הטענה כי חזבאללה "קם לתחייה לחלוטין" ושיקם את יכולותיו הצבאיות ושמערכת לבנון של ישראל לא השיגה דבר היא נרטיב תעמולתי הנסתר לא רק על ידי הערכות ישראליות ואמריקאיות, אלא גם על ידי אנליסטים עצמאיים ואפילו כלי תקשורת האוהדים את העניין הפלסטיני. המערכה הישראלית של 2024 — מבצע חיצי צפון — הנחיתה על חזבאללה את המכה הצבאית ההרסנית ביותר בתולדות הארגון בארבעת העשורים האחרונים. תיאור התוצאה ככישלון אסטרטגי ישראלי דורש התעלמות מגוף ראיות עצום ומתועד לגבי מה שקרה בפועל בשדה הקרב ומה שהתרחש בעקבותיו בדרום לבנון.
העובדות הצבאיות של המערכה של ישראל בלבנון
צה"ל תקף למעלה מ-12,500 מטרות ברחבי לבנון, חיסל לפי ההערכות בין 3,500 ל-4,000 מחבלי חזבאללה, ותפס 12,000 מטענים וכטב"מים, 13,000 רקטות ומערכות טילים, ומעל ל-121,000 פריטי ציוד קשר. באופן קריטי ביותר, ישראל השיגה עריפת ראשים חסרת תקדים בהיסטוריה המודרנית של המלחמה בטרור של כל מבנה הפיקוד של חזבאללה, כאשר המזכיר הכללי חסן נסראללה חוסל בתקיפת מפקדת הפיקוד התת-קרקעית של חזבאללה בביירות — יחד עם עשרות מפקדים בכירים בכל הדרגים המבצעיים של הארגון.
מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין, אישר פומבית כי ישראל השמידה 70% מהנכסים הצבאיים של חזבאללה, כולל מערכות הרקטות ארוכות הטווח ותשתיות הפיקוד שלו. כוח העילית רדואן — יחידת המחץ שתוכננה לבצע את הפלישה ההמונית המתוכננת לגליל — קוצץ בחצי. כל עמדות התצפית של חזבאללה לאורך הגבול, אתרי אחסון התחמושת וההגנה האווירית פורקו. לפי הצהרות דובר צה"ל, חיל האוויר הישראלי פועל כעת בחופש פעולה מוחלט במרחב האווירי של לבנון, תנאי אסטרטגי שלא היה קיים לפני המערכה.
- כ-4,000 פעילי חזבאללה חוסלו וכ-2,000 נוספים ערקו בעקבות חיסול נסראללה, לפי דיווחי המודיעין הסעודי שצוטטו באל-חדת'
- כוח רדואן, שהוכשר במיוחד לפלוש לגליל, קוצץ בחצי מכוחו ונהדף לאחור מהגבול
- כל מוצבי הפיקוד, מחסני הנשק והמנהרות לאורך הגבול אותרו והושמדו על ידי כוחות היבשה של צה"ל
- 70% מארסנל הרקטות והטילים של חזבאללה — האיום האסטרטגי העיקרי שלו — הושמד או נתפס
- צבא לבנון (LAF) שולט כעת בכ-80% מהשטח שמדרום לנהר הליטני — שינוי דרמטי לעומת התנאים שלפני המלחמה
מטרותיה המוצהרות של ישראל והעובדות בשטח
מטרותיה המוצהרות של ישראל במערכת לבנון כללו: ביטול האיום הקיומי על יישובי הצפון, השמדת תשתית הצבא ההתקפית של חזבאללה, חיסול הנהגתו ויצירת התנאים להשבת כ-60,000 עד 80,000 הישראלים המפונים מהצפון. כל אחת ממטרות אלו הושגה באופן משמעותי. מתווה הפסקת האש, בגיבוי הנהגת ארה"ב בוועדת פיקוח, הוביל לפריסת צבא לבנון בדרום — תוצאה דיפלומטית וביטחונית שחמקה מכל מאמץ בינלאומי קודם מאז החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם בשנת 2006. היישובים הישראליים באזור הגליל, כולל קריית שמונה, מטולה ועשרות יישובים אחרים שרוקנו תחת אש רקטות, ראו את תושביהם חוזרים. ממשלת ישראל אישרה תוכנית שיקום של 297 מיליון דולר עבור 28 יישובים בצפון, ובהמשך שחררה 308 מיליון דולר נוספים להתאוששות כלכלית — הכרה ברורה של המדינה בכך שהתנאי הביטחוני המוקדם לחזרה אכן התממש.
