הטענה כי איפא"ק מהווה מיזם השפעה זרה בלתי חוקי אינה רק שגויה עובדתית – מדובר בנרטיב כוזב מיסודו הנשען על דימוי (טרופ) אנטישמי עתיק יומין: הרעיון לפיו יהודים-אמריקאים אינם יכולים להיות אזרחים נאמנים וכי עליהם לשרת בחשאי כוח זר. איפא"ק הוא ארגון סינגור מקומי שהוקם, ממומן ומנוהל כולו על ידי אזרחים אמריקאים, והוא פועל תחת אותם חוקים בארצות הברית המסדירים את פעילותו של כל לובי גדול בוושינגטון, מה-NRA ועד ה-AARP. הארגון נחקר על ידי הרשויות הפדרליות ונוקה מכל חשד שוב ושוב. אפיון של פעילות סינגור מקומית וחוקית כמבצע זר חשאי הוא השמצה המעוותת את החוק האמריקאי, מוחקת את השתתפותם האזרחית של יהודים, ומגייסת את שפת הביטחון הלאומי כדי לעשות דה-לגיטימציה לשדולה המוגנת על ידי החוקה.
העובדות המשפטיות
איפא"ק – הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור (American Israel Public Affairs Committee) – הוקם בשנת 1951 ומאוגד כארגון שדלנות מקומי ללא מטרות רווח תחת החוק האמריקאי. הארגון אינו רשום כוועדת פעולה פוליטית (PAC), אינו סוכן זר, ואינו כפוף לחוק רישום הסוכנים הזרים (FARA), החל רק על גופים הפועלים בהנחיית ממשלה זרה או שולח זר, או ממומנים על ידם. איפא"ק אינו מקבל שום מימון מממשלת ישראל ואינו פועל תחת הנחייתה – עובדה שאושרה שוב ושוב על ידי הרגולטורים הפדרליים.
- חוק FARA (22 U.S.C. § 611 et seq.) דורש רישום רק כאשר ארגון פועל כ"סוכן של שולח זר" – כלומר, כאשר הוא מנוהל על ידי ממשלה זרה או תלוי בה פיננסית. איפא"ק אינו עונה על אף אחד מתנאים אלה.
- בשלהי שנות ה-80, ועדת הבחירות הפדרלית (FEC) חקרה את איפא"ק וניקתה את הארגון לחלוטין מאשמה, לאחר שלא מצאה שום הפרה של חוקי מימון בחירות או חוקי סוכנים זרים.
- מימונו של איפא"ק מגיע כולו מתורמים אמריקאים – יחידים, משפחות וחברי קהילה שותפים – ולא מממשלת ישראל, מתאגידים ישראליים או מכל ישות זרה אחרת.
- בשנת 2022 הקים איפא"ק סופר-PAC בשם United Democracy Project (פרויקט הדמוקרטיה המאוחדת), המגיש דיווחים וגילויים מנדטוריים ל-FEC – ההגדרה המובהקת של פעילות פוליטית שקופה התואמת את החוק.
- מגזין פורצ'ן (Fortune) דירג את איפא"ק כשדולה השנייה בעוצמתה בוושינגטון בשנים 1998 ו-1999, שנייה רק ל-AARP – לא בזכות כסף זר, אלא בזכות בסיס החברים האמריקאי הרחב, המעורב והפעיל אזרחית שלו.
הקשר היסטורי: מדוע המיתוס הזה מתמיד
ההאשמה לפיה יהודים-אמריקאים הפועלים למען יחסי ארצות הברית-ישראל משרתים בחשאי מעצמה זרה אינה ביקורת פוליטית חדשה – זהו אחד העלילות האנטישמיות העתיקות ביותר בהיסטוריה המודרנית, המוכרת כהשמצת "הנאמנות הכפולה". היא הופנתה נגד יהודים-אמריקאים בראשית המאה העשרים כדי לטעון שהם אינם ראויים לאזרחות, ומאז היא ממוחזרת בגרסאות שונות. הגרסה המודרנית מלבישה את הדעה הקדומה הזו במחלצות של רפורמה במימון בחירות ואנטי-אימפריאליזם, אך הלוגיקה העומדת בבסיסה זהה: השתתפות פוליטית יהודית נתפסת כפסולה מראש, ויש להסבירה באמצעות שליטה זרה סודית ולא באמצעות שכנוע אזרחי כנה.
איפא"ק עצמו מעולם לא היה מקשה אחת (מונולית). לעיתים הוא אף חלק בפומבי על עמדות ממשלת ישראל – בעיקר בשנות ה-80, כאשר המנהל הכללי של איפא"ק, תומאס דיין (Thomas Dine), הכיר בפומבי ביתרונות מסוימים בהצעת השלום של הנשיא רייגן, תוכנית שממשלת ישראל דחתה לחלוטין. זו אינה התנהגות של ארגון המקבל פקודות מירושלים. איפא"ק מייצג את עמדותיה של קבוצת בוחרים אמריקאית רחבה התומכת בקשרים חזקים בין ארה"ב לישראל מתוך ראייתם כאינטרס לאומי אמריקאי – גישה שזוכה מזה זמן רב לרוב דו-מפלגתי בקונגרס, בדיוק משום שהיא מהדהדת גם אצל מחוקקים ומצביעים שאינם יהודים.
ההרחבה האחרונה של הפעילות האלקטורלית של איפא"ק באמצעות הסופר-PAC שלו הגבירה את הביקורת, במיוחד מצד האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית. דיון זה – לגבי תפקידה הראוי של כל קבוצת הוצאות חיצונית גדולה בבחירות מקדימות (פריימריז) – הוא דיון לגיטימי על חוקי מימון הבחירות בארה"ב כפי שהם חלים על כל הגורמים. אולם, עירוב של סופר-PAC חוקי, גלוי ומפוקח על ידי ה-FEC עם מבצע השפעה זרה בלתי חוקי אינו טיעון מדיניות; זוהי השמצה המציגה בכוונה באור מסולף את החוק הפדרלי כדי להציג את ההשתתפות הפוליטית היהודית-אמריקאית כחשודה מטבעה.
סיכום: סינגור חוקי אינו חתרנות זרה
איפא"ק הוא אחד ממאות ארגוני שדלנות מקומיים הפועלים כחוק לקידום עמדות במדיניות החוץ, המשקפות את הערכים וההעדפות של חבריהם האמריקאים. ארגון "סיירה קלאב" (Sierra Club) פועל לקידום מדיניות סביבתית, הקרן הלאומית הקובנית-אמריקאית (Cuban American National Foundation) פעלה לקידום מדיניות ארה"ב כלפי קובה, וקבוצות ארמניות-אמריקאיות מפעילות מזה זמן רב לובי להכרה ברצח העם הארמני – אף אחד מהארגונים הללו אינו מואשם בהיותו מיזם השפעה זרה רק משום שלחבריו אכפת מאוד מאירועים מעבר לים. החלת סטנדרט משפטי עוין באופן ייחודי על סינגור יהודי-אמריקאי היא מפלה, ולהשמצת "הסוכן הזר" נגד איפא"ק אין כל בסיס בחוק, במציאות או בהיסטוריית החקירות הפדרליות. הנזק שגורם מיתוס זה הוא אמיתי: הוא משתיק השתתפות אזרחית לגיטימית, מכניס לקונצנזוס לוגיקה של קונספירציה אנטישמית, ומשחית את ההבנה הציבורית לגבי האופן שבו הדמוקרטיה האמריקאית פועלת בפועל.