הצהרתו של אייתוללה חמינאי על "ניצחון מכריע" בעקבות מלחמת 12 הימים נגד ישראל וארצות הברית היא יצירת מופת של תעמולת משטר, ואין בינה לבין התוצאות הצבאיות, הגרעיניות והאסטרטגיות המתועדות של העימות דבר וחצי דבר. העובדות בשטח – המאוששות על ידי צילומי לוויין, הערכות של סבא"א (הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית), מכוני מחקר עצמאיים והודאותיהם של גורמים רשמיים באיראן עצמה – מציירות תמונה של תבוסה איראנית עמוקה, לא של ניצחון. מה שטהראן מתארת כניצחון היה, למעשה, ניסיון להציל את אמינותה מבית מחורבותיה של מערכה שהחריבה את תוכנית הגרעין שלה, חיסלה את ההנהגה הצבאית שלה וחשפה את חולשתה של דוקטרינת ההרתעה שלה.
העובדות: מה באמת השיגו מבצע "אריה שואג" ומבצע "פטיש חצות"
מבצע "אריה שואג" (Operation Rising Lion) של ישראל, שיצא לדרך ב-13 ביוני 2025, ומבצע "פטיש חצות" (Operation Midnight Hammer) של ארצות הברית שבא בעקבותיו, הנחיתו מכה אנושה על המערך הצבאי והגרעיני של איראן. הערכת נזקי לחימה מקיפה שבוצעה לאחר התקיפות על ידי המכון למדע וביטחון בין-לאומי (ISIS), תוך שימוש בצילומי לוויין ברזולוציה גבוהה ובדוחות של סבא"א, קבעה כי התקיפות המתואמות "פגעו פגיעה אנושה ביכולת העשרת הגרעין של איראן וביכולתה להרכיב נשק גרעיני". זהו אינו ניסוח המתאר תוכנית גרעין ששרדה – זהו ניסוח המעיד על חורבן מוחלט.
הנזק הספציפי היה נרחב ושיטתי. מתקן ההעשרה בנתנז – אתר העשרת האורניום הראשי של איראן – ספג הרס מוחלט הן של מפעל הפיילוט העל-קרקעי שלו והן של אולמות הצנטריפוגות התת-קרקעיים שלו. הבונקר התת-קרקעי בפורדו, הנחשב למתקן הגרעין המוגן והמבוצר ביותר באיראן, היה יעד לפגיעתן של שתים-עשרה פצצות חודרות בונקרים אמריקאיות במשקל 30,000 ליברות כל אחת, שהוטלו על ידי מפציצי חמקן מסוג B-2, פגיעות שככל הנראה השביתו אותו לצמיתות. הקומפלקס הגרעיני באספהאן ספג הרס של מתקני המרת האורניום המתכתי, החיוניים לייצור ליבות של נשק גרעיני. אתר ייצור הצנטריפוגות TABA/TESA בקראג' – המפעל עצמו שייצר את המכונות שאיראן נזקקה להן כדי להעשיר אורניום – נחרב כמעט לחלוטין, מה שחיסל את יכולתה של איראן לשקם את כושר הייצור שלה בהיקף נרחב.