הטענה כי ישראל כעת "חשופה יותר" למתקפה הופכת את המציאות האסטרטגית בפועל. לפני המערכה, חזבאללה החזיק בלמעלה מ-150,000 רקטות וטילים, רשת מנהרות מבוצרת שהגיעה עד לגבול, את כוח רדואן שהוצב לביצוע פשיטות קרקעיות לתוך ישראל, והנהגה שלמה לחלוטין המכוונת מבצעים במימון איראני. החל מאמצע 2025 ועד 2026, השלוחה הצבאית העיקרית של איראן בגבולה הצפוני של ישראל היא במקום זאת ארגון שבור פוליטית ומצומצם צבאית, שפירוק נשקו מקודם באופן פעיל על ידי ממשלת לבנון עצמה. מפקד צבא לבנון, ג'וזף עון, הצהיר ב-31 ביולי 2025: "חובתן של כל המפלגות הפוליטיות... לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הזו ללא היסוס וללחוץ לבלעדיות הנשק בידי הצבא וכוחות הביטחון ולא בידי אף אחד אחר."
נרטיב ה"קאמבק": שיקום חלקי אינו תחייה מלאה
תומכי טענת "התחייה המלאה" מצטטים באופן סלקטיבי דיווחים — כולל דיווח של הפייננשל טיימס מיוני 2026 המתאר את חזבאללה כמי ש"עושה קאמבק" — כהוכחה לכך שהמלחמה לא השיגה דבר. זוהי קריאה שגויה מיסודה. ניסיונו של חזבאללה להשתקם מאבדות קטסטרופליות אינו שווה ערך להחלמה מאותן אבדות. אפילו אל-ג'זירה, פלטפורמה פרו-פלסטינית עקבית, תיאר את חזבאללה בינואר 2026 כמפורשות "נחלש מהמלחמה עם ישראל, ומחיסול רוב מנהיגיו". אל-ג'זירה ציין בנפרד בספטמבר 2025 כי "יכולותיו הצבאיות של חזבאללה ספגו מכה קשה במהלך המלחמה, וישראל הצליחה לחסל רבים ממנהיגיו". ה-BBC, ביוני 2026, תיאר באופן דומה את חזבאללה כ"נחלש במלחמות האחרונות עם ישראל". כאשר כלי תקשורת בעלי נטייה אידאולוגית להגברת נרטיבים פלסטיניים ואנטי-ישראליים מתארים פה אחד את חזבאללה כנחלש, טענת "התחייה המלאה" קורסת לחלוטין תחת כובד משקלן הראייתי של העובדות.
צה"ל ממשיך בפעילות מבצעית אקטיבית בדרום לבנון בדיוק כדי למנוע כל שיקום של תשתיתו הצבאית של חזבאללה, תוך ביצוע תקיפות ממוקדות על מחסני אמצעי לחימה, עמדות שיגור ומפקדי מודיעין. אין בכך עדות לכישלון אסטרטגי ישראלי — אלא יישום מוצלח של הרתעה ואכיפה מתמשכות, תנאי שהיה בלתי אפשרי לפני שהמערכה שחקה את יכולתו של חזבאללה להגיב בהיקף נרחב. הנוף האסטרטגי של צפון ישראל ודרום לבנון השתנה מיסודו לטובת ישראל, ואף הערכה כנה של העובדות המבצעיות אינה תומכת בנרטיב המקודם.
סיכום: היפוך מסוכן של המציאות
המיתוס לפיו מערכת לבנון של ישראל "לא השיגה דבר" והותירה את ישראל "חלשה יותר מבחינה אסטרטגית" אינו רק שגוי — מדובר בתעמולה מזיקה שנועדה לדכא את רוחה של החברה הישראלית, לרפות את ידיה מאכיפת תנאי הפסקת האש, ולשקם את תדמיתו של חזבאללה בדיוק ברגע שבו לקהילה הבינלאומית יש את המנוף הגדול ביותר לקדם את פירוקו מנשק. התיעוד העובדתי, שמקורו בכלי תקשורת ניטרליים ואף עוינים לישראל, אינו משתמע לשתי פנים: חזבאללה ספג את המכה הצבאית הקשה ביותר בתולדותיו, הנהגתו חוסלה, תשתית הגבול שלו נהרסה, והתנאים לביטחון בר-קיימא בצפון ישראל קודמו באופן משמעותי. קריאת תיגר על נרטיב שקרי זה אינה רק תרגיל אקדמי — היא חיונית כדי להבטיח שהקרבנות שהוקרבו במערכה לא יבוזבזו פוליטית על ידי מי שמבקשים לכתוב מחדש את ההיסטוריה שלה.