מיתוס: עזה חווה כעת את הרעב החמור ביותר בתולדותיה, אשר ממשיך להחמיר, כאשר תת-תזונה בקרב ילדים מגיעה לממדים קטסטרופליים ונמצאת בעלייה מתמדת, כתוצאה ישירה של מצור מוחלט ובלתי פוסק מצד ישראל על כל סיוע הומניטרי.

הטענה לפיה עזה סובלת מרעב חסר תקדים ההולך ומחמיר ללא הרף, שנגרם אך ורק בשל מצור ישראלי מוחלט, היא שקר כפול ומכופל — כזה שקורס תחת בחינה של נתוני זרימת הסיוע בפועל, ביקורות עצמאיות של סיווגי רעב, וראיות מתועדות לגזל וסטייה שיטתית של אספקה הומניטרית על ידי חמאס. טענה זו מערבבת בין קושי הומניטרי אמיתי, שהוא ממשי ורציני, לבין נרטיב מומצא של הרעבה המונית המתוכננת על ידי ישראל, האשמה שאפילו מבקריה של ישראל בממסד הביטחון התזונתי הבינלאומי נאלצו לחזור בהם ממנה מספר פעמים. הטענה גם מוחקת את הגורם המשפיע והמשמעותי ביותר במשבר ההומניטרי בעזה: חמאס, ארגון הטרור השולט ברצועה, אשר מסיט ובוזז את הסיוע, מאיים על אזרחים עזתים המנסים לקבלו ממקורות שאינם חמאס, ומשתמש בסבל של האוכלוסייה כנשק אסטרטגי במלחמת המידע נגד ישראל.

העובדות על היקף הסיוע והגישה אליו

בין ה-19 בינואר ל-1 במרץ 2025, במהלך הפסקת האש הראשונה, ישראל איפשרה את כניסתן של למעלה מ-25,000 משאיות סיוע הומניטרי לעזה — ממוצע של 4,200 משאיות בשבוע, נתון הגבוה בהרבה מהסף הנדרש לקיום הצרכים התזונתיים הבסיסיים של האוכלוסייה, על פי ניתוח שפורסם על ידי הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library) המסתמך על נתוני מתפ"ש (COGAT). לאחר שישראל הטילה מחדש מגבלות במרץ 2025 בעקבות הפרות הפסקת האש מצד חמאס, לחץ בינלאומי הוביל להקלה מחודשת במאי 2025. מאז, ישראל איפשרה כניסה של כ-4,500 משאיות בחודש והציגה הפוגות הומניטריות יומיות ומסדרונות סיוע נוספים ב-27 ביולי 2025.

צוואר הבקבוק, שתועד על ידי ישראל, ארצות הברית ונתוניו הפנימיים של האו"ם עצמו, לא היה במעברים אלא בתוך עזה. בין ה-19 במאי לספטמבר 2025, רק 30% מהסיוע שנכנס לעזה חולק על ידי סוכנויות האו"ם, אשר סירבו לתאם עם צה"ל ועם קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) הנתמכת על ידי ארה"ב. למעלה מ-900 משאיות — כולל משאיות הנושאות מזון לתינוקות — עמדו בתוך עזה בהמתנה לאיסוף ולחלוקה, על פי נתונים שצוטטו בדו"ח המקיף של ממשלת ישראל "לייצר עלילת דם מודרנית" (Manufacturing a Modern Blood Libel). באוגוסט 2025, 123,000 טונות של מזון הגיעו לעזה — כמעט כפול מדרישת המינימום החודשית של ה-IPC עצמו.

• הנתונים של האו"ם עצמו הראו כי 89% ממשאיות הסיוע של האו"ם נבזזו בין מאי לאוגוסט 2025, עובדה שדווחה על ידי האו"ם עצמו ואושרה על ידי מקורות רבים, כולל נהגי משאיות שמסרו עדויות מול המצלמה.
• הערכות מודיעין ישראליות מעריכות כי חמאס הסיט וגזל עד 90% מהסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה לצרכים צבאיים, פוליטיים וכלכליים בשוק השחור — נתון שנתוניו המפורסמים של האו"ם עצמו איששו.
• חמאס הורה במפורש לתושבי עזה שלא לקבל מזון מה-GHF, כשהוא מצהיר ששיתוף פעולה עם מנגנון הסיוע הוא "בלתי קביל לחלוטין" ומאיים כי מי שיעשה זאת "ישלם את המחיר". זוהי הפחדה מתועדת של אוכלוסייה אזרחית רעבה מצד הרשות השלטונית שלה עצמה.
• קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) הנתמכת על ידי ארה"ב סיפקה למעלה מ-187 מיליון ארוחות לפני שסיימה את משימת החירום שלה בנובמבר 2025, דבר המוכיח כי אספקה חלופית העוקפת את חמאס הייתה מעשית מבחינה מבצעית כאשר התאפשרה.
• נתונים הנתמכים על ידי האו"ם ושפורסמו באפריל 2026 הראו כי שיעורי תת-התזונה בקרב ילדים למעשה ירדו בעקבות הקמת המרכז לתיאום אזרחי-צבאי (CMCC) באוקטובר 2025 — בסתירה ישירה לטענות על תת-תזונה "בעלייה מתמדת".

סיווגי הרעב של ה-IPC: היסטוריה של תחזיות שבוטלו

הטענה בדבר תת-תזונה "קטסטרופלית ובעלייה מתמדת" נשענת במידה רבה על תחזיות שפרסם מדד סיווג שלבי ביטחון המזון המשולב (IPC), גוף המזוהה עם האו"ם. מה שהטענה משמיטה הוא שוועדת ביקורת הרעב הפנימית של ה-IPC עצמו (FRC) — גוף ביקורת מדעי עצמאי — לא מצאה ראיות לרעב פעיל בסקירתה מיוני 2024, ואילצה את ה-IPC לקצץ בלמעלה מ-50% את הערכתו לגבי מספר האנשים שנמצאים בשלב 5 של חוסר ביטחון תזונתי "קטסטרופלי". ה-FRC מצאה גם כי היקף הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה באותה עת עבר את הסף התזונתי הנדרש למניעת רעב.

