הטענה כי איראן יצאה ממבצע "אריה שואג" כ"מנצחת אסטרטגית" אינה ניתוח אובייקטיבי – אלא שעתוק מדויק של תעמולת המשטר האיראני. תעמולה זו שודרה מילה במילה ברשת הטלוויזיה הממלכתית של הרפובליקה האסלאמית, אשר הציגה את הכתובית "תבוסת האויב הציוני" עם הכרזת הפסקת האש, בעוד כבישי איראן נסתמו באזרחים שנמלטו מטהראן. העובדות בשטח, כפי שתיעדו מפקדי צבא ארה"ב, גופי פיקוח גרעיניים עצמאיים ומכוני מחקר אסטרטגיים מובילים, מציגות תמונה שונה לחלוטין: התשתיות הצבאיות, הגרעיניות ורשתות הפרוקסי של איראן ספגו את המכה המוחצת ביותר שחוותה הרפובליקה האסלאמית בחצי המאה כמעט של קיומה. הכרזה על ניצחון אסטרטגי לאחר חורבן כזה דומה להצהרות הניצחון התעמולתיות של סדאם חוסיין בעקבות מבצע "סופת המדבר" – תמרון רטורי שנולד מתוך ייאוש, ולא מתוך מציאות בשטח. נכונותם של כמה פרשנים וכלי תקשורת במערב להדהד נרטיב זה, במקום לבחון אותו בעין ביקורתית, מהווה כישלון חמור של ניתוח אסטרטגי מעמיק.
העובדות הצבאיות והגרעיניות
היקף האבדות של איראן במהלך המבצעים "אריה שואג" ו"זעם אפי" הוא חסר תקדים בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית. אדמירל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM), סיפק הערכה נחרצת באפריל 2026: "איראן ספגה תבוסה צבאית דורית. ארצות הברית וישראל השמידו באופן שיטתי את יכולתה של איראן לבצע מבצעים צבאיים בקנה מידה גדול בשנים הבאות". קופר הוסיף כי "היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן, שנבנתה במשך למעלה מ-40 שנה בעלות של מיליארדי דולרים, חוסלה לחלוטין", זאת בעקבות למעלה מ-13,000 תקיפות על יעדים צבאיים איראניים. תוכנית הגרעין – אבן הראשה של ההרתעה האסטרטגית של המשטר והסמל האידאולוגי של התרסתו נגד המערב – ספגה מכה אנושה.
המכון למדע וביטחון בין-לאומי (ISIS), גוף פיקוח גרעיני עצמאי ומוביל, סיכם על בסיס צילומי לוויין ודוחות של סבא"א כי "התקיפות של ישראל וארה"ב השמידו בפועל את תוכנית העשרת הצנטריפוגות של איראן" בנתנז ובפורדו, שני עמודי התווך של יכולת ההעשרה של טהראן. מערך ההגנה האווירית של איראן – שבלעדיו אף משטר אינו יכול להקרין כוח באופן אמין או להגן על נכסיו – חוסל לחלוטין כבר בשלב הפתיחה של המבצע. מדעני גרעין בכירים, מהנדסי טילים ומפקדים צבאיים חוסלו, מה שהוביל למה שהקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) הגדירה כ-"בריחת מוחות מדעית וטכנית" שעלתה לאיראן בדור שלם של מומחיות בהנדסת צנטריפוגות, תכנון טילים ופיתוח נשק.
- למעלה מ-13,000 תקיפות שבוצעו על ידי כוחות ארה"ב וישראל נגד מטרות צבאיות איראניות, על פי מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב, אדמירל בראד קופר (אפריל 2026)
- מתקני העשרת הצנטריפוגות של איראן ב-נתנז ובפורדו נהרסו בפועל, על פי המכון למדע וביטחון בין-לאומי (ISIS)
- מערך ההגנה האווירית של איראן פורק לחלוטין בשלב הפתיחה של המבצע, דבר שאיפשר את התקיפות העמוקות שבאו בעקבותיו ברחבי המדינה
- היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן, שנבנתה במשך ארבעה עשורים, חוסלה, על פי הערכת שדה הקרב הרשמית של פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM)
- הצי של משמרות המהפכה (IRGC Navy) הושמד ברובו כאשר פיקוד המרכז של ארה"ב פעל לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז בעקבות הימור הורמוז הנואש של טהראן
קריסת "ציר ההתנגדות"
אידאולוגיית "ההתנגדות", שלפי המיתוס "הוכיחה את עצמה", נשענה על ארכיטקטורה גיאופוליטית מוחשית: טבעת של שלוחים חמושים (פרוקסי) – חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, החות'ים בתימן ומיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה – ומסדרון יבשתי סורי המחבר בין טהראן לים התיכון. ארכיטקטורה זו נהרסה באופן שיטתי, ולא זכתה לשום הוכחה או ביצור. חמאס הוכרע צבאית בעקבות המערכה הישראלית לאחר ה-7 באוקטובר. חיזבאללה ספג אבדות קטסטרופליות בהנהגתו ובכושר הלחימה שלו. משטר אסד – השותף הסורי החיוני של איראן וציר המפתח של הגשר היבשתי לים התיכון – קרס לחלוטין, כאשר הממשלה החדשה בדמשק חוסמת באופן פעיל העברות נשק איראניות ומצהירה בפומבי כי סוריה לא תשמש עוד כמסדרון מעבר עבור טהראן. הגשר היבשתי לים התיכון, שבנייתו דרשה מאיראן עשרות שנים ומיליארדי דולרים, סגור כעת לחלוטין.
