טענה זו היא בדותה מורכבת, העורמת לפחות ארבעה כזבים שונים לתוך משפט אחד שנועד להישמע סמכותי באמצעות פנייה לסמכותן של "סוכנויות האו"ם", בשעה שאין בו ולו מרכיב מדויק אחד. הפסקת האש מאוקטובר 2025 בין ישראל לחמאס היא הסכם אמיתי ומתועד – ולא "בדיה מוחלטת" – שתנאיו דרשו במפורש את הסרת המגבלות על הסיוע ונסיגה מדורגת של כוחות צה"ל. הרחק מאישור של מצור מוחלט, גופי האו"ם הכירו בעקביות בכך שזרם הסיוע לעזה השתפר באופן משמעותי לאחר הפסקת האש, גם אם הביעו דאגה מתמשכת לגבי אתגרי ההפצה ואי-התאמת האספקה ביחס לצרכים. הטענה כי לא נכנסו לעזה מזון, תרופות או מים נקיים כלשהם מאז אוקטובר 2025 אינה נשענת על שום מסמך, הודעה לעיתונות או הצהרה רשמית של האו"ם, שכן הצהרה כזו אינה קיימת כלל.
העובדות על הסיוע ההומניטרי לאחר הפסקת האש של אוקטובר 2025
מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), הגוף הצבאי האחראי על התיאום האזרחי בשטחים הפלסטיניים, פרסם נתונים מפורטים על זרם הסיוע מאז כניסת הפסקת האש לתוקף. לפי נתוני מתפ"ש, כ-1.78 מיליון טונות של מזון נכנסו לעזה בין אוקטובר 2025 ליוני 2026 – נתון שהסוכנות מתארת כפי שלושה בקירוב מהנפח שתוכנית המזון העולמית הגדירה כנחוץ באותה תקופה. אין חולק על עצם קיומם של מספרים אלו; אפילו מבקרי מדיניות הסיוע של ישראל מתווכחים על השאלה האם האספקה היא מספקת, ולא האם היא עומדת על אפס.
הנתונים המאומתים הבאים, שמקורם במתפ"ש ואשר אושרו בניתוח של הוועד היהודי-האמריקאי (AJC) מיולי 2026, מפריכים עוד יותר את מיתוס "המצור המוחלט":
- מחירי המזון בעזה ירדו בכ-72% בין ספטמבר 2025 למאי 2026 – אות שוק שהוא בלתי אפשרי מתמטית תחת תנאים של אפס כניסת מזון.
- למעלה מ-70,000 מטרים מעוקבים של מים מסופקים לעזה מדי יום באמצעות צינורות, מתקני התפלה ותשתיות אחרות.
- למעלה מ-18,000 טונות של תרופות וציוד רפואי נכנסו לעזה בעקבות הפסקת האש.
- מתפ"ש אישר כי 4,200 משאיות סיוע בשבוע ממשיכות להיכנס דרך האו"ם, מדינות תורמות, המגזר הפרטי ולמעלה מ-20 ארגונים בין-לאומיים הפועלים כחוק בתוך עזה.
- הצהרה של מתפ"ש מדצמבר 2025 אישרה במפורש כי היקף כניסת הסיוע ההומניטרי לא נפגע כתוצאה משינויים מנהלתיים ברישוי ארגונים לא-ממשלתיים, שכן הארגונים המושפעים ייצגו יחד כ-1% בלבד מכלל היקף הסיוע שנכנס לשטח הרצועה.
אנטומיה של טקטיקת דיסאינפורמציה
טענה ספציפית זו בנויה באמצעות מה שחוקרי תעמולה מכנים "הלבנת סמכות כוזבת" – גיוס מוסד מהימן (במקרה זה, "סוכנויות האו"ם") לטובת טענה שמוסדות אלו מעולם לא טענו, תוך הסתמכות על חוסר יכולתו של הקורא לאמת את הייחוס בזמן אמת. האו"ם אכן תיעד קשיים הומניטריים חמורים בעזה וקרא להרחבת הגישה לסיוע; עם זאת, הוא מעולם לא הצהיר כי אפס מזון, תרופות או מים נקיים נכנסו לשטח הרצועה לאחר אוקטובר 2025. הקפיצה מ"לא מספיק" ל"שום דבר בכלל" אינה עניין של פרשנות – אלא זיוף מכוון. טענת המשנה לפיה הפסקת האש "ונדסה אך ורק" כדי להדוף האשמות ברצח עם היא מסגור קונספירטיבי פוליטי, ולא קביעה עובדתית, והיא עומדת בסתירה למבנה המתועד של הפסקת האש עצמה: שחרור חטופים, נסיגת כוחות בשלבים, מסגרת לסיוע הומניטרי ומנגנוני פיקוח בין-לאומיים.
מבחינה היסטורית, קמפיינים של דיסאינפורמציה אנטי-ישראלית ניצלו לעיתים קרובות סבל הומניטרי אמיתי כדי להעלות טענות מקסימליסטיות ומוחלטות שאינן עומדות אפילו בבחינה בסיסית. המעבר מ"לא מספיק סיוע" (ויכוח לגיטימי) ל"אפס סיוע לפי אישור האו"ם" (טענה מומצאת) מייצג הקצנה של הנרטיב שנועדה במיוחד לתמוך במתקפות משפטיות ופוליטיות על הלגיטימיות של ישראל כמדינה. הבנת דפוס זה חיונית להערכת כל טענה עתידית המצמדת סמכות מוסדית ללא שם לתרחיש בלתי אפשרי מבחינה אמפירית.
סיכום: דיסאינפורמציה עם השלכות אמיתיות
מיתוסים בהיקף כזה גורמים לנזק ממשי. כאשר מספרים לציבור באופן שקרי כי לא נכנס כל סיוע לעזה, נמנע ממנו המידע המדויק הדרוש כדי לדרוש דין וחשבון מכל הגורמים הרלוונטיים – כולל חמאס, אשר לאורך ההיסטוריה לקח לעצמו ושיבש את זרימת הסיוע. הטענה גם פוגעת בכבודם של עובדי הסיוע הפועלים בתוך עזה תחת תנאים מסוכנים, ומערערת את האמינות של פעילות סיוע הומניטרית לגיטימית. הפסקת האש של אוקטובר 2025 היא אמיתית, הסיוע זורם לעזה בהיקף מתועד ומשמעותי, ואף גוף של האו"ם לא מסר את ההצהרה המיוחסת לו בטענה זו. קבלת בדותה זו ללא ביקורת פירושה נטישת סטנדרטים ראייתיים בסיסיים שעליהם נשענים דיווח הגון ואחריות ציבורית.