מיתוס: עזה חווה רעב קטסטרופלי שנגרם על ידי ישראל ומביא למותם של ילדים בשיעורי שיא, כאשר שיעורי תת-התזונה בקרב ילדים הם הגבוהים ביותר שנרשמו אי-פעם.

הטענה כי ישראל מהנדסת רעב רצחני נגד ילדי עזה קורסת תחת משקל הראיות המצוטטות שלה עצמה. נתוני הניטור של מדד ה-IPC (סיווג שלבי אבטחת המזון המשולב) בגיבוי האו"ם מגלים כי מספר הילדים בגילאי 6 עד 59 חודשים שאושפזו לצורך טיפול בתת-תזונה חריפה הגיע לשיא של 17,384 מקרים באוגוסט 2025 וירד ל-3,043 מקרים עד מרץ 2026 — ירידה של כ-83 אחוזים. רעב שהונדס ככלי מדיניות מכוון אינו מייצר שיפור של 83 אחוזים באשפוזים בשל תת-תזונה בקרב ילדים. הנתונים לא רק שאינם מאששים את הנרטיב; הם מפריכים אותו באופן אקטיבי.

העובדות

נתוני הניטור של ה-IPC עצמו, המקור המדויק שפעילים אנטי-ישראלים ואנשי תקשורת מרבים להסתמך עליו כדי לטעון למעשי זוועה מצד ישראל, מספרים סיפור הפוך לחלוטין מנרטיב ההרעבה ההמונית. מספר האשפוזים בשל תת-תזונה בקרב ילדים עלה מ-2,807 בינואר 2025 לשיא של 17,384 באוגוסט 2025, בתקופה של פעילות צבאית עצימה ושיבוש חמור ברשתות ההפצה — משבר שנגרם לא כתוצאה ממדיניות ישראלית, אלא בשל ניצול תשתיות אזרחיות על ידי חמאס, ביזת שיירות סיוע וחסימה מכוונת של פרוזדורים הומניטריים. עד מרץ 2026, ירד מספר האשפוזים ל-3,043 — ירידה של 83 אחוזים מרמות השיא, כאשר ישראל הרחיבה את הגישה ההומניטרית, הגבירה את התיאום עם סוכנויות הסיוע ואיפשרה כניסה של עשרות אלפי טונות של מזון מדי חודש.

• מתפ"ש דיווח כי 29,375 טונות של מזון נכנסו לעזה ביוני 2025, עלייה של 48 אחוזים לעומת 19,871 הטונות שנכנסו במאי 2025, דבר המעיד על מאמץ ישראלי מתמשך להזרים אספקה הומניטרית לרצועה.
• קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) חילקה למעלה מ-50 מיליון ארוחות לתושבי עזה בין מועד השקתה ב-27 במאי 2025 ל-29 ביוני 2025 בלבד, בקצב של 1.5 עד 2 מיליון ארוחות ביום.
• מחקר עצמאי שפורסם ב-הארץ בפברואר 2025 אישר כי כמות מספקת של מזון — כולל דגנים, ירקות וחלבונים — יובאה לעזה כדי לעמוד בתקני הסיוע הבינלאומיים למשך שישה חודשים לפחות בשנת 2024, כאשר כשלי ההפצה יוחסו בעיקר לביזה ולקריסת הממשל תחת חמאס, ולא לחסימה ישראלית.
• למעלה מ-25,000 משאיות נכנסו לעזה במהלך תקופת הפסקת האש בינואר–מרץ 2025, זרימה עצומה שמודלי ה-IPC נכשלו ברובם לשלב בתחזיותיהם, מה שפגע באמינות תחזיות הרעב.

