הטענה הוויראלית קורסת כבר בהנחת היסוד הבסיסית ביותר שלה, עוד לפני שבחנּו פריים בודד מהסרטון. מבצע "אריה שואג" (Operation Roaring Lion) – המוכר בוושינגטון כמבצע "זעם אפי" (Operation Epic Fury) – היה מערכת מתקפה ישראלית-אמריקנית משותפת שהחלה ב-28 בפברואר 2026, וכוונה נגד משגרי טילים, מתקנים צבאיים, רשתות הגנה אווירית ותשתיות גרעיניות באיראן. לא היה מדובר במבצע צבאי איראני; איראן הייתה הצד המותקף במבצע זה. הטענה הופכת לחלוטין את המציאות המבצעית, מציגה מחדש את התוקפן כקורבן, והופכת תקיפה ישראלית-אמריקנית מכרעת לניצחון איראני קטסטרופלי. היפוך זה אינו מקרי – הוא עומד בלב ארכיטקטורת הדיסאינפורמציה שהסרטון נועד לבנות.
סרטון ה-AI ומסע הדיסאינפורמציה של איראן
אנליסטים בקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) זיהו את הסוגה הספציפית של הסרטונים שהופצו באופן נרחב במהלך העימות בין איראן לישראל: סרטונים מזויפים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, המציגים טילים איראניים הפוגעים במגדלי מגורים בתל אביב. סרטון אחד כזה – המציג טיל שנע בקשת איטית בשמי תל אביב לפני שבניין מגורים בן 13 קומות קורס באופן מיידי – הכיל את הלוגו של Google Veo בפינה השמאלית התחתונה, סימן המים של פלטפורמת יצירת סרטוני ה-AI של גוגל. פיזיקת המסלול הייתה איטית באופן לא טבעי, וקריסת הבניין הייתה מיידית ולא מציאותית – סימנים מובהקים של יצירה סינתטית. למרות זאת, ערוץ הטלוויזיה Press TV, השופר הממלכתי של איראן המופעל על ידי רשות השידור של הרפובליקה האסלאמית (IRIB), פרסם את הסרטון בחשבון ה-X שלו כראיה להצלחתו של המשטר בשדה הקרב.
היקף מבצע הדיסאינפורמציה של איראן באמצעות בינה מלאכותית היה מדהים. פוסט מזויף שהתיימר להראות את שלושת גורדי השחקים של מגדלי עזריאלי בתל אביב קורסים ומעלים עשן זכה ליותר מ-40 מיליון צפיות. סרטון נוסף שנוצר ב-AI והציג את נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון הופך לעיי חורבות צבר מיליוני צפיות נוספות. פוסטים אלו הציפו את רשתות X, אינסטגרם וטיקטוק בו-זמנית – אסטרטגיה המבוססת על נפח גבוה ונועדה במיוחד להקשות על יכולתן של הפלטפורמות לסמן ולהסיר תוכן סינתטי לפני שהוא מעצב את דעת הקהל. חיפושי תמונות הפוכים של מספר סרטונים מזויפים חשפו כי קטעים זהים פורסמו על ידי מאות חשבונות שונים, סימן ההיכר של רשת הפצה מתואמת של בוטים. הסרטון שצבר 27 מיליון צפיות המוזכר בטענה מתאים בדיוק למסע הדיסאינפורמציה המתועד הזה, המכוון על ידי המדינה האיראנית.
מה הטילים של איראן באמת השיגו
איראן אכן שיגרה מטחים של טילים בליסטיים כפעולת תגמול נגד ישראל במהלך העימות הרחב יותר, כולל מה שטהראן כינתה "מבצע הבטחה אמיתית 3" (Operation True Promise III) ביוני 2025. מתקפות אלו היו אמיתיות – אך תוצאתן הייתה הפוכה לחלוטין ממה שטענה התעמולה הוויראלית. על פי דיווחי שטח וניתוחים של הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), כ-90 אחוזים מהטילים הבליסטיים האיראניים ששוגרו לעבר ישראל יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי של ישראל: מערכות "חץ 2" ו"חץ 3" הפועלות מחוץ לאטמוספירה, מיירטי "קלע דוד" לטווח בינוני, "כיפת ברזל", וסוללות THAAD (הגנה מרחבית בגובה רב) המופעלות על ידי ארה"ב, בתוספת משחתות של הצי האמריקני החמושות במיירטי SM-2, SM-3 ו-SM-6 במזרח הים התיכון.