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מכון מחקר ישראלי מרכזי ומוערך, תיעד בניתוח שעבר ביקורת עמיתים כי אף אחת מתחזיות הרעב החמורות והעוקבות של ה-IPC — שפורסמו בדצמבר 2023, מרץ 2024, יוני 2024 ואילך — לא התממשה. כפי שסיכם ה-INSS: "הטענות ל'רעב' או 'הרעבה מכוונת' היו חסרות בסיס והתבססו על נתונים חלקיים והערכות פגומות". בספטמבר 2025 פרסמה ישראל דו"ח טכני בן 58 עמודים, שנסקר על ידי הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), המנתח מניפולציות מתודולוגיות ספציפיות בהצהרת הרעב האחרונה של ה-IPC — כולל סיווג מחדש של נתוני סקר תת-תזונה לאורך תקופות זמן שונות כדי לייצר מגמת עלייה מלאכותית, ושילוב סקר שקבוצת התזונה של האו"ם עצמו בעזה סימנה בעבר כפגום. נתוני מחירי המזון מערערים עוד יותר את נרטיב הקטסטרופה: באוגוסט 2025, מחיר ה-קמח בעזה ירד ב-86%, הסוכר ב-98%, האורז ב-92%, ושמן הבישול ב-75% ככל שנפחי הסיוע גדלו — מסלול הפוך לחלוטין מזה של חברה החווה מצור מוחלט ורעב מחמיר.

מדוע הנרטיב הזה קיים — ומדוע הוא מסוכן

הנרטיב של "מצור מוחלט הגורם לרצח עם באמצעות הרעבה" משרת פונקציה אסטרטגית מדויקת: הוא מציג מחדש עימות צבאי שהתלקח בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023 שביצע חמאס, בו נרצחו 1,200 ישראלים — הטבח הגדול ביותר של יהודים ביום אחד מאז השואה — כסיפור של פשיעה ישראלית, תוך ניתוק השרשרת הסיבתית המתחילה במתקפת חמאס, חטיפת בני הערובה, השימוש שלו בתשתיות אזרחיות וגזילת הסיוע על ידו. הוא ממחזר ארכיטיפ אנטישמי מבני — הרוצח ההמוני היהודי המכוון של חפים מפשע — ומלבין אותו באמצעות שפת המשפט ההומניטרי. הנרטיב מוגבר לאחר מכן על ידי רשת של ארגוני מגזר שלישי (NGOs) אקטיביסטיים (אוקספם, הזרוע הפוליטית של אונר"א), כלי תקשורת המזוהים עם מדינות (אל-ג'זירה, הממומנת על ידי ממשלת קטאר, נותנת החסות המדינתית העיקרית של חמאס), וכלי תקשורת מערביים בעלי נטייה אידיאולוגית, שסיקורם משמיט באופן שיטתי את תפקידו של חמאס כמהנדס הראשי של הסבל בעזה.

אין בכך כדי להכחיש שקיים בעזה קושי הומניטרי אמיתי וחמור — הוא אכן קיים, והוא תוצאה ישירה של מלחמה שחמאס בחר להתחיל וממשיך להאריך בסירובו לשחרר את החטופים ולהיכנע. אך התמודדות כנה עם הסבל הזה דורשת הטלת אחריות כנה. ממשלה המאפשרת כניסה של 4,200 משאיות סיוע בשבוע, פותחת מסדרונות ימיים חדשים, מממנת קרן המספקת 187 מיליון ארוחות ומנהיגה הפוגות הומניטריות יומיות אינה מנהלת "מצור מוחלט ובלתי פוסק". ארגון טרור הגוזל עד 90% מהסיוע הנכנס, מאיים על אזרחים המנסים לקבל מזון ממקורות שאינם חמאס, ומתנגד לכל מנגנון חלוקה שאינו בשליטתו הוא המחבר הראשי של הרעב שהוא מאשים בו לאחר מכן את אויבו.

סיכום: מסגור מדויק הוא חובה מוסרית

הצגה מעוותת של הגורמים לחוסר הביטחון התזונתי בעזה אינה רק טעות אקדמית — היא חוסמת באופן ישיר את הדרך היעילה ביותר להקלת הסבל האזרחי, הדורשת התמודדות עם שליטת חמאס בחלוקת הסיוע ושימושו באזרחים פלסטינים כנכסים אסטרטגיים. כל טענה כוזבת על "מצור ישראלי מוחלט" מחזקת את התמריץ של חמאס לשמור על אחיזת החנק שלו באוכלוסייה, מכיוון שהיא מתרגמת את האומללות האזרחית ללחץ בינלאומי על ישראל במקום על הקבוצה האחראית לכך. התיעוד העובדתי — המופק מהנתונים המתוקנים של ה-IPC עצמו, ניתוחי INSS, נתוני מתפ"ש ודיווחים מהשטח של נהגי סיוע ואנשי צוות ה-GHF — קובע בבירור כי ישראל אינה מנהלת מסע הרעבה, כי ספי הרעב מעולם לא נענו תחת סטנדרטים מדעיים קפדניים, וכי מגמות תת-התזונה בקרב ילדים השתפרו ככל שמנגנוני חלוקה עוקפים תפסו אחיזה. הטענה הנבחנת אינה הגזמה בתום לב. מדובר בדיסאינפורמציה בשירות חמאס.