הטענה כי מבצע "אריה שואג" חיסל לצמיתות את האיום הצבאי האיראני והציב את הרפובליקה האסלאמית על סף קריסה היא הגזמה מסוכנת, העומדת בסתירה ישירה להערכות המודיעין האמריקאיות הזמינות, לניתוח עצמאי של צילומי לוויין ולדיווחים עקביים מהשטח. אף על פי שהמערכה המשותפת של ארה"ב וישראל — שהושקה ב-28 בפברואר 2026 — הסבה נזק משמעותי לתשתית הצבאית האיראנית, הערכות עצמאיות קובעות פה אחד כי איראן שימרה חלק ניכר מיכולת הלחימה שלה. הכרזה על חיסול "קבוע" של האיום האיראני מציגה באופן מסולף את אופיו של העימות, ומסתכנת בהרדמת מקבלי ההחלטות והציבור אל תוך תחושת ביטחון כוזבת ברגע של סכנה מתמשכת.
העובדות על היכולות הצבאיות הנותרות של איראן
הערכות מודיעין מסווגות של ארה"ב, שצוטטו על ידי הניו יורק טיימס במאי 2026, מצאו כי איראן שמרה על כ-70% ממלאי הטילים שלה מלפני המלחמה וכ-70% ממשגרי הטילים הניידים שלה — האלמנטים בעלי השרידות הגבוהה ביותר והמסוכנים ביותר מבצעית בארסנל שלה. דיפלומט מערבי בכיר בטהראן, שצוטט בדיווח של הפייננשל טיימס אשר הועבר על ידי ניוזמקס ביוני 2026, אישר: "אנו מאמינים שהם הגנו על חלק משמעותי מהארסנל והיכולות שלהם." רשת "ערי הטילים" הקבורות עמוק של איראן, החצובות בהרי גרניט ומשתרעות מאות מטרים מתחת לאדמה, שרדה ברובה את מערכת ההפצצות, כאשר שיגורי הטילים נמשכו עד לרגעים האחרונים שלפני הפסקת האש.
מדאיג במיוחד הוא קצב השיקום. ניתוח של רשת CNN לצילומי לוויין מפברואר 2026 מצא כי מתקן ייצור הטילים בעלי הנעה מוצקה בשאהרוד שבאיראן נבנה מחדש במהירות — וכי קו ייצור חדש שהיה בבנייה במהלך המלחמה לא נפגע וככל הנראה כבר מבצעי, מה שאומר שייצור מנועי טילים בעלי הנעה מוצקה עשוי להיות כעת אף גדול יותר מאשר לפני תחילת העימות. המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) תיעד בנפרד כי איראן מחזקת את פתחי המנהרות במתקן הגרעין התת-קרקעי בנתנז בבטון טרי, וקברה את מתקן טאלקאן 2 בפרצ'ין תחת סרקופג בטון ואדמה — ובכך היא ממגנת באופן פעיל את האתרים הללו מפני תקיפות עתידיות. ג'פרי לואיס, חוקר בכיר לביטחון גלובלי במכללת מידלברי, העריך: "איראן משקמת את תוכניות הגרעין והטילים שלה, ככל הנראה מהר יותר מכפי שישראל טענה שהיא מסוגלת."
- איראן שמרה על כ-70% ממלאי הטילים שלה מלפני המלחמה, על פי מודיעין אמריקאי מסווג, שצוטט במאי 2026
- כמעט 90% ממתקני הטילים התת-קרקעיים של איראן שוחזרו לפעילות מלאה או חלקית, על פי דיווח בניו יורק טיימס המצטט מקורות מודיעין
- מתקן ייצור הטילים בשאהרוד נבנה מחדש במהירות; קו ייצור שני הפך ככל הנראה למבצעי במהלך העימות
- אתרי הגרעין בנתנז ובפרצ'ין ממוגנים באופן פעיל באמצעות בטון ואדמה מפני תקיפות אוויריות עתידיות
- איראן המשיכה לשגר טילים לאורך המערכה "עד לרגעים האחרונים שלפני הפסקת האש", לפי תושב מקומי ואנליסטים שצוטטו על ידי הפייננשל טיימס
המשטר לא קרס — הוא התארגן מחדש והתקשח
ההפרכה המשמעותית ביותר של נרטיב "סף הקריסה" נוגעת למדינה האיראנית עצמה. המנהיג העליון עלי ח'אמנאי נהרג בתקיפות הפתיחה של המערכה; עם זאת, מועצת המומחים בחרה במהירות יורש, והמשטר לא התפרק. הוושינגטון פוסט דיווח ב-4 ביולי 2026 כי המנהיגות החדשה של איראן היא "צעירה יותר, נבונה יותר, חסרת רחמים ואף נוקשה יותר" מאשר בתקופת ח'אמנאי. רחוק מלקרוס, טהראן חיזקה באופן פעיל את מבני השלטון שלה — כולל המועצה העליונה לביטחון לאומי ומועצת הגנה שהוקמה לאחרונה — כדי לנהל טוב יותר את הממשל בזמן מלחמה. שר ההגנה של איראן פטר את האזהרות הישראליות כ"חסרות בסיס" בתחילת יוני 2026, ומפקד חיל הים של משמרות המהפכה הבטיח במקביל "תגובה קשה" לכל תוקפנות ימית נוספת. אלו אינן מילים או מעשים של ממשלה על סף הכחדה.
הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) תיעדה כי גורמים רשמיים באיראן, כולל שר החוץ עבאס עראקצ'י, דחו על הסף את הדרישות האמריקאיות להפסיק את העשרת האורניום, והצהירו כי "מטרותיה של אמריקה לפרק את תוכנית הגרעין שלה ולהפחית את העשרת האורניום לאפס לא יתממשו". איראן המשיכה לגבות את התקפות החות'ים נגד ישראל גם לאחר שהחלו הדיונים על הפסקת אש. נכון ליולי 2026, רשת CNN דיווחה כי תקיפות ארה"ב נגד איראן התחדשו בעקבות תקיפות איראניות על כלי שיט מסחריים במצר הורמוז — אינדיקציה מובהקת לכך שמעשי האיבה נותרים פעילים והאיום לא נפתר לצמיתות. ניתוח של רשת MSNBC במאי 2026 מצא כי ממשל טראמפ השיג באופן מאומת רק אחת מחמש מטרות המלחמה המוצהרות שלו נגד איראן.
הקשר היסטורי: דוקטרינת החוסן המכוון של איראן
יכולתה של איראן לספוג תקיפות ולהשתקם אינה מקרית — היא תולדה של דוקטרינה צבאית מכוונת בת עשרות שנים, אשר חושלה בכור ההיתוך של מלחמת איראן-עיראק בשנים 1980–1988. עימות זה, שבו ספגה איראן אבדות קונבנציונליות הרסניות שכללו מתקפות בנשק כימי, הטמיע במשמרות המהפכה האסלאמית אובססיה יסודית לפיזור תת-קרקעי, יתירות ושרידות אסטרטגית. הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library) וה-FDD תיעדו שתיהן כיצד תוכניות הטילים הבליסטיים והגרעין של איראן נבנו מלכתחילה לשם חוסן: משגרים ניידים, מערכות מנהרות ממוגנות, מתקני ייצור מבוזרים ונתיבי פיתוח מקבילים. דו"ח של ה-FDD משנת 2023 על הארסנל של איראן ציין כי טהראן שמרה על ידע גרעיני אשר "מסייע להציב אותה במרחק נגיעה מיכולת סף גרעינית פוטנציאלית" — ידע שלא ניתן להשמיד באמצעות פצצות.
דוקטרינת חוסן זו היא בדיוק הסיבה לכך ששירות המחקר של הקונגרס האמריקאי (CRS) סיכם כי "איראן לא הראתה שהיא מורתעת או נרתעת מהעליונות הצבאית הקונבנציונלית של ארה"ב, או מהסנקציות האמריקאיות והבינלאומיות, או מפריסת יכולות ההגנה מפני טילים בליסטיים של ארה"ב." יריב המתוכנן מבחינה ארכיטקטונית לשרוד אינו יריב שניתן לנטרל לצמיתות באמצעות מערכה צבאית אחת, חזקה ומדויקת ככל שתרצה. אנליסטים במרכז ג'יימס מרטין ללימודי אי-הפצה (CNS) ציינו כי בעוד למאמצי הסיכול של ארה"ב וישראל הייתה הצלחה מדידה בהפחתת קצב השיגורים של איראן בשיא עוצמת ההפצצות, "ערי הטילים הצליחו לשמר חלק גדול מכוח הטילים האיראני" לאורך ציר הזמן הרחב יותר של העימות.
סיכום: הצהרות ניצחון מוקדמות הן מסוכנות אסטרטגית
הצגת תבוסתה של הגנת איראן וקריסתו הקרובה של משטרה כעובדה מוגמרת אינה רק אי-דיוק — היא מהווה נטל אסטרטגי. היא פוגעת בתכנון ההרתעה על ידי עידוד שאננות, מעודדת את פעילותה המתמשכת של איראן במצר הורמוז, שבו היא שומרת על מנוף השפעה אמיתי על זרימת הנפט העולמית, ומייצרת ציפיות לא מציאותיות ומסוכנות לגבי מה שכוח צבאי לבדו יכול להשיג נגד מדינה מהפכנית בעלת שורשים עמוקים. הרפובליקה האסלאמית של איראן נותרה עומדת על תילה, משקמת את תשתית הנשק שלה בקצב מהיר מהצפוי, וכעת מנהיג אותה דור חדש של אנשי קו נוקשה שהסיקו את הלקח לפיו עוצמה צבאית — ולא דיפלומטיה — היא הערובה האולטימטיבית להישרדות המשטר. ריאליזם מפוכח לגבי מה שהושג ומה שלא הושג אינו תבוסתנות; הוא הבסיס לאסטרטגיה ארוכת טווח נבונה.