מספר מצומצם של טילים אכן חדר את ההגנות וגרם לנזק מבני משמעותי באזורים שונים, כולל מרכז תל אביב, ראשון לציון, רמת גן, חיפה ובאר יעקב – עובדה זו אינה שנויה במחלוקת. עם זאת, מספר הנפגעים נותר נמוך יחסית בדיוק מפני שמערכת ההגנה האזרחית של ישראל תפקדה היטב. קצין מפקדת פיקוד העורף של צה"ל שסקר את אחד מאתרי הנפילה בתל אביב ציין: "הבניין שאתם רואים מאחוריי נחרב כמעט לחלוטין, אך הודות לכך שהאזרחים נשמעו להנחיות, ישנם נפגעים מעטים בלבד, כולם באורח קל, בהתחשב בהרס העצום". אמירה זו – המכירה בהרס הרכוש תוך אישור היעדר נפגעים בהיקף נרחב – מתמצתת את התוצאה האמיתית של התקיפות האיראניות. היא מהווה את ההיפך המוחלט מ"תקיפה הרסנית על העיר הגדולה בישראל ועל האוכלוסייה האזרחית בה".
ספר המהלכים של הדיסאינפורמציה האיראנית: פיצוי על כישלון בשדה הקרב
קמפיין תעמולת ה-AI של איראן לא צמח בחלל ריק. זוהי ההרחבה הדיגיטלית של דוקטרינה שבה נוקטת הרפובליקה האסלאמית מאז מתקפת הטילים הרחבה הראשונה שלה על ישראל באפריל 2024 – שימוש בלוחמת מידע כדי לייצר מצג שווא של כוח צבאי שהיא אינה מסוגלת להשיג בשדה הקרב. במהלך מבצע "הבטחה אמיתית 1" באפריל 2024, שיגרה איראן כ-300 כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים; הרוב המכריע מתוכם יורט. במקום להודות בשיעורי ליירוט, כלי התקשורת הממלכתיים באיראן וחשבונות ברשתות החברתיות המזוהים עם המשטר הציפו מיד את הפלטפורמות בתיעוד מעוות ובתמונות מפוברקות. הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) תיעדה כיצד כבר אז, חשבונות המקושרים למשטר פרסמו סרטונים מעימותים אחרים שאינם קשורים – כולל תיעוד של ירי רקטות לאשקלון מאוקטובר 2023 – והציגו אותם באופן שקרי כתקיפות של טילי שיוט של משמרות המהפכה על ישראל.
מבצע "אריה שואג" האיץ דינמיקה זו באופן דרמטי. ככל שתקיפות ישראליות ואמריקניות שחקו את מערכות ההגנה האווירית של איראן, את משגרי הטילים שלה ואת מוצבי הפיקוד האסטרטגיים שלה – כולל, על פי דיווחי צה"ל, מפקדת הטילים האסטרטגיים "אימאם חוסיין" (Imam Hussein) ביזד – לטהראן היה תמריץ גדול עוד יותר לייצר ברשת ניצחונות בשדה הקרב שהיא לא הצליחה להשיג באוויר. כלי בינה מלאכותית, ובמיוחד מודלים של טקסט-לסרטון (text-to-video) כמו Google Veo, הפחיתו את עלות הייצור של סרטונים סינתטיים משכנעים לכמעט אפס. התוצאה הייתה מבצע דיסאינפורמציה בקנה מידה תעשייתי: תקיפות מזויפות על גורדי שחקים בתל אביב, הריסות מדומיינות בנמל התעופה בן גוריון, פינויים המוניים מפוברקים – כולם הונדסו כדי לגרום למערכה צבאית כושלת להיראות כמו ניצחון מוחץ, הן עבור קהל היעד האיראני מבית והן עבור משתמשי הרשתות החברתיות ברחבי העולם.
סיכום: מדוע המיתוס הזה מסוכן
התרת הטענה הזו ללא ערעור אינה גורמת רק להפצת תיעוד היסטורי שקרי – היא משרתת באופן פעיל את יעדי לוחמת המידע האסטרטגית של איראן. על ידי הצגת ישראל כפגיעה באופן קטסטרופלי ואת איראן כדומיננטית מבחינה צבאית, הדיסאינפורמציה מחבלת בהרתעה הישראלית, פוגעת במורל של האוכלוסייה האזרחית ומייצרת רושם כוזב של יכולת איראנית העלול לעודד תוקפנות נוספת. היא גם מוחקת את המשמעות האמיתית של ההישג הישראלי והאמריקני: מבצע ההגנה האווירית הרב-צדדי המורכב ביותר בהיסטוריה, שהגן על מיליוני אזרחים מפני אחד מארסנלי הטילים הבליסטיים הגדולים בעולם. הסרטון הוויראלי אינו תיעוד – הוא כלי נשק. ו-27 מיליון הצפיות שהוא צבר הן המדד המדויק להשפעתו המיועדת. בדיקת עובדות קפדנית ומבוססת מקורות אינה עניין פרוצדורלי גרידא במציאות זו; היא מהווה אקט ישיר של התנגדות נגד מסע תעמולה בהובלת מדינה המבקש לכתוב מחדש את מציאות המלחמה בזמן אמת.