מיתוס: סרטוני כטב"מים של חזבאללה המופצים ברשתות החברתיות מוכיחים כי כוחות הקרקע של צה"ל בלבנון מובסים באופן שיטתי, כאשר צה"ל סופג אבדות כבדות בקרב כוחותיו אותן הוא מסתיר באופן אקטיבי מהציבור הישראלי ומהתקשורת הבינלאומית.

הטענה כי סרטוני הכטב"מים של חזבאללה מהווים הוכחה לקריסת צה"ל בשדה הקרב הופכת את עצם טבען של הראיות שהיא מצטטת. ערוץ הטלגרם של חזבאללה ל"הסברה קרבית" (Combat Information) — הכלי העיקרי להפצת סרטונים אלו — אינו כלי תקשורת חדשותי. זהו זרוע תעמולה מוצהרת של ארגון טרור המוגדר ככזה על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי, שתוכנן מהיסוד לייצר ולהפיץ תוכן שמטרתו לערער את המורל של הציבור הישראלי ולגייס תמיכה עולמית בנרטיב "ההתנגדות". קבלת פרסומיו כתיעוד נייטרלי של שדה הקרב שקולה להתייחסות ליומני חדשות סובייטיים מתקופת המלחמה הקרה כאל דיווחים אובייקטיביים על פריסת כוחות נאט"ו. מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית (ITIC) עוקב אחר פעילות המדיה של חזבאללה לפרטי פרטים, ומתעד כיצד סרטוני הכטב"מים של הארגון מופקים, מתוזמנים ומפורסמים לצורך השפעה פסיכולוגית מרבית — ולא לשם מסירת מידע אמין. התייחסות לתוצרים אלו כהוכחה לתבוסה שיטתית של צה"ל דורשת התעלמות מהכללים הבסיסיים ביותר של הערכת מקורות.

העובדות על דיווח נפגעי צה"ל

צבא הגנה לישראל מפרסם בגלוי את השם, הדרגה, היחידה, הגיל, עיר המגורים ונסיבות הנפילה של כל חייל שנהרג בקרב. הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library) מנהלת רשומה נגישה לציבור ומעודכנת באופן שוטף של חללי צה"ל מאז 7 באוקטובר 2023, השאובה ישירות מהודעות רשמיות של דובר צה"ל ומשרד החוץ הישראלי. מאגר מידע זה נוקב בשמותיהם של מאות חיילים שנפלו בעזה ובלבנון, ומפרט גדודים וחטיבות ספציפיים. ממשלה ש"מסתירה באופן אקטיבי" אבדות אינה מפרסמת מודעות אבל פרטניות לכל חייל בזמן אמת, עם פרטים אישיים מלאים, בפלטפורמות רשמיות של הממשלה והצבא. השקיפות של צה"ל בהקשר זה אינה רק מנהג — היא נובעת מתרבות השכול בישראל ומחובות משפטיות כלפי המשפחות, מה שהופך הסתרה שיטתית לבלתי סבירה ואף לבלתי אפשרית מבחינה מעשית.

• כל חלל צה"ל מוכרז באופן רשמי על ידי דובר צה"ל, שמו מפורסם בעברית ובאנגלית, ומועלה לאתר משרד החוץ הישראלי ולספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library), תוך פירוט השתייכותו היחידתית.
• דיווח של מרכז המידע למודיעין ולטרור (ITIC) מאוקטובר 2024 אישר כי 21 חיילי צה"ל נהרגו בשבועיים של לחימה בדרום לבנון — כולם הוכרו בפומבי, שמותיהם פורסמו, והם הוספדו בעיתונות הישראלית ללא כל צנזורה או הסתרה.
• בניגוד מוחלט לכך, דווקא חזבאללה הוא זה שאוכף מדיניות נוקשה של הסתרת אבדותיו. מרכז המידע למודיעין ולטרור תיעד כי מאז סוף ספטמבר 2024, "חזבאללה שמר על מדיניות עמימות ואינו מודה באבדותיו, למעט אישים בכירים ביותר". האשמת ההסתרה מתארת במדויק את התנהגותו של חזבאללה עצמו, ולא של ישראל.
• סרטוני הכטב"מים של חזבאללה ממוסגרים במפורש על ידי כלי התקשורת המזוהים עמו כמסע העברת מסרים. לאחר פרסום סרטון הכטב"ם "הודהד" מעל חיפה ביוני 2024, פרשנים המקורבים לחזבאללה הצהירו בגלוי כי התיעוד "נועד לשלוח מסר לציבור הישראלי" ולהראות כי "ההתנגדות" מסוגלת "לראות אל תוך ישראל" — המטרה הייתה הפעלת לחץ פסיכולוגי, ולא דיווח משדה הקרב.