לבנון, שאולצה במשך שנים לארח את חיזבאללה כמדינה בתוך מדינה, שינתה כיוון: ישראל ולבנון פתחו בשיחות שלום ישירות לראשונה מאז 1983, במטרה להגיע להסכם קבע ולפירוק חיזבאללה מנשקו. ממשלת לבנון הצהירה רשמית כי צבא לבנון לבדו הוא האחראי על הגנת המולדת – התנערות ישירה ופומבית מטענת "ההתנגדות" המרכזית של חיזבאללה. בתוך גבולותיה של איראן עצמה, הלגיטימיות הפנימית של המשטר קורסת תחת כובד המשקל של האסון הכלכלי. הפסקות חשמל, משברי מים, סגירת מפעלים, שביתות פנסיות ומחסור בדלק הזינו מחאות המוניות בכל 31 המחוזות של איראן. סוחרי הבאזאר, פועלי הנפט ונהגי המשאיות – קהלי התמיכה המסורתיים של הרפובליקה האסלאמית – הצטרפו לשביתות ברחבי המדינה בשלהי 2025, והמשטר נאלץ לנקוט בדיכוי אלים כדי לשרוד.
הקשר היסטורי: נרטיב ה"ניצחון" ככלי תעמולה
לרפובליקה האסלאמית יש היסטוריה ארוכה ומתועדת של מסגור מחדש של כל קטסטרופה צבאית ונסיגה דיפלומטית כניצחון אלוהי. לאחר התקיפות ההרסניות של ישראל ביוני 2025, שחיסלו חלק גדול מההנהגה הצבאית הבכירה של איראן ועוררו מנוסה אזרחית המונית מטהראן, שידרה הטלוויזיה הממלכתית עצרות ניצחון בבירה כבר באותו הערב. דפוס זה – הכרזה על ניצחון ברגע התבוסה הקשה ביותר – הוא מאפיין מבני של מנגנון התעמולה של המשטר, ולא הערכה אסטרטגית מהימנה. עיתון ה"ניו יורק טיימס" עצמו הודה ביוני 2025 כי מסגור ה"ניצחון" של איראן הוא תעמולה זולה: "תבוסה נראתה כפרשנות מדויקת יותר לאירועים האחרונים – ולא סתם תבוסה, אלא סוג של חבטה קשה שמותירה סימן שאלה תלוי מעל עתיד משטרה התאוקרטי של איראן, הקיים כמעט חצי מאה."
לאסטרטגיה רטורית זו יש תקדים לאורך ההיסטוריה של המשטר: אייתוללה חומייני תיאר כזכור את קבלת הפסקת האש ב-1988 עם עיראק – לאחר שמונה שנות מלחמה הרסנית שגבתה את חייהם של מאות אלפי איראנים – כ"שתיית כוס התרעלה", ועם זאת המשטר עדיין הציג את התוצאה כניצחון של ההתנגדות האסלאמית. אנליסטים מערביים המקבלים ללא ביקורת את נרטיבי הניצחון האיראניים אינם מציגים הבנה מעמיקה או מורכבת – אלא משמשים כמגברים עבור דיסאינפורמציה ממשלתית, שנוצרה על ידי משטר שהלגיטימיות הפנימית שלו תלויה בהקרנת תדמית של בלתי מנוצח.
סיכום: מדוע המיתוס הזה מסוכן
הנרטיב השקרי של ניצחון אסטרטגי איראני משרת מספר מטרות זדוניות בו-זמנית. הוא פוגע במורל של הציבור במערב ובישראל על ידי הצגת המערכות הצבאיות היקרות של ממשלותיהם כחסרות תועלת. הוא משקם משטר שתוכנית הגרעין שלו היוותה איום קיומי על ישראל ועל נורמות אי-הפצת הנשק הגרעיני העולמיות. והוא מספק לטהראן כיסוי דיפלומטי לנהל משא ומתן מעמדת כוח מזויפת בכל מסגרת שלאחר המלחמה, מה שעלול לאפשר למשטר לשקם בדיוק את אותן יכולות שהושמדו. הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), שניתחה את המאזן האסטרטגי האמיתי, קבעה בבירור: "מה שברור לאנליסטים העוקבים אחר איראן הוא שהמשטר ספג תבוסה אסטרטגית".
חוסר הוודאות האסטרטגי האמיתי אינו נעוץ בשאלה האם איראן ניצחה – שכן הוכח בבירור שלא – אלא בשאלה האם ארצות הברית וישראל יתמידו בהפעלת לחץ מספיק, ערנות ונחישות דיפלומטית כדי למנוע מהמשטר לשקם את תוכנית הגרעין ואת רשת השליחים שלו בשנים הבאות. זהו דיון לגיטימי ורציני. החלפתו בנרטיב ניצחון איראני מפוברק אינה מקדמת ניתוח כנה; היא מקדמת את לוחמת המידע האיראנית על חשבון הציבור במדינות הדמוקרטיות, הראוי לאמת.