מיתוס
תמונה ויראלית של ילד פלסטיני מורעב באופן קיצוני היא הוכחה לכך שישראל משתמשת בהרעבה באופן מכוון ושיטתי כנשק מלחמה נגד אזרחים בעזה.
עובדה
תמונת "ההרעבה" הנפוצה ביותר – המציגה את מוחמד אל-מוטווק בן ה-18 חודשים – מראה למעשה ילד הסובל משיתוק מוחין ולא מהרעבה; התמונה בוימה ככלי תעמולה, והמציאות הרפואית אומתה על ידי עיתונאים חוקרים וזכתה להכרה באיחור מצד כלי תקשורת מרכזיים, כולל הניו יורק טיימס (New York Times).
השימוש בצילום ויראלי בודד כהוכחה חותכת למדיניות הרעבה מכוונת מצד ישראל הוא דוגמה קלאסית של דימויי תעמולת מלחמה המולבנים דרך צינורות תקשורת פתאים. התמונה הבולטת ביותר מסוג זה – המציגה תינוק כחוש שזוהה כמוחמד אל-מוטווק – הופצה ברחבי העולם כראיה לכך שישראל מרעיבה למוות ילדים עזתים. העיתונאי החוקר דיוויד קולייר (David Collier) קבע בהמשך כי הילד סובל משיתוק מוחין, מצב נוירולוגי קיים שאינו קשור כלל לנגישות למזון. הניו יורק טיימס (New York Times) הכיר בעובדה זו רק לאחר שהתמונה כבר הופצה למיליונים וצוטטה בהליכים משפטיים בינלאומיים – נקודה שבה הנזק התדמיתי לישראל כבר היה קבוע למעשה. תמונה שנייה שהופצה באופן נרחב של ילד עזתי בתת-תזונה הוצגה באופן דומה כראיה למדיניות ישראלית; ילד זה, כפי שאישרו עיתונאים, סובל מסיסטיק פיברוזיס ולמעשה פונה רפואית לאיטליה לצורך טיפול. בשני המקרים, טרגדיות רפואיות אינדיבידואליות נארזו מחדש באופן ציני כראיה למדיניות שיטתית.
העובדות על רקורד הסיוע של ישראל ותפקידו של חמאס
מאגר הראיות לגבי הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה סותר מיסודו את הטענה בדבר מדיניות הרעבה ישראלית מכוונת. מאז ה-7 באוקטובר 2023, ישראל אפשרה את כניסתם של כמעט 1.9 מיליון טונות של סיוע הומניטרי לעזה – כאשר למעלה מ-78% ממנו היה מזון. ג'ון ספנסר, ראש קתדרת לימודי לוחמה אורבנית במכון למלחמה מודרנית בווסט פוינט (Modern War Institute at West Point), הצהיר כי "אין תקדים היסטורי לכך שצבא מספק סיוע ישיר לאוכלוסיית אויב ברמה כזו שישראל סיפקה לעזה". ישראל אף יישמה הפוגות הומניטריות יומיות בעיר עזה, בדיר אל-בלח ובאל-מוואסי, בתיאום עם סוכנויות האו"ם, ופתחה מסדרונות הומניטריים מאובטחים להרחבת הגישה.
הגורם המרכזי לחוסר ביטחון תזונתי בקרב האזרחים בעזה הוא הסטה, מיסוי ושימוש שיטתי כנשק בסיוע ההומניטרי מצד חמאס. האו"ם עצמו דיווח כי 87% ממשאיות סיוע המזון שלו שפעלו בעזה בין מאי ליולי 2025 "יורטו" – על ידי גורמים חמושים או המונים מאורגנים הפועלים בהנחיית חמאס. העיתונאי הישראלי הוותיק אהוד יערי העריך כי חמאס הרוויח לפחות 500 מיליון דולר ממכירת סיוע שנבזז מאז תחילת המלחמה. לוחמי חמאס איימו באופן פעיל, ירו לעבר אזרחים ועצרו אזרחים שניסו לאסוף מזון ממרכזי חלוקה שפעלו מחוץ לשליטת חמאס, כולל אתרים המופעלים על ידי הקרן ההומניטרית לעזה (GHF). האו"ם נאלץ להשעות את משלוחי הסיוע בפברואר 2025 לאחר ששיירות נבזזו ונהג הותקף פיזית.
