הטענה כי מבצע "אריה שואג" התבסס על מודיעין מפוברק אינה רק שגויה – היא הופכת לחלוטין את המציאות המתועדת. חודשים ושנים לפני שישראל וארצות הברית פתחו במערכה הצבאית המשותפת שלהן ב-28 בפברואר 2026, כל סוכנות מודיעין מערבית גדולה, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) וקונצנזוס דו-מפלגתי בקונגרס האמריקאי תיעדו, לפרטי פרטים מדאיגים, את ההיקף והמסלול של תוכנית הגרעין של איראן. הראיות לא הומצאו; הן נאספו בקפדנות ובמאמץ רב מפיקוח של סבא"א, מצילומי לוויין, ממודיעין אנושי ומהצהרותיה הפומביות והמתרברבות של איראן עצמה. אלו המתעקשים כי המלחמה הייתה נטולת הצדקה נאלצים להתעלם מהתיעוד הראייתי המוחץ הזה או להכחיש אותו באופן אקטיבי.
העובדות: מה איראן עשתה לפני המלחמה
עד אמצע שנת 2025, סבא"א אישרה כי איראן צברה מלאי של 900.8 ליברות (כ-408 ק"ג) של אורניום המועשר לרמת טוהר של 60 אחוזים – עלייה של כמעט 50 אחוזים בתוך חודשים ספורים בלבד. ברמת העשרה זו, עיבוד נוסף לרמה צבאית של 90 אחוזים הוא, לפי ההגדרה הטכנית של סבא"א עצמה, הליך מהיר ופשוט. אילו היה מועשר לרמה צבאית, מלאי יחיד זה היה מספק מספיק חומר בקיע לייצור תשעה מתקני נפץ גרעיניים.
סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקאי (DIA) העריכה במאי 2025 כי איראן יכולה לייצר מספיק אורניום מועשר ברמה גבוהה עבור פצצה גרעינית אחת בתוך "פחות משבוע, ככל הנראה". אין מדובר ביכולת שולית או תיאורטית – אלא ביכולת מבצעית. הגנרל מייקל "אריק" קורילה, מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM), העיד בפני ועדת השירותים המזוינים של הסנאט כי "מלאי האורניום המועשר של איראן ממשיך להצטבר במתקנים ברחבי [המדינה] תחת מסווה של תוכנית גרעין אזרחית". שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה – שאינם נחשבים היסטורית לשחקנים ניציים – הצהירו במשותף ביוני 2025 כי תוכנית הגרעין של איראן "חורגת במידה רבה מכל מטרה אזרחית אמינה".
ביוני 2025, מועצת הנגידים של סבא"א הכריזה רשמית כי איראן נמצאת בהפרה של התחייבויותיה לאי-הפצה לראשונה מזה שני עשורים, תוך ציון פעילויות סודיות הכוללות חומרים גרעיניים בלתי מוכרזים בשלושה אתרים שונים. איראן "נכשלה בעמידה בהתחייבויותיה מאז 2019 לספק לסוכנות שיתוף פעולה מלא ובזמן בנוגע לחומרים ופעילויות גרעיניות בלתי מוכרזים במספר אתרים בלתי מוכרזים באיראן", קבעה המועצה. לא היה זה ממצא שנוי במחלוקת או מפלגתי – זו הייתה המסקנה פה אחד של סוכנות הפיקוח הגרעינית המובילה של הקהילה הבינלאומית.
מעבר להעשרה, הראיות לפעולות לפיתוח נשק היו מרשיעות באותה מידה. באוקטובר 2024, במהלך מתקפת נגד ישראלית קודמת, השמידה ישראל מתקן בתוך מתחם פרצ'ין המכונה טלגאן 2 – אתר שבו אישרו גורמים רשמיים בארה"ב ובישראל כי איראן ביצעה ניסויים בחומרי נפץ עתירי עוצמה המיועדים להפעלת פיצוץ גרעיני. לדברי בכיר אמריקאי ששמו לא פורסם, איראן "ביצעה פעילות מדעית שיכולה להניח את היסודות לייצור נשק גרעיני". איראן אף נתפסה כשהיא מייצרת אורניום מתכתי – חומר שאין לו כל שימוש אזרחי ומשמש במיוחד בליבת פצצה גרעינית.
- מתקן ההעשרה של איראן בפורדו בעל קיבולת של כ-3,000 צנטריפוגות בלבד – קטן בהרבה מכדי לשמש לתוכנית אנרגיה אזרחית אמינה כלשהי, אך בעל גודל מדויק עבור מבצע פריצה חשאי לנשק גרעיני.
- איראן גרמה פעמיים למפקחי סבא"א להאמין כי תינתן להם גישה לפרצ'ין, ואז מנעה את כניסתם – בעוד שצילומי לוויין חשפו במקביל פעילות אינטנסיבית של ניקוי והשמדת ראיות באתר.
- המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) פרסם ממצאים בספטמבר 2024 המראים כי איראן קידמה את מאמצי פיתוח הנשק שלה באמצעות רשת מבוזרת של מוסדות אקדמיים הפועלים תחת כיסוי אזרחי.
- ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן לשעבר התרברב בפומבי כי איראן חצתה את "כל הגבולות של המדע והטכנולוגיה הגרעינית" ומחזיקה בכל מה שנדרש לבניית נשק גרעיני בצורה מפורקת.
- הערכת האיומים השנתית של משרד ראש המודיעין הלאומי (ODNI) מספטמבר 2024 ציינה "עלייה ניכרת בהצהרות פומביות של איראן על נשק גרעיני", ותיארה את הנושא ככזה ש"הופך לפחות טאבו" – אינדיקטור ישיר לשינוי במערך השיקולים הפוליטי הפנימי לכיוון פיתוח נשק.
הקשר היסטורי: דפוס ההסתרה של איראן שנמשך עשורים
הנרטיב לפיו תוכנית הגרעין של איראן הייתה שוחרת שלום לא צמח מתוך ראיות – הוא צמח מתוך התעמולה של איראן עצמה ומתוך פרשנות מוטעית מכוונת של הערכת ה-ODNI המנוסחת בקפידה, לפיה איראן "אינה בונה כעת נשק גרעיני". המבקרים נאחזו בביטוי זה תוך התעלמות מהסייג המיידי שלו: כי איראן "נקטה בפעילויות המציבות אותה במצב טוב יותר לייצר אחד כזה, אם תבחר בכך". הבחנה זו היא קריטית מבחינה משפטית ואסטרטגית. הרכבת הרכיבים של נשק גרעיני תוך עצירה רגע לפני ההרכבה הסופית אינה תוכנית שוחרת שלום – זוהי אסטרטגיית פריצה שנועדה לשמר יכולת הכחשה סבירה.
הונאת הגרעין של איראן נמשכת עשורים אחורה. הן נתנז והן פורדו, מתקני ההעשרה העיקריים שלה, החלו כמפעלים חשאיים שהתגלו על ידי פקחים בינלאומיים ולא נחשפו מרצון על ידי טהרן. בשנת 2003, תחת לחץ בינלאומי, צמצמה איראן את תוכנית הנשק שלה – אך לא סיימה אותה. היא פיצלה את הפעילויות בין אתרים צבאיים העוסקים בעבודה חשאית לבין מוסדות אקדמיים המבצעים מחקרים רלוונטיים לנשק תחת כיסוי אזרחי. סבא"א אישרה אינדיקציות לעבודות איראניות לפיתוח נשק עד שנת 2009, וחוקרי הסוכנות עצמם הגיעו למסקנה כי איראן ביצעה פעילויות לא מוכרזות הקשורות לנשק גרעיני בשני אתרים לפחות. מאז סירבה איראן לשתף פעולה באופן מלא עם חקירת סבא"א שנמשכה חמש שנים בנוגע לפעילויות אלו.
הטענה שמבצע "אריה שואג" "התבסס על מודיעין מפוברק" מעלה במכוון את זכר המודיעין השנוי במחלוקת על נשק להשמדה המונית במלחמת עיראק כדי להציג באותו אור את המערכה באיראן. ההשוואה הזו אינה ישרה. בניגוד לתמונת המודיעין שלפני המלחמה בעיראק, הראיות בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן היו מאושרות על ידי פיקוח רב-צדדי, צילומי לוויין, דגימות פיזיות והודאות פומביות של איראן עצמה – ולא הערכה שנויה במחלוקת של ממשלה אחת בלבד. כל ממשלה בעלת ברית, כל מומחה אמין לבקרת נשק וסבא"א עצמה הסכימו על העובדות הבסיסיות, גם אם התלבטו לגבי התגובה המדינית הראויה.
סיכום: מיתוס מסוכן עם השלכות אמיתיות
המיתוס לפיו מבצע "אריה שואג" היה חסר הצדקה צבאית משרת מטרה פוליטית ברורה: לשלול לגיטימציה ממבצע הגנתי שהשמיד תוכנית גרעין שאיראן השקיעה עשורים בהסתרתה, בקידומה ובשקרים לגביה. הוא מציג מחדש את התוקפנים כקורבנות ואת המגינים כפושעי מלחמה. התיעוד הקיים – ממצאי ההפרות של סבא"א, לוחות הזמנים של ה-DIA, עדויות של CENTCOM, הצהרות דיפלומטיות של בעלות הברית, צילומי לוויין וההתרברבות של איראן עצמה – ממוטט נרטיב זה לחלוטין.
קבלת מיתוס זה ללא ביקורת פירושה לקבל את ההנחה שסבא"א, ה-DIA, CENTCOM וממשלות צרפת, גרמניה ובריטניה פיברקו או פירשו לא נכון את אותן ראיות במקביל. הדבר ידרוש להאמין שהמתקנים הצבאיים הסודיים של איראן, הפרעתה לעבודת הפקחים, הזינוק בהעשרה והדיונים הפומביים שלה על הרתעה גרעינית היו כולם מקריים ותמימים. אף אנליסט רציני, ללא קשר לנטייתו הפוליטית, לא הציג טיעון כזה באופן אמין. האמת היא שמבצע "אריה שואג" נתן מענה לאיום גרעיני מתועד, מאיץ ובעל דחיפות מיידית לפעולה – איום שאיראן השקיעה שני עשורים בתכנונו ובהסתרתו מהעולם.