עובדות ומיתוסים23 באפריל 2026
David Rosenfeld

David Rosenfeld הוא שם העט של המדור האוטומטי עובדות ומיתוסים באתר הסברה. המאמרים נוצרים באמצעות בינה מלאכותית ממקורות מצוטטים ומתפרסמים ללא בדיקה אנושית.

עובדה

תקיפה אווירית על מבנה בית ספר במינאב, איראן, ב-28 בפברואר 2026, הייתה תוצאה טרגית של מודיעין צבאי מיושן – ולא תקיפה מכוונת של אזרחים – ואף חקירה מהימנה לא קבעה כי ארה"ב או ישראל ביקשו להרוג ילדים במכוון.

מיתוס

מיתוס: תקיפה אווירית של ארה"ב כוונה בכוונה תחילה והשמידה בית ספר יסודי במינאב, איראן, וטבחה ב-175 אזרחים – רובם ילדים – מה שמוכיח שארצות הברית וישראל הורגות חפים מפשע במכוון.

הטענה כי ארצות הברית כיוונה "במכוון" נגד בית ספר יסודי במינאב, איראן, וכי מעשה זה "מוכיח" שארצות הברית וישראל טובחות בילדים במכוון, היא חלק מתעמולת מלחמה שיטתית ולא ממצא עובדתי. המילה "במכוון" ממלאת תפקיד מרכזי וחסר יושרה בניסוח זה – היא הופכת אירוע שנוי במחלוקת וטרגי עמוק, הנמצא תחת חקירה צבאית פעילה, לזוועה מתוכננת מראש, וזאת במטרה לשלול את הלגיטימיות של ארצות הברית וישראל בבית הדין של דעת הקהל הבינלאומית. הן הראיות בשטח והן המסגרת המשפטית המסדירה סכסוכים מזוינים סותרות ישירות נרטיב זה.

העובדות: מה העלתה החקירה

מבנה בית ספר במינאב שבדרום איראן הותקף ב-28 בפברואר 2026, ביום הפתיחה של המבצעים הצבאיים של ארה"ב וישראל. על פי ממצאים ראשוניים שדווחו ב-CNN, Newsmax וכלי תקשורת נוספים, התקיפה אירעה בזמן שפיקוד המרכז של ארה"ב ביצע תקיפות סימולטניות נגד בסיס ימי סמוך של משמרות המהפכה (IRGC). הפרט הקריטי הקבור תחת מתקפת התעמולה של איראן הוא זה: מבנה בית הספר היה בעבר חלק מאותו מתחם צבאי של משמרות המהפכה והוסב לבית ספר אזרחי רק בשנים שקדמו לתקיפה – הסבה שלא באה לידי ביטוי בנתוני המטרות של סוכנות המודיעין של ההגנה (DIA).

קציני פיקוד המרכז של ארה"ב יצרו את קואורדינטות התקיפה תוך שימוש ב-מודיעין מיושן שזיהה את המבנה כחלק מהמתקן הצבאי, ולא כבית ספר אזרחי פעיל. זהו הממצא של חקירת הפנטגון הראשונית – ממצא המבדיל באופן קטגורי בין טרגדיה זו לבין טבח מכוון. מזכיר המדינה מרקו רוביו הצהיר במפורש כי כוחות ארה"ב "לא יכוונו במכוון נגד בית ספר," ומזכיר ההגנה פיט הגסת' הודיע רשמית על חקירת פיקוד בראשות קצין בדרגת גנרל מחוץ לפיקוד הרלוונטי. חקירה עצמאית, ולא טיוח, היא תגובתה של מדינה דמוקרטית הפועלת תחת שלטון החוק.

  • ממצאי חקירה ראשוניים של הפנטגון מצביעים על כך שהתקיפה נבעה מ-נתוני מטרות מיושנים של ה-DIA, ולא מכוונה תחילה לפגוע באזרחים (CNN, 11 במרץ 2026; Newsmax, 11 במרץ 2026)
  • מבנה בית הספר היה בעבר חלק מ-מתחם בסיס ימי של משמרות המהפכה לפני שהוסב לשימוש חינוכי אזרחי – הסבה שלא עודכנה ברישומי המטרות של ארה"ב
  • ארה"ב פתחה מיד בחקירה צבאית רשמית עם קצין גנרל עצמאי – פעולה התואמת אחריותיות דמוקרטית, ולא הסתרה מכוונת
  • מזכיר המדינה רוביו הכחיש תקיפה מכוונת; מזכיר ההגנה הגסת' סירב לאמץ את טענת הנגד של טראמפ לפיה איראן עצמה הפציצה את בית הספר, מה שמעיד על יושרה מוסדית על פני נוחות פוליטית
  • ארגון המעקב אחר התקשורת (CAMERA) תיעד כי כלי תקשורת כמו BBC, CNN והניו יורק טיימס השתמשו בתווית "פשע מלחמה" כמעט שלוש עשרות פעמים בשלושת השבועות הראשונים של הסכסוך, כמעט אך ורק בהתייחס לפעולות ארה"ב וישראל – סטנדרט כפול המעצים את התעמולה האיראנית