דפוס התחזיות המבהילות שלא התממשו

נרטיב הרעב בעזה מהווה מרכיב חוזר במלחמת המידע נגד ישראל — ויש לו היסטוריה מתועדת של טענות למשבר מפוברק שמתפוררות במגע עם הראיות. במרץ 2024, ה-IPC סיווג את צפון עזה כשלב 5 ("רעב המוני") וצפה כי הדבר יתפשט לכל הרצועה עד יולי 2024, מה שהשתמע ממנו על יותר מ-20,000 מקרי מוות מרעב עד לאותו שלב. ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח לאחר מכן על 32 מקרי מוות מאומתים המיוחסים לתת-תזונה חריפה ורעב נכון לתחילת יוני 2024 — טרגדיה אנושית, אך כזו המהווה שבר אחוז בודד מהאסון שנחזה. המודלים של ה-IPC, שאינם כוללים איסוף נתונים עצמאי ונשענים במידה רבה על מקורות של האו"ם והנחות ספקולטיביות, ייצרו בעקביות תחזיות תרחיש קיצון שלא הוכחו בשטח.

אולי האירוע המקומם ביותר התרחש במאי 2025, כאשר כלי תקשורת וארגוני סנגור טענו כי 14,000 תינוקות בעזה עלולים למות בתוך 48 שעות בשל מחסור בסיוע. נתון זה "הובהר" מאוחר יותר ככזה האומר כי 14,000 ילדים מתחת לגיל חמש עלולים להתמודד עם תת-תזונה חריפה קשה לאורך שנה שלמה, תחת תנאי תרחיש קיצון מתמשכים — טענה בעלת אופי שונה לחלוטין, שהולבנה בתקשורת לכדי כותרת מפוברקת על מעשי זוועה. כפי שתיעד נואה רוטמן במגזין National Review במאי 2025, הדפוס הוא שיטתי: תחזיות אפוקליפטיות מתפרסמות, מועצמות על ידי תקשורת אוהדת, ולאחר מכן נסוגים מהן בשקט או שהן נסתרות על ידי נתונים מאוחרים יותר, ללא כל דין וחשבון על המצג השקרי המקורי.

השקיפות של ישראל עצמה בנוגע לזרימת הסיוע מחלישה עוד יותר את תזת ההרעבה המכוונת. מתפ"ש מפרסם נתונים חודשיים מפורטים ומאומתים על משקל המזון, התרופות והציוד הנכנסים לעזה — נוהג שאינו מתיישב עם ממשלה המרעיבה בחשאי אוכלוסייה אזרחית. משטרים סמכותניים וארגוני טרור המרעיבים אוכלוסיות במכוון אינם מפרסמים נתוני דין וחשבון על משלוחי הסיוע שלהם. חמאס, לעומת זאת, תועד כמי שמסיט, בוזז ומחמש את הסיוע ההומניטרי לאורך כל העימות — גורם מהותי בסבל האזרחי שנרטיב הרעב מוחק באופן שיטתי.

סיכום: טענת תעמולה המנצלת סבל כנשק

נרטיב "הרעב שנגרם על ידי ישראל" אינו הערכה בתום לב של מצב חירום הומניטרי — הוא כלי תעמולה מתוכנן בדייקנות שנועד לשלול את הלגיטימציה של זכותה של ישראל להגנה עצמית ולהציג מחדש מלחמה שחמאס פתח בה ב-7 באוקטובר 2023, כפשע מלחמה ישראלי נגד ילדים. הירידה של 83 אחוזים באשפוזים בשל תת-תזונה בקרב ילדים, שתועדה על ידי גוף הניטור עצמו שהנרטיב מסתמך עליו, היא ראיה חותכת לכך שלא מתקיים קמפיין הרעבה המונית מכוון ומתמשך. הכרה בכך שקיים מצב הומניטרי מורכב — כפי שנוצר בכל עימות — תוך דחיית הטענה השקרית כי מדובר במדיניות ישראלית של רצח עם, אינה בגדר הכחשה של הסבל הפלסטיני. זוהי הגנה על דיוק עובדתי מפני קמפיין מידע המנצל את כאבם של ילדים כדי לגונן על ארגון הטרור האחראי לו.