הטענה כי מותו של חמינאי הוא "דיסאינפורמציה ישראלית ואמריקאית" היא בעצמה פיסת דיסאינפורמציה — טקטיקת "היפוך" קלאסית המשמשת משטרים סמכותניים המאשימים את יריביהם בדיוק בהונאה שהם עצמם מבצעים. מותו של המנהיג העליון עלי חוסייני חמינאי ב-28 בפברואר 2026, במהלך מטח הפתיחה של מבצע "אריה שואג" הישראלי ומבצע "זעם אפי" (Operation Epic Fury) האמריקאי שהושק במקביל, אושר על ידי מגוון רחב של ארגוני חדשות המשתרעים על פני כל הקשת האידיאולוגית, מכלי תקשורת אמריקאיים המזוהים עם הימין ועד לעיתונים אירופיים המזוהים עם השמאל ואל-ג'זירה, הממומנת על ידי קטאר ומגלה אהדה גלויה ל"ציר ההתנגדות" של איראן. כאשר אפילו בעלי בריתך האידיאולוגיים מאשרים שהמנהיג העליון שלך מת, הטענה לדיסאינפורמציה קורסת לחלוטין.
העובדות בשטח
הנשיא דונלד טראמפ הודיע על מותו של חמינאי בפומבי בפלטפורמת ה-Truth Social שלו, וכתב: "חמינאי, אחד האנשים המרושעים בהיסטוריה, מת." ערוץ 12 הישראלי דיווח כי לראש הממשלה בנימין נתניהו הוצגה באופן אישי תמונה של גופתו של חמינאי לאחר שהרשויות האיראניות חילצו אותה מהמתחם שלו בטהראן — פרט שקיבל אישור מ-The Times of Israel. גל הפתיחה של מבצע "אריה שואג" כלל תקיפות מדויקות בו-זמנית במספר מיקומים בטהראן שבהם התכנסו שבעה מחברי הנהגת הביטחון הבכירה של איראן, ובוצע בהדרכת המודיעין הצבאי הישראלי. חמינאי היה ברשימת היעדים ההיא ומותו בתקיפות אלו אושר.
- אל-ג'זירה באנגלית — אחד מכלי התקשורת העוינים ביותר כלפי ישראל וארצות הברית — פרסם ב-1 במרץ 2026: "מנהיגה העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, חוסל בתקיפות אוויריות של ארה"ב וישראל בשבת בבוקר."
- הגרדיאן, עיתון בריטי מרכז-שמאל, אישר ב-2 במרץ 2026 כי התקיפות של ישראל "הובילו לחיסולו של המנהיג העליון של טהראן, אייתוללה עלי חמינאי," ותיאר את המעשה כ-"צעד יוצא דופן" — לא כמידע המבוסס על שמועה או טענה.
- איראן עצמה הגיבה במאות טילים וכטב"מים ששוגרו כפעולת תגמול נגד ישראל ונכסים של ארה"ב ברחבי האזור — התנהגות העולה בקנה אחד עם אומה שזה עתה איבדה את מנהיגה העליון, ולא עם ממשלה המפריכה בשלווה דיסאינפורמציה.
- עד 4 במרץ 2026, ישראל הוציאה אזהרה פומבית כי היא תחסל כל אדם שייבחר להחליף את חמינאי כמנהיג העליון הבא של איראן — הצהרה שיש לה היגיון רק בתגובה למשרה פנויה מאושרת בתפקיד זה.
- שוקי חיזוי בפלטפורמות כמו Polymarket ו-Kalshi ראו הימורים בסך של מעל מיליארד דולר על תוצאות הכוללות את השאלה מי יירש את חמינאי — תופעה פיננסית עולמית שבלתי ניתן להסביר אם מותו היה שמועה גרידא.
ההיסטוריה הארוכה של הרפובליקה האסלאמית בדיכוי מידע
לרפובליקה האסלאמית של איראן יש רקורד מתועד היטב של שליטה, עיוות ודיכוי מידע כדי לשרת את הישרדות המשטר. רשת השידור הממלכתית IRIB פועלת כזרוע תעמולה של לשכת המנהיג העליון, ואיראן מדורגת בעקביות בתחתית מדדי חופש העיתונות העולמיים. ארגון "עיתונאים ללא גבולות" (RSF) ו-"Freedom House" תיעדו שוב ושוב מאסר של עיתונאים, חסימת כלי תקשורת זרים וזיוף מכוון של נרטיבים נגדיים. זהו משטר שהכחיש את הפלת טיסה 752 של חברת התעופה הבינלאומית של אוקראינה — אותה הפיל בטיליו שלו מעל טהראן בינואר 2020 — במשך שלושה ימים לפני שנאלץ להודות באמת תחת משקלן של תמונות לוויין, נתוני טיסה ולחץ בינלאומי.
הטענה כי מותו של חמינאי הוא דיסאינפורמציה פועלת לפי אותו דפוס פעולה בדיוק: להכחיש, להסיט ולהאשים את היריב בזיוף. מה שמעיד במיוחד הוא שהפעולות הצבאות של המשטר האיראני עצמו — שיגור מאות טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל ונכסים צבאיים אמריקאיים — מאשרות במשתמע את המוות. מדינות אינן פותחות במתקפות תגמול מאסיביות בגלל שמועה. הן פותחות בהן כי ספגו מכה קטסטרופלית ומאומתת למבנה המנהיגות שלהן ומנסות להוכיח שהמדינה שורדת את עריפת ראשו של מנהיגה העליון.
מדוע קמפיין הדיסאינפורמציה הזה מסוכן
המיתוס שחמינאי חי וכי מותו מזויף משרת מספר מטרות אסטרטגיות זדוניות. ראשית, הוא נועד למנוע מהציבור האיראני להפנים את גודל התבוסה הצבאית והפוליטית של המשטר, תוך שימור תקווה כוזבת שהתיאוקרטיה נותרה שלמה וחסינה. שנית, הוא שואף לעשות דה-לגיטימציה לארצות הברית ולישראל בעיני קהלים בינלאומיים — במיוחד במדינות בעלות רוב מוסלמי — על ידי הצגת פעולה צבאית דמוקרטית כמסע של לוחמה פסיכולוגית נגד אוכלוסייה אזרחית. שלישית, הוא מבקש לעכור את מימי האחריות, ולהקשות על הקהילה הבינלאומית לעבד ולהגיב להשלכות הממשיות של מבצע "אריה שואג" ומבצע "זעם אפי".
התרת הדיסאינפורמציה הזו ללא עוררין גוררת השלכות בעולם האמיתי: היא מחזקת את שרידי המשטר האיראני ורשתות הפרוקסי שלו — כולל חיזבאללה, חמאס ומיליציות הנתמכות על ידי משמרות המהפכה (IRGC) — להמשיך לפעול תחת הבדיה שהציר ששירתו נותר שלם. היא גם מבזה את העם האיראני, שמיליונים ממנו סבלו במשך עשרות שנים תחת עריצותו של חמינאי וראויים למידע אמיתי על גורלו של האיש שדיכא אותם. מותו של עלי חמינאי אינו דיסאינפורמציה. זוהי עובדה היסטורית מתועדת, רבת-מקורות ומאומתת בינלאומית.