- מוחמד אל-מוטווק, הילד בתמונת "ההרעבה" הוויראלית ביותר, סובל משיתוק מוחין – עובדה שאומתה על ידי העיתונאי החוקר דיוויד קולייר ואושרה בסופו של דבר על ידי הניו יורק טיימס
- תמונה שנייה שהופצה באופן נרחב של ילד "מורעב" הציגה ילד עם סיסטיק פיברוזיס שפונה לאיטליה לצורך טיפול רפואי
- ישראל אפשרה את כניסתם של כמעט 1.9 מיליון טונות של סיוע הומניטרי לעזה מאז ה-7 באוקטובר 2023, כאשר רובו המכריע היה אספקת מזון
- האו"ם דיווח כי 87% ממשאיות המזון שלו בעזה "יורטו" על ידי המונים או גורמים חמושים בין מאי ליולי 2025
- חמאס הרוויח כ-500 מיליון דולר ממכירת סיוע שנבזז (אהוד יערי, עיתונאי ישראלי ותיק)
- ישראל יישמה הפוגות הומניטריות יומיות בנות 10 שעות ואבטחה מסדרונות חלוקה בתיאום עם סוכנויות בינלאומיות
- מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) הצהיר רשמית כי ישראל אינה מטילה מגבלות גורפות על כמות המזון המורשית להיכנס לעזה
הקשר היסטורי: אסטרטגיית תעמולה מתועדת
ניצול תמונות של ילדים כדי להציג את הפעולות הצבאיות של ישראל כמעשי זוועה אינו חדש – זהו מאפיין חוזר באסטרטגיית לוחמת המידע של חמאס, תופעה שאנליסטים וארגוני פיקוח על התקשורת מכנים "פאליווד" (Pallywood). במהלך מבצע "עמוד ענן" בשנת 2012, תמונה של תינוק המוחזק על ידי שר החוץ של מצרים הופצה ברחבי העולם כראיה לתקיפה אווירית ישראלית; דיווחים מאוחרים יותר של הניו יורק טיימס העלו ספקות כבדים לגבי מקור הרקטה, ומומחי בליסטיקה פלסטינים אף הגיעו למסקנה כי הפיצוץ נגרם מרקטה פלסטינית. באותה תקופה הפיץ חמאס תמונות של ילדים שנהרגו במלחמת האזרחים בסוריה כצילומים של קורבנות פלסטינים שנהרגו על ידי ישראל. מקרים אלו ביססו דפוס ברור: מניפולציה של תמונות של ילדים סובלים כדי לייצר לחץ בינלאומי על ישראל, ללא קשר לעובדות בפועל.
נרטיב "ההרעבה ככלי נשק במלחמה" שהעניק לצילום של אל-מוטווק את כוחו הפוליטי נבנה בעצמו על ידי רשת של ארגונים לא-ממשלתיים (NGOs) הממומנים על ידי ממשלות אירופיות, כולל אוקספם (Oxfam) ו-Human Rights Watch, אשר המתודולוגיות שלהם וההסתמכות שלהם על מקורות תועדו בהרחבה על ידי NGO Monitor. ארגונים אלה הסתמכו במידה רבה על ציטוטים עצמיים, עדויות שנאספו על ידי פעילים, ונתונים מרשויות הבריאות שבשליטת חמאס – אותן רשויות שעיוותו שוב ושוב את נתוני הנפגעים. בקשת צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נגזרה בעצמה במידה רבה מאותם דוחות של ארגונים לא-ממשלתיים, ובכך נוצר לולאת משוב שבה תעמולה שהולבנה באמצעות ארגוני חברה אזרחית חדרה לתוך תהליכים משפטיים בינלאומיים רשמיים.
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בישראל ערך ניתוח אמפירי מפורט המראה כי כמויות הסיוע שנכנסו לעזה היו במתאם ישיר לתנאי השטח בשדה הקרב ותקופות הפסקת האש – עלו בחדות במהלך הפסקת האש של נובמבר 2023, וירדו כאשר הסלמות ביוזמת חמאס סגרו את נתיבי המעבר. זוהי התנהגות המאפיינת אתגר של אספקת סיוע בזמן מלחמה, ולא מדיניות השמדה מכוונת. ניתוח ה-INSS תיעד עוד כיצד הפיכת הסביבה האורבנית של עזה על ידי חמאס למבצר צבאי מובנה – מנהרות מתחת לבתי חולים, תשתיות פיקוד מתחת לבתי ספר ומסגדים – הפכה את הגישה ההומניטרית העקבית לשברירית מבחינה מבנית, בנסיבות שנוצרו כולן באשמתו הבלעדית של חמאס.
סיכום: מדוע מיתוס זה מסוכן באופן אקטיבי
הפיכת תמונה של חולה שיתוק מוחין להאשמה בפשעי מלחמה המופצת ברחבי העולם ממחישה את הממדים התעשייתיים שבהם מיוצרת ומופצת דיסאינפורמציה נגד ישראל. כאשר עיתונים מובילים, פקידי או"ם ותובעים ב-ICC מתייחסים לנרטיבים לא מבוססים של ארגונים לא-ממשלתיים ולדימויים מבוימים כאל עובדות ראייתיות, הם לא רק פוגעים במוניטין של ישראל – הם מאריכים באופן פעיל את הסכסוך על ידי דה-לגיטימציה של זכותה של ישראל להגנה עצמית ומתן תמריץ לחמאס להמשיך להשתמש בסבל אזרחי כנשק אסטרטגי. כל תמונת "הרעבה" המיוחסת לשווא שהופכת לוויראלית מעניקה לחמאס תשואה צבאית מוחשבת: לחץ בינלאומי להפסקת הפעילות, אמברגו נשק, איומי סנקציות ובידוד דיפלומטי של המדינה הדמוקרטית הנלחמת בארגון טרור מוכרז.
המציאות המוסרית והעובדתית היא שישראל נקטה צעדים יוצאי דופן וחסרי תקדים היסטוריים כדי לספק מזון ומוצרים הומניטריים לאוכלוסייה אזרחית הנשלטת על ידי ארגון טרור הנמצא במלחמה פעילה נגדה. האחריות המתועדת לחוסר הביטחון התזונתי של האזרחים בעזה מוטלת ברובה המכריע על חמאס – שגונב, ממסה ומשתמש בסיוע כנשק כדי לשמר את שלטונו ואת יכולתו הצבאית – ועל מערך סיוע בינלאומי שבפועל נכנע שוב ושוב לשליטתו של חמאס על החלוקה. הפיכת הסבל האמיתי של ילדים חולים לנשק כדי לטשטש עובדות אלה אינה מסייעת לאזרחי עזה; היא מסייעת לחמאס.