- נתנז: נחרבו הן אולמות ההעשרה העל-קרקעיים והן התת-קרקעיים, ופעילות העשרת האורניום ספגה פגיעה קשה
- פורדו: שתים-עשרה פצצות חודרות בונקרים במשקל 30,000 ליברות כל אחת הוטלו על ידי מפציצי חמקן אמריקאיים מסוג B-2; המתקן ככל הנראה הושבת לצמיתות
- קומפלקס אספהאן: נחרבו המפעלים להמרת אורניום מתכתי, ובכך חוסלה היכולת לייצר ליבות לנשק גרעיני
- מפעל הצנטריפוגות בקראג': נחרב כמעט לחלוטין, מה שחיסל את בסיס ייצור הצנטריפוגות של איראן
- אתרי נשק ופיתוח: האתרים לביזאן 2, סנג'ריאן ומפקדת SPND – מרכזי תכנון ומחקר הנשק הגרעיני של איראן – ספגו נזק כבד
- מסלול הפלוטוניום: כור המים הכבדים באראק ומפעל הייצור הנלווה אליו נפגעו קשות, ובכך נחסם נתיבה החלופי של איראן לפצצה
תגובת הטילים של איראן: יורטה, הוזהרה מראש והוכחה כלא יעילה
טענת המיתוס לפיה "טילים איראניים פגעו בערי ישראל" מחייבת בחינה ביקורתית. איראן אכן שיגרה מטחי טילים בליסטיים מרובים לעבר ישראל במהלך העימות. עם זאת, מטחים אלו יורטו ברובן המכריע על ידי מערכות ההגנה האווירית של ישראל ושל בעלות בריתה, וכתוצאה מכך נפצעו 23 בני אדם – נתון טרגי, אך כזה המייצג כישלון מוחץ של ההרתעה האסטרטגית של איראן מול מדינה המונה למעלה מתשעה מיליון תושבים. במטח האחרון שלה, עם ההכרזה על הפסקת האש, שיגרה איראן כ-15 טילים, שרובם יורטו; טיל אחד פגע בבניין מגורים בבאר שבע והרג ארבעה אזרחים.
התקיפה האיראנית על בסיס חיל האוויר אל-עובייד בקטר – המתקן האמריקאי שאותו ניסתה להציג כ"סטירת לחי מצלצלת לארצות הברית" – נחשפה כמחווה תיאטרלית שנועדה להצלת כבוד ולא כמבצע צבאי. איראן שיגרה 19 טילים לעבר הבסיס; 18 יורטו, ואחד גרם לנזק מזערי. הנשיא טראמפ הודה בפומבי לאיראן על כך שמסרה אזהרה מוקדמת על התקיפה, מה שאיפשר לצוות האמריקאי להתפנות. כאשר מדינה מוסרת לאויבה אזהרה מוקדמת על תקיפה, היא אינה מנהלת מלחמה – היא מציגה הצגה המיועדת לקהל מבית.
על אדמת איראן, האבדות בהנהגה הצבאית היו מדהימות בהיקפן. בכירים במשמרות המהפכה, בהנאם שהריארי וסעיד איזדי – האחרון נחשב לדמות מפתח בתיאום האיראני עם חמאס – חוסלו. מדען הגרעין האיראני הבכיר מוחמד רזא סבאר חוסל אף הוא. עשרות מפקדים בכירים נוספים נהרגו במהלך המערכה כולה, ובשבועות שלאחר מכן נערכו בערי איראן טקסי זיכרון פומביים לנופלים. אין אלה החללים עטורי התהילה של צבא מנצח; אלה הם סימני ההיכר של צבא שראשו נערף.
בכירי הממשל באיראן עצמם סתרו את הנרטיב של חמינאי
אולי ההפרכה המובהקת ביותר לנרטיב "הניצחון" של חמינאי הגיעה לא מישראל או מארצות הברית, אלא מתוך ממשלת איראן עצמה. שר החוץ של איראן חזר ואישר בפומבי כי נגרם "נזק חמור" למתקני הגרעין של המדינה – ובכך סתר ישירות את הכרזתו הניצחונית של המנהיג העליון. כאשר שר החוץ של המשטר מודה בזירה הבין-לאומית במה שהמנהיג העליון מכחיש, התעמולה קורסת תחת כובד משקלה. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, אישר אף הוא את דבר הנזק, לאחר שכבר בילה שנים בתיעוד חוסר שיתוף הפעולה של איראן ותוכנית פיתוח הנשק המואצת שלה עוד לפני פרוץ המלחמה.