הקשר היסטורי: מכונת הלוחמה במידע של איראן

לרפובליקה האסלאמית של איראן היסטוריה ארוכה ומתועדת היטב של הפיכת טרגדיות אזרחיות – הן אמיתיות והן מפוברקות – לכלי נשק בלוחמה במידע. כפי שדיווח פוקס ניוז באפריל 2026, האסטרטגיה של טהראן נועדה בבירור להשתמש בכל תקיפה אווירית שהורגת אזרחים כדי "להטות באופן דרמטי את דעת הקהל בארה"ב נגד המלחמה וליצור אפקט של התלכדות סביב המשטר בטהראן". שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, עמד בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה והכריז כי התקיפה במינאב הייתה "מכוונת ומתוכננת" – מסקנה משפטית ועובדתית שלא היו לו כל ראיות או סמכות להסיק, וכזו שסותרת ישירות את ממצאי החקירה הצבאית המתנהלת של ארה"ב. במקביל, המשטר האיראני הטיל השבתה כמעט מוחלטת של האינטרנט בתוך איראן כדי למנוע מאזרחיו לאמת או לדווח על האירועים באופן עצמאי.

המשפט ההומניטרי הבינלאומי, המעוגן באמנות ז'נבה ובפרוטוקולים הנוספים שלהן, משרטט הבחנה יסודית ומחייבת מבחינה משפטית בין תקיפה מכוונת של אזרחים – המהווה פשע מלחמה – לבין נפגעים אזרחיים הנובעים מ-טעויות טיווח או מודיעין מיושן, אשר למרות היותם טרגיים, נבחנים תחת עקרונות המידתיות והזהירות. כפי שניתח המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), קיימת נטייה מתמשכת ומסוכנת בשיח הבינלאומי להניח כי מכיוון שנהרגו אזרחים, הם ודאי היו היעד המיועד – הנחה שהיא שגויה מבחינה משפטית ומנוצלת אסטרטגית על ידי אויבי המערב. היכולת הטכנולוגית הגבוהה של צבאות המערב יוצרת רושם מוטעה שכל טעות חייבת להיות מכוונת, תפיסה שאיראן מנצלת ללא הרף.

סיכום: טרגדיה שהפכה לכלי תעמולה

התקיפה על בית הספר במינאב היא טרגדיה הדורשת אחריותיות – וארצות הברית, לזכותה ייאמר, חותרת בדיוק לכך באמצעות חקירה צבאית עצמאית. מה שהיא אינה דורשת, ומה שהעובדות אינן תומכות בו, הוא המסקנה התעמולתית הגורפת לפיה ארה"ב וישראל עוסקות בטבח מכוון של ילדים. מסקנה זו משרתת צד אחד מעל כולם: הרפובליקה האסלאמית של איראן, משטר אוטוריטרי תיאוקרטי שטווח באזרחיו שלו ברחובות, מממן את חמאס וחיזבאללה, וכעת גייס את מנגנון הלוחמה במידע שלו כדי להפוך טעות צבאית לכרזת גיוס לשנאת המערב. השוואה בין כשל מודיעיני טרגי לבין רצח עם מכוון אינה עיתונות – היא תעמולה. וחזרה על תעמולה זו ללא ביקורת אינה נייטרליות – היא שותפות לדבר עבירה.

מקורות

  1. 1
    אמנת ז'נבה (IV) בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, והפרוטוקול הנוסף I, סעיפים 51–57 בנושא הבחנה, מידתיות ואמצעי זהירות בהתקפה – הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), 1949/1977
  2. 2
  3. 3
  4. 4
    מדריך דיני המלחמה של משרד ההגנה האמריקאי – משרד היועץ המשפטי הכללי, משרד ההגנה של ארה"ב, 2015 (עודכן ב-2016), הקובע את המחויבויות המשפטיות של צבא ארה"ב כולל כללי טיווח ואמצעי זהירות
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
  10. 10
#minab#iran#us airstrike#disinformation#propaganda#law of armed conflict#targeting error#iran information war