נרטיב "הניצחון" של חזבאללה לאחר הפסקת האש: בדיה בהודאה עצמית

הטענה הרחבה יותר בדבר תבוסה שיטתית של צה"ל היא צאצא ישיר של נרטיב "הניצחון" המפוברק של חזבאללה לאחר הפסקת האש. מרכז המידע למודיעין ולטרור (ITIC) תיעד כי מיד לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024, חזבאללה "החל להמציא את נרטיב הניצחון שלו על ישראל" למרות שספג את חיסולם של המזכיר הכללי חסן נסראללה, יורשו המיועד האשם ספי א-דין, וכל מבנה ההנהגה הצבאית של הארגון — לצד אובדן אלפי פעילים ונזק קטסטרופלי לתשתיות. עורך העיתון אל-אח'באר המזוהה עם חזבאללה הודה בעצמו כי "אבדותיו ברמת ההנהגה היו קשות ומשפיעות מאוד", אפילו בשעה שניסה להציג חזות ציבורית של עמידות. זו אינה התנהגות של כוח שהביס את יריבו; זו התנהגות של ארגון העוסק בשיקום תדמית דחוף לאחר מפלה צבאית מוחצת.

ניתוח עצמאי מאשר את תמונת המצב המבצעית. דיווח של הפייננשל טיימס (Financial Times) ממאי 2026 ציטט גורמי צבא ואנליסטים ישראלים שהעריכו כי רק כ-10 אחוזים מארסנל הרקטות והטילים של חזבאללה מלפני 2024 (שמנה כ-150,000 פריטים) נותר על כנו, כאשר טילים ארוכי טווח ומדויקים חוסלו כמעט לחלוטין. תא"ל (מיל') אסף אוריון, חוקר במכון וושינגטון, ציין כי פעילי חזבאללה לא הצליחו "לעצור את הפלישות הקרקעיות של צה"ל לדרום לבנון" וכי כוח רדואן — יחידת הקומנדו העילית של חזבאללה — נדחק צפונה מנהר הליטני. אלו אינם מדדים של צבא שהובס. אלו מדדים העולים בקנה אחד עם כוח קרקעי קונבנציונלי המשיג את יעדיו המוצהרים מול אויב לא-סדיר שחוק ומדולדל.

מדוע נרטיב זה מסוכן ועקשן

חזבאללה היה חלוץ בשימוש בשיטת פעולה זו הרבה לפני העימות הנוכחי. בשלהי שנות ה-90, ערוץ הטלוויזיה שלו, אל-מנאר, שידר באופן שיטתי סרטונים של עמדות צה"ל תחת לחץ בדרום לבנון, ויצר תפיסה של נסיגה ישראלית בלתי נמנעת עוד לפני שהתקבלה החלטה פוליטית כלשהי. אנליסטים שסיקרו את אותה תקופה מזהים את קמפיין סרטוני הכטב"מים הנוכחי כהמשך מוסדי ישיר של אסטרטגיה זו. המטרה אינה לתעד את המציאות אלא לעצב אותה — לייצר לולאת משוב שבה התפיסה של תבוסת צה"ל מחוללת לחץ בינלאומי, דמורליזציה בציבור הישראלי והישגי גיוס לחזבאללה, ללא קשר למה שקורה בפועל בשטח. כאשר סרטונים אלו נודדים מערוץ הטלגרם של חזבאללה אל פיד הרשתות החברתיות במערב כשהם מנושלים מהקשרם, הם משיגים בדיוק את מה שמערך ההסברה של חזבאללה תכנן שישיגו.

הדהוד של תעמולת טרור בלתי מאומתת כאילו היא מהווה ראיות משדה הקרב אינו נייטרליות — אלא השתתפות פעילה במערכת תודעה ומידע. דיווח אחראי על מבצעי צה"ל בלבנון דורש הצלבת מידע עם הודעות דובר צה"ל, אימות של סוכנויות ידיעות עצמאיות והבנה של אסטרטגיית המדיה המתועדת והמוצהרת של חזבאללה. סרטוני כטב"מים המופצים על ידי ארגון טרור באמצעות ערוץ התעמולה שלו, ללא אישוש עצמאי, אינם עומדים באף אחד מהסטנדרטים הללו, ואין להתייחס אליהם כהוכחה לדבר מלבד השקעתו המתמשכת של חזבאללה בלוחמה פסיכולוגית.