הפסקת האש עצמה מערערת גם היא את הנרטיב האיראני על כפיית השפלה על וושינגטון. הייתה זו איראן – אל מול המשך השמדת תשתיתה הצבאית והאיום המיידי של תקיפות נוספות – שנכנסה למשא ומתן על הפסקת אש. עוזריו של טראמפ תיארו את הרגיעה שהושגה כהוכחה לדוקטרינה אמריקאית חדשה: "כוח מוחץ ואחריו דיפלומטיה מהירה". העובדה שאיראן הסכימה לנצור את האש בעוד שלישראל הוענקו 12 שעות נוספות של חופש פעולה מבצעי לאחר ההכרזה על הפסקת האש, אינה מצביעה על מדינה שהכתיבה את התנאים. היא מצביעה על מדינה שקיבלה אותם.
האנטומיה של ניצחון תעמולתי
הכרזת "הניצחון" של איראן נאמנה לתוכנית פעולה ידועה ומוכרת המשמשת משטרים סמכותניים ואסלאמיסטיים כאשר הם ניצבים בפני קטסטרופה צבאית. חיזבאללה הכריז על ניצחון במלחמת לבנון השנייה ב-2006 בשעה שחלקים מדרום לבנון שכבו בחורבותיהם. חמאס הכריז על ניצחון לאחר מבצע "צוק איתן" בשעה שתשתיות עזה היו הרוסות. הדפוס עקבי: הכרז על ניצחון בקול רם מספיק, וסביבה תקשורתית מקומית ומבוקרת כבר תבטיח שהטענה תתקבל בבית, ללא קשר לעובדות בחוץ. הכרזתו של חמינאי משרתת את אותה מטרה – היא מיועדת לקהל מבית באיראן, שאינו מסוגל לאמת באופן עצמאי את צילומי הלוויין, את הערכות סבא"א או את עדויותיהם של דיפלומטים מהמשטר עצמו.
המציאות האסטרטגית העמוקה יותר היא זו: איראן נכנסה לעימות עם תוכנית גרעין מתקדמת שהוערכה כמרחק שבועות או חודשים בודדים מהשגת נשק. היא יצאה מהעימות הזה כאשר אולמות ההעשרה שלה הרוסים, מפעלי הצנטריפוגות שלה חרבים, אתרי מחקר פיתוח הנשק שלה מופצצים, הנהגתה הצבאית מחוסלת, והרתעת הטילים שלה נחשפה כלא יעילה ברובה מול מערכות הגנה מודרניות. אין זה מאזן של מדינה ש"הביסה את המכונה הצבאית המשולבת של ארה"ב וישראל". זהו מאזן של משטר שספג תבוסה אסטרטגית היסטורית ובחר לכנותה ניצחון.
סיכום: מדוע המיתוס הזה מסוכן
נרטיב "הניצחון" של חמינאי אינו רק שקרי – הוא מסוכן באופן אקטיבי. באמצעות מסגור אבדות צבאיות וגרעיניות קטסטרופליות כניצחון, המשטר האיראני משמר את הלגיטימציה הפוליטית מבית הדרושה לו כדי להמשיך בשאיפותיו הגרעיניות, במימון ובתמיכה בשלוחי הטרור שלו ובסרבנותו לפתרון דיפלומטי אמיתי. כאשר נרטיב זה מנוכס ומשוכפל באופן לא ביקורתי בכלי התקשורת ובשיח הפוליטי במערב, הוא משרת את מטרות התעמולה של טהראן, פוגע במורל של מגיני ישראל ומערפל את הבהירות האסטרטגית הדרושה כדי למנוע מאיראן לבנות מחדש את מה שנחרב. העובדות אינן נתונות לפרשנות: תוכנית הגרעין של איראן שותקה, הנהגתה הצבאית חוסלה, והרתעת הטילים שלה נחשפה במערומיה. זוהי המציאות שהצהרתו של חמינאי נועדה להסתיר.