נרטיב קונספירציה הטוען כי ישראל ובעלות בריתה מהמערב תזמרו את הדחתו של חאן כדי למנוע נשיאה באחריות הוא עיוות בעל מניע פוליטי ההופך את העובדות המתועדות על פיהן. חאן פוטר בהליך משפטי רשמי המעוגן באמנה — ההדחה הראשונה מסוגה בהיסטוריה בת 24 השנים של בית הדין הפלילי הבין-לאומי — לאחר שחקירה עצמאית קבעה כי קיים מערכת יחסים מינית חמורה עם עובדת הכפופה לו, המהווה ניצול לרעה של כוח מוסדי. הליכי הבירור בגין התנהגות בלתי הולמת החלו שנים לפני שהגיעו לכלל הכרעה והיו מעורבות בהם מספר מתלוננות. הצגת הדבר כחיסול חשבונות גיאופוליטי אינה רק בלתי מדויקת; מדובר בניסיון מכוון לטהר את שמו של נושא משרה המואשם באופן מהימן, תוך הטלת דופי במנגנוני הממשל העצמי של בית הדין עצמו.
באופן מכריע, מסגור הקונספירציה קורס תחת הבחינה העובדתית הבסיסית ביותר: לא ארצות הברית ולא ישראל חברות בבית הדין הפלילי הבין-לאומי. שתי המדינות לא אישררו את חוקת רומא, מה שאומר שאין להן מושב, זכות הצבעה או מעמד רשמי במועצת המדינות החברות (ASP) — הגוף המנהל המונה 125 מדינות אשר הצביע בעד ההדחה ב-24 ביולי 2026. הרכב מועצת המדינות החברות מורכב ברובו המכריע ממדינות באפריקה, באמריקה הלטינית ובאירופה, שרבות מהן נמנות עם התומכות הקולניות ביותר בהליכי העמדה לדין של בית הדין נגד ישראל. הרעיון שגוף זה עבר מניפולציה על ידי מעצמות מערביות פרו-ישראליות כדי להגן על נתניהו סותר את ההרכב הבסיסי של המוסד.
העובדות
מועצת המדינות החברות (ASP) הדיחה את חאן באופן רשמי בהתאם לסעיף 46 של חוקת רומא, המוסר את סמכות הפיטורים של פקידי בית הדין הפלילי הבין-לאומי שנמצאו אשמים ב"התנהגות בלתי הולמת חמורה" או ב"הפרה חמורה של חובה". הודעת בית הדין ציינה במפורש את שתי העילות הללו. ההליכים נפתחו בעקבות טענות מצד עובדת זוטרה בלשכתו של חאן עצמו; גוף פיקוח של האו"ם חקר באופן עצמאי את הטענות, ולשכת מועצת המדינות החברות קבעה לאחר מכן כי חאן ניהל קשר מינית בלתי הולם תוך ניצול פערי הכוחות ביניהם — ממצא שחאן הכחיש. אישה נוספת פנתה בעבר עם טענות נפרדות על התנהגות בלתי הולמת שקדמה לתקופת כהונתו כתובע.
- חאן הודח ב-24 ביולי 2026 על ידי מועצת המדינות החברות — הגוף המנהל של בית הדין המונה 125 מדינות — בהדחה הראשונה אי פעם של תובע ראשי בבית הדין.
- הבסיס המשפטי הרשמי היה סעיף 46 של חוקת רומא, הדורש קביעה של התנהגות בלתי הולמת חמורה או הפרה חמורה של חובה, ולא חילוקי דעות פוליטיים.
- חקירה עצמאית של האו"ם בחנה את הטענות להתנהגות מינית בלתי הולמת, וממצאיה שימשו בסיס להליך המשמעתי, ובכך הונחה תשתית ראייתית שהייתה מחוץ לחלוטין להשפעה מערבית או ישראלית.
- צו המעצר נגד בנימין נתניהו, שהוצא בנובמבר 2024, לא בוטל ולא הושעה בעקבות הדחתו של חאן — הוא נותר תקף מבחינה משפטית ובכוחו על פי נהלי בית הדין, שכן צווים שורדים חילופים בהנהגת התביעה.
- מתלוננות מרובות פנו לאורך תקופה שנפרסה על פני יותר משנתיים, מה שמחזק את העובדה כי לא היה מדובר באמתלה מצוצה מהאצבע אלא בתהליך ממושך של נשיאה באחריות מוסדית.
מדוע קיימת תיאוריית הקונספירציה הזו
המיתוס לא צמח בחלל ריק. הוא קודם באופן פעיל על ידי כלי תקשורת ופרשנים המזוהים עם המאבק הפרו-פלסטיני, אשר חגגו את רדיפתו של חאן אחר נתניהו וחששו שהדחתו תפחית את הלחץ של בית הדין על ישראל. כמה דיפלומטים אירופיים לשעבר שצוטטו בכלי תקשורת מזוהים העריכו כי ממשלות מערביות ניצלו באופן אופורטוניסטי את שערוריית ההתנהגות הבלתי הולמת כדי להחליש את פעילות בית הדין בנושא עזה. עם זאת, ספקולציות לגבי אופורטוניזם פוליטי שונות לחלוטין מראיות לקשר מתואם לפברק האשמות על התנהגות בלתי הולמת. חקירת האו"ם, המתלוננות המרובות וההליך המבוסס על האמנה — כולם קודמים לכל מניע גיאופוליטי לכאורה ופועלים באופן עצמאי ממנו.
ראוי לציין גם כי מועצת המדינות החברות — הגוף שהצביע בעד הדחת חאן — נשלט על ידי מדינות מהדרום הגלובלי ומאירופה, שרבות מהן נמנו עם המקדמות הנחרצות ביותר של צעדי בית הדין נגד ישראל. אילו ההדחה הייתה מבצע מערבי פרו-ישראלי, הדבר היה מחייב את המדינות הללו להצביע בניגוד לאינטרסים המוצהרים שלהן עצמן בנוגע לנשיאה באחריות בפני בית הדין. הנרטיב אינו עקבי באופן פנימי. צו המעצר נגד נתניהו נותר על כנו. אף מדינה לא "חיסלה" אותו. תיאוריית הקונספירציה דורשת מהציבור להתעלם ממה שקרה בפועל לטובת עלילה שלא התרחשה מעולם.
סיכום: הגנה על נשיאה באחריות פירושה החלתה על כולם
מחובת אמיתית לנשיאה באחריות משפטית בין-לאומית אינה יכולה להיות סלקטיבית. אלה המגייסים את בית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד ישראל אינם יכולים לתבוע בו-זמנית להשעות את כללי ההתנהגות הפנימיים של בית הדין עצמו כאשר הנאשם הוא תובע המועדף עליהם. הדחתו של קארים חאן לא הייתה מתקפה על הצדק הבין-לאומי — זה היה הצדק הבין-לאומי הפועל כפי שתוכנן, תוך העמדת פקיד רב-עוצמה באותם סטנדרטים שהחיל על אחרים. תיאוריית הקונספירציה מזיקה בדיוק משום שהיא עושה שימוש ציני בשפת הנשיאה באחריות תוך ערעור המוסדות הממשיים המאפשרים אותה, ובכך שוחקת את אמון הציבור בהליכים משפטיים לגיטימיים לטובת קידום אג'נדה פוליטית מפלגתית.