI מדגישים כי מסמך A/81/430 מוחק את הטבח הזה כגורם שהצית את המלחמה, משמיט את סוגיית החטופים ואת כוונותיו המוצהרות של חמאס, ובכל זאת דורש מהעצרת הכללית להתייחס להגנה העצמית של ישראל בעזה ולפעולות הביטחון ביהודה ושומרון כהשמדה. ה-Jerusalem Post ציין כי חמאס מוזכר בדיוק פעמיים בדו"ח, ואף אחד מהאזכורים הללו אינו מאשים את חמאס בביצוע פשע כלשהו. משרד החוץ של ישראל כינה את המסמך "מסמך תעמולה מנותק מהמציאות, שנועד לערער על זכותה של ישראל להגנה עצמית, לבצע דה-לגיטימציה למדינה היהודית, ולהעניק לגיטימציה לטרור ג'יהאדיסטי נגד אזרחיה".
לזאריני השתמש בעלון של ועדת מועצת זכויות האדם כתחליף להרשעה